בין ווימבלדון לפלשינג מדו, העתיד כבר כאן

בשעה טובה, גובר הרושם ש"דור המדבר" של הטניס העולמי – זה שהמשיך לגלגל את הספורט הלבן, אך לא יותיר אחריו זכרונות רבים של מצ'-אפים מפורסמים או טיפוסים צבעוניים – מפנה את מקומו לדור צעיר יותר של טניסאים רעבים ומוכשרים יותר, כאלו שיחזירו את הפופולריות לספורט התובעני מכולם.

וטניס הוא ספורט תובעני, עד כדי כך תובעני שבדבריי על "דור המדבר" אני מתכוון לאותה קבוצת טניסאים בני 29-24, עמה נמנים בין היתר אמן החימר הברזילאי גוסטבו "גוגה" קרטן, אליל הנשים האוסטרלי פאט ראפטר ואיש הברזל, ייבגני קפלניקוב, כולם טובים, כולם יודעים את התורה, וחשוב מכך – כולם בעלי תארי גראנד סלאם, אבל איש מהם לא יזכה להיכנס להיכל התהילה, לא לזה שבניופורט, ארה"ב, ולא לזה שבזכרוננו.

זה מספר שנים שחובבי טניס הגברים מתקשים למצוא אובייקט להזדהות: נדנדת הדירוג נמשכת נונ-סטופ, בכל טורניר גראנד סלאם מופיע אלוף חדש – לעיתים דומה שמשום מקום, כמו במקרים של תומס יוהנסון ואלברט קוסטה – ובכלל, מעטים השחקנים ששומרים על יציבות.

גם סגנון המשחק הפך לפחות ופחות ספקטקולרי, שחקנים בודדים מעזים להגיע לרשת אל מול "חוליגאנים" ספרדים וארגנטינאים, שמייבשים את הצופה בטניס משמים מהקו האחורי, פרט למס' שחקנים שניחנו בגובה מרשים וחבטת הגשה אדירה, ואלו לרוב מסתמכים בעיקר על הסרב ולא מחזיקים ארסנל מגוון של חבטות.

והנה, נדמה שכעת הבשיל הדור הבא, והוא מבשר (לפחות למראית עין) על עתיד טוב יותר: אפשר לדבר על רפאל נדאל הספרדי בן ה-17, אלא שחובת ההוכחה עוד יותר מאשר מוטלת עליו, או על גיז'רמו קורייה הארגנטינאי, שבינתיים מפליא בעיקר על חימר, אבל אני בחרתי לפרט על ארבעה שכבר התחילו לפרוע את השטרות, ובגדול.

רק בן 22, וכבר יש מי שמדברים עליו כאחד שימיו הגדולים מאחוריו.

לאוסטרלי האנרגטי, תושב אדלייד שבדרום אוסטרליה, אין חבטה מסוימת יוצאת מגדר הרגיל, הוא משחק טניס פיזי מאוד מהקו האחורי, והנשק העיקרי שלו הוא זוג הרגליים המהיר במשחק, ורצון ברזל, שלאחרונה נראה סדוק מעט.

כל כך צעיר, וכבר על סף כניסה להיכל התהילה, כשבאמתחתו 2 תארי גראנד סלאם, ושנתיים רצופות במקום הראשון בעולם, אותו הפסיד לאחרונה לאחר הפסד צורב לטניסאי קרואטי אלמוני בסיבוב הראשון בווימבלדון, במשחקו הראשון כאלוף המגן על תוארו.

נוסף על כך, באופן מפליא לגבי מי שידידיו הקרובים מגדירים כ"בחור שקט ומופנם", זכה יואיט למוניטין של טראבלמייקר, וזאת בעקבות שורת תקריות עם יריבים ושופטי קו, מה שלא עוזר לפופולריות הנמוכה שלו, העומדת בניגוד לפופולריות העצומה של חברתו, קים קלייסטרס הבלגית, שרק לפני שבוע עלתה למקום הראשון בדירוג הנשים.

יואיט נמצא על פרשת דרכים: ייתכן ש"ישדרג" את משחקו לסגנון דומה לזה שהביא (ומביא עדיין) לאגאסי הצלחה רבה (לשניים מימדים דומים, 1.80 מ'), ומאידך, ייתכן, כפי שקרה לג'ים קורייר באמצע שנות התשעים (עת אגאסי וסמפראס הגיעו לבשלות), שיואיט רק מילא את החלל הריק שנוצר, עד לצמיחתם של טניסאים מוכשרים ממנו.

הספרדי בן ה-23, המתגורר סמוך לולנסיה, הוא שליט החימר הבלתי מעורער של הסבב כבר שנתיים, אבל רק השנה מצא את החוסן המנטלי כדי להצדיק את המוניטין, וזכה ברולאן גארוס.

כעת מצפים חובבי הטניס מפררו - בעל חבטות גב יד וכף יד בשתי ידיים, תנועה מצויינת וסרב אפקטיבי מאוד בשביל בחור צנום – לדעת להתאים את משחק החימר המצויין שלו גם למשטחים קשים ומהירים יותר. ואכן, "אל מוסקיטו" הגיע השנה לרבע גמר אליפות אוסטרליה ושמינית הגמר בווימבלדון, ונכון לעכשיו הוא המדורג מס' 3 בעולם.

ה"שואו מן" מנברסקה כמעט בן 21, אך כבר שנתיים נושא ציפיות של אומה אמריקנית שלמה על גבו, להיות היורש של דור הנפילים של סמפראס, אגאסי, קורייר וצ'אנג.

השנה, סוף סוף, התחיל הילד (שימו לב כמה הוא דומה לסטיפלר מאמריקאן פאי) להצדיק את הציפיות, הוא אמנם (עדיין) לא זכה בטורניר גראנד סלאם, אך הגיע לחצי הגמר באוסטרליה ובווימבלדון, הבריק בטורנירים מאז ונמצא במומנטום אדיר לקראת אליפות ארה"ב הפתוחה בסוף החודש.

לאחר כישלון נוסף ברולאן גארוס בחודש יוני, שכר רודיק את שירותיו של טניסאי העבר ומחבר הספר "winning ugly", בראד גילברט, כמאמן, ומאז רודיק (כמעט) לא מפסיק לנצח.

רודיק ניחן בסרב מהדהד (מחזיק בשיא כל הזמנים במשותף עם רוזדסקי – 149 מייל לשעה) ופורהנד חזק ומדוייק, אבל עדיין סובל מחולשה מסויימת בבקהנד, ורק כעת מתחיל להעז לעלות לרשת יותר.

את הדובדבן השארתי לסוף.

מי שצפה במשחקי חצי הגמר והגמר בווימבלדון האחרון, חש בוודאי שהוא צופה בטניס מתקופה אחרת, זאת של מקנרו, ואולי בקר, שבה משחק הרשת והוולי, בגיבוי של חבטות העברה מדויקות הועלה לדרגת אומנות.

היהלום השוויצרי שואף לשלמות בכל היבטי המשחק, אם ברשת ואם בקו האחורי, פורהנד מצויין, ובעיקר - החבטה ששמורה לגדולים - בקהנד ביד אחת.

הגיוון הזה מאפשר לו לנצח על כל משטח, ואכן, פדרר זכה השנה בתארים על דשא, חימר, משטח קשה ומשטח סינטטי באולם.

נקודת תורפה אפשרית במשחקו של פדרר היא חולשה מנטלית מסויימת, שייתכן שהתגבר עליה בווימבלדון האחרון, אך עשויה עוד לצוץ במשחקי מרתון של 5 מערכות.

לסיום - מילה נוספת על הסבאל'ה הטוב של הסבב: אנדריי אגאסי.
בגיל 33 כנראה שאגאסי