שזיפי רוצה להיות אלופה. גם בברידג'

חלפו שלושים-ארבעים שנה, אבל אלופת הריצה הבלתי נשכחת של שנות השישים-שבעים, חנה שזיפי, כיום סבתא לשניים, עדיין אלופה, כי הרי אלופים לעולם נשארים אלופים. זה אצלם בדם.

זה כנראה עניין של גנים. נכון שאת שיאי הריצה שלה כבר שברו, נכון שהיא כבר לא רצה בתחרויות, עכשיו היא עושה את הניצחונות שלה בישיבה נוחה ליד שולחן מסודר, תוך שהיא מאמצת את מוחה וזיכרונה. עכשיו חנה שזיפי אלופה בברידג'. וכמו בימים הטובים ההם, כאשר רצה על המסלולים ברחבי העולם, שוב היא מופיעה בתחרויות בינלאומיות, מאדירה את שם ישראל, הפעם באולמות. בתחרות האחרונה שלה בחו"ל ייצגה את ישראל באליפות אירופה בבלגיה.

שם, בבלגיה, שיחקה חנה שזיפי בין היתר גם נגד כוכב הקולנוע המצרי המפורסם בעולם, עומאר שריף, שחקן ברידג' נלהב בזכות עצמו. "דע לך", היא אומרת כלוחשת סוד, "שעומאר שריף עדיין שרמנטי בצורה בלתי רגילה והוא חתיך אמיתי למרות שעבר זה מכבר את גיל ה-70. לעומאר שריף יש עדיין את כל השטיקים של חנה בבלי", מספרת שזיפי, "הוא פותח את הדלת לגברות, מגיש להן כיסא והוא תמיד מוקף בהמון סקרנים וסקרניות. כולם באים לראות איך הוא משחק, בעיקר נשים שמתמוגגות מהקסם האישי שלו. הבן של עומאר שריף נשוי ליהודיה ובאחת הפעמים, כששמע שאני מישראל, הוא לחש באוזני: שתדעי לך, לנכד שלי עשו בר מצווה".

"שלא תטעה", אומרת חנה שזיפי בגאווה גדולה, "הברידג' הוא ענף הספורט הישראלי המצליח ביותר בעולם, הרבה יותר מצליח מכדורסל ומכדורגל ומכל ענף אחר. יש לנו אלופי עולם, אלופי אירופה, יש לנו שחקנים ששמם הולך לפניהם. נכון שאנחנו לא מצליחים להביא את זה לתקשורת, אבל זו עובדה".

חנה שזיפי היא גם מנהלת איגוד הברידג' בישראל. בעלה (זה 38 שנים), אילן שזיפי, הוא ראש מדור תחרויות של האיגוד ושופט בינלאומי, ומאחר שכל פעילות האיגוד מונחת על כתפיהם, אין הם יכולים לצאת לחופשה משפחתית משותפת, כי כל יציאה שכזו פשוט תסגור את המשרד.

איך הגיעה האתלטית חנה שזיפי לספורט הקלפים? "כשפרשנו, אילן ואני, מריצה, חשבנו מה אנחנו הולכים לעשות עכשיו. היו לנו המון פרפרים בבטן, כי ספורטאים כמונו לא יכולים לפתע להישאר בלי פעילות. חשבנו על טניס, חשבנו על משהו אחר, אבל לבסוף עלינו על הברידג'. ואנחנו, כל מה שאנחנו עושים, קורה בו אחד משניים: או שאנחנו הכי טובים - או שאנחנו לא עושים".

למרות שברדידג' הוא ספורט של מוח, לא ספורט של מאמץ פיזי, חנה שזיפי שומרת על כושר גופני. עד לפני כמה שבועות רצה מדי בוקר 10 ק"מ, אבל אז סובבה את הברך ובאחרונה היא נאלצת לנוח. הכושר הגופני, לדבריה, משפר גם את יכולת משחק הברידג' שכדי להצליח בו יש להשתמש בשכל, בזיכרון, ביכולת לחשוב קדימה ולתכנן שיתוף פעולה עם פארטנר. שזיפי מספרת כי האיגוד שהיא מנהלת משקיע מאמצים רבים להחדיר את הברידג' לבתי הספר, גם מפני שהמציאות מוכיחה שבכיתות של נכשלים התלמידים שיפרו בצורה דמרטית את ציוניהם בזכות עיסוקם בברידג'. יותר מ-40 בתי ספר נהנים כיום מהשקעת איגוד הברידג' בתלמידיהם. מחקר של אונסק"ו, אומרת שזיפי, הוכיח שילד שמשחק ברידג' משפר את ציוניו בין 20 ל-30 אחוז.

