דנבר ברונקוס - רק אופי חסר

השוקר של עונת המלפפונים היה המגה-טרייד של דנבר עם וושינגטון, הרץ האחורי המעולה קלינטון פורטיס (למעלה מ-3,000 יארד ו-29 טאצ'דאונים בשנתיים בליגה) תמורת צ'אמפ ביילי (שפשוט משתק תופסים). אוהדי הברונקוס היו מזועזעים אף על פי שהטרייד היה מצויין עבור דנבר שקיבלה את מגן הפינה הטוב ביותר בליגה. סוסי הבר שיפרו את ההגנה גם בהבאתו של הסייפטי המכאיב והעירני ג'ון לינץ', שרק לפני שנתיים כיכב בקבוצת האליפות של טאמפה ביי.

טייטום בל, בחירת הסיבוב השני בדראפט, יתחרה על חולצת הרץ הפותח עם קוונטין גריפין שהראה ניצוצות בשנה שעברה כשגאריסון הרסט הותיק יחפה בשעת הצורך. לדנבר יש שיטת קו התקפי שמאפשרת לכל רץ סביר לרוץ ל-1,000 יארד, אבל רק השנה אם להצלחות האלה אחראי מאמן קו ההתקפה אלכס גיבס, שעזב את המועדון, או שאנהאן שנשאר.

הברונקוס צועדים קדימה באופטימיות, אבל עדיין חסר להם מה שלא מצאו מאז לכתו של ג'ון אלוויי – אופי. דנבר תסתמך על ארבעה טייט אנדים עם ניסיון, או ג'יי סנטיאגו, פטריק הייפ, ג'ד וויבר וביירון צ'מברליין שינסו לחפות על חולשה יחסית באוויר עם הפרישה של הטייט אנד שאנון שארפ והתופס אד מקאפרי .

ביירון צ'מברליין (טייט אנד, ממינסוטה)
קורנל גרין (תאקל התקפי, מטאמפה ביי)
גאריסון הרסט (רץ אחורי, מסן פרנסיסקו)
ווילי ג'קסון (תופס, מוושינגטון)
מייק קווין (קוורטרבק, מיוסטון)
או ג'יי סנטיאגו (טייט אנד, מאוקלנד)
רג'י סטיבנס (מגן פינה, מניו יורק ג'איינטס)
ג'ד וויבר (טייט אנד, מסן פרנסיסקו)
ג'ון לינץ' (סייפטי, מטאמפה ביי)

בחירות דראפט:

די ג'יי וויליאמס (17) – קו התקפה, מיאמי
טייטום בל (41) – רץ אחורי, אוקלהומה סטייט
דאריוס ווטס (54) – תופס, מרשל
ג'רמי לה-סוואר (85) – מגן פינה, מישיגן
ג'ף שואט (152) – מגן פינה, סן דייגו סטייט
טריאנדוס לוק (171) – תופס, אלבמה
ג'וש סיוול (190) – סנטר, נברסקה
מאט מאוק (225) – קוורטרבק, לואיזיאנה סטייט
ברנדון מאיירי (247) – רץ אחורי, פיטסבורג
בראדלי ואן פלט (250) – קוורטרבק, קולורדו סטייט

ברי ברט (קיצוני הגנתי, לאריזונה)
סטיב ביורליין (קוורטרבק, פרש)
קית' ברנס (ליינבקר, לטמפה ביי)
כריס קול (תופס, לאוקלנד)
קלווין קולינס (קו התקפה)
דאריל גארדנר (תאקל הגנתי)
סטיב הרנדון (גארד, לאטלנטה)
איאן גולד (ליינבקר, לטמפה ביי)
אד מקאפרי (תופס, פרש)
ג'ון מובלי (ליינבקר, שוחרר)
דלתא אוניל (מגן פינה, לקליבלנד)
אפריים סאלאם (תאקל התקפי, לג'קסונוויל)
שאנון שארפ (טייט אנד, פרש)

בחמש שנים שמאז הפרישה של ג'ון אלוויי הביא מייק שנהאן פעמיים את הברונקוס לפלייאוף, בהן הובכה דנבר בהפסדים מחפירים. שנהאן מעולם לא הוכיח שיצא מצילם של אלוויי וטרל דייויס וחלון ההזדמנויות הולך ונסגר. כמאמן שמאבד את ההערכה משנה לשנה הוא חייב להביא את הברונקוס לקצת יותר מתבוסה משפילה בשלב הוויילד קארד.

הנטל הגדול ביותר בהתקפת הברונקוס מונח על כתפיו של אשלי לללי. בעונתו השלישית בליגה חייב התופס הצעיר מהוואי לאזן בין פרישתם של מקאפרי ושארפ, הזדקנותו של רוד סמית וחוסר הניסיון של דאריוס ווטס. ללי אמור להיות הבורג החשוב ביותר במערך האווירי של ג'ייק פלאמר.

השיפור בהגנה של הברונקוס אמור להוות קפיצת מדרגה גבוהה ביותר. לדנבר יש קבוצה שיכולה לצעוד חזק קדימה אבל גם הרבה סימני שאלה. הברונקוס יסיימו עם 7:9 או 6:10, ואולי גם עם הבכורה בבית.

קדם עונה:

משחק היכל התהילה (9 באוגוסט): "אצל"* וושינגטון (הפסידו 20:17)
שבוע 1 (15 באוגוסט): אצל באפאלו (הפסידו 16:6)
שבוע 2 (21 באוגוסט): אצל סיאטל
שבוע 3 (27 באוגוסט): נגד יוסטון
שבוע 4 (2 בספטמבר): נגד אריזונה

עונה סדירה:

שבוע 1 (12 בספטמבר): נגד קנזס סיטי
שבוע 2 (19 בספטמבר): אצל ג'קסונוויל
שבוע 3 (26 בסטמבר): נגד סן דייגו
שבוע 4 (3 באוקטובר): אצל טאמפה ביי
שבוע 5 (10 באוקטובר): נגד קרוליינה
שבוע 6 (17 באוקטובר): אצל אוקלנד
שבוע 7 (25 באוקטובר): אצל סינסינטי
שבוע 8 (31 באוקטובר): נגד אטלנטה
שבוע 9 (7 בנובמבר): נגד יוסטון
שבוע 10: מחזור חופשי
שבוע 11 (21 בנובמבר): אצל ניו אורלינס
שבוע 12 (28 בנובמבר): נגד אוקלנד
שבוע 13 (5 בדצמבר): אצל סן דייגו
שבוע 14 (12 בדצמבר): נגד מיאמי
שבוע 15 (19 בדצמבר): אצל קנזס סיטי
שבוע 16 (25 בדצמבר): אצל טנסי
שבוע 17 (2 בינואר): נגד אינדיאנפוליס

* משחק היכל התהילה נערך, כמובן, באיצטדיון של היכל התהילה בקנטון, אוהיו. המעמד הפורמלי של "מארחת" המשחק עובר מדי שנה בין ה-AFC ל-NFC