שזיפי מספרת על תלמיד בן 13 שרצה לשחק נגד שחקן בינלאומי ידוע. כדי לממש את בקשתו הציע שיבחנו את יכולת הזיכרון שלו. "נתנו לו רשימה של 150 מספרים", מספרת שזיפי, "הנער הסתכל עליהם פחות מדקה, וכשלקחו מעיניו את המספרים חזר עליהם הנער לפי הסדר מההתחלה ועד לסוף, ואחר כך חזרה מהסוף להתחלה, כדי להוכיח שיש לו זיכרון פנומנלי".

מלבד הברידג' שומרת חנה שזיפי על מגע רופף עם הספורט שהיה מוקד חייה בנעוריה, בעיקר בתחום העסקנות. היא חברת הוועד האולימפי ומכהנת בוועדת הביקורת של הוועד האולימפי, היא חברה בוועדת הספורט לנשים של משרד החינוך והיא חברה בדירקטוריון הפועל, אם כי היא לא אוהבת את הצורך להשתתף בהחלטות של תככנות פוליטית (לא הלכה, למשל, להשתתף בהצבעה בעניין מינוי יו"ר חדש לאיגוד הכדורסל). היא גם אומרת בגאווה שתודה לאל בברידג' אין הפועל-מכבי-בית"ר.

הברידג' דורש ממנה מאמץ רב. גם משחקים, גם אימונים, לא פחות משלוש שעות ביום מוקדשות אצלה לעיסוק בברידג'. "נכון שבברדיג' לא צריך סיבולת כמו באתלטיקה קלה, אבל בתחרויות ארוכות של ברידג'", היא אומרת, "אתה מוציא אנרגיה כמו אחרי ריצה של 10 ק"מ. אתה גומר תחרות שכזו תשוש לחלוטין. זו תשישות מנטלית, לא פיזית, אבל אין ספק שתחרות ברידג' ארוכה היא מאוד מאוד מעייפת".

למרות זאת, חייהם של חנה ואילן שזיפי מאוד מעניינים. "ראה איך אנחנו נראים בגיל 60", היא אומרת בחיוך רחב ומתרעמת על כך שבאתלטיקה הישראלית המצב עלוב לחלוטין. "באליפות ישראל האחרונה הענקתי את המדליה למנצחת ברית 1,500 מטר. היה לי עצוב מאוד, כי התוצאות שלי מלפני 30 שנה היו יותר טובות מהתוצאה של המנצחת בשנת 2003. זה עצוב, זה מדכא, זה מצביע לא על צעידה במקום אלא על נסיגה גדולה אחורה". ולא רק התוצאות החלשות של היום מציקות לחנה שזיפי אלא גם העובדה ש"אנחנו רצנו בשביל התקווה, בשביל הדגל, היום רק משלמים לאתלטים, אבל תוצאות אין".

חנה כבר לא רצה היום בתחרויות, אבל היא שומרת על כושר. "באתלטיקה היה לי דופק 38, בברידג' לא צריך דופק 38, ועוד מעלה יש בברידג', כאן אני לא צריכה לזרוק את החזה שלי קדימה כדי לחתוך ראשונה את חוט המטרה ולנצח

* נולדה ב-1944 בפתח תקוה כחנה צדיק

* נישאה ב-1965 לאילן שזיפי אלוף ישראל בריצה למרחקים ארוכים ו-800 מטר

* אם לשלושה וסבתא לשתיים

* אלופת ישראל בריצות 800 ,400 ו-1500 מטר בשנות השישים והשבעים (השיא האחרון שלה נשבר רק ב-1992)

* ניצחה בהקפת התבור 17 שנים ברציפות

* ייצגה את ישראל באולימפיאדת מקסיקו 1968 (שברה שני שיאי ישראל, אך לא עלתה שלב)

* ייצגה את ישראל פעמיים במשחקי עמי אסיה בבנגקוק (ב-1966 וב-1970, תחרות בה זכתה בשתי מדליות זהב למרות שכבר היתה אם לתינוקת בת שנה)

* חברת הוועד האולימפי של ישראל (מכהנת בוועדת הביקורת של הוועד האולימפי)

* חברת דירקטוריון מרכז הפועל

* חברה בוועדה לספורט נשים של משרד החינוך

* מנהלת איגוד הברידג' בישראל

* הוכתרה לספורטאית היובל על ידי נשיא המדינה משה קצב

* הוכתרה ליקירת באר שבע והיא אחת מ-18 להם יוענק בטקס חגיגי בתחילת אוקטובר אות יקירת פתח תקוה

בישראל יש כיום יותר מ-50 אלף שחקני ברידג', 56 מועדוני פעילים, אליפות וליגות ומשחקי גביע המדינה. בכלל, הברידג' בדרך להיות ענף ספורט אולימפי. הוא כבר שוחק באולימפיאדת החורף האחרונה בסולט לייק סיטי על סטאטוס של תצוגה, בלי חלוקת מדליות, ולדברי שזיפי יש סיכוי טוב שבמשחקי החורף הבאים כבר יהיה הברידג' ספורט אולימפי מן המניין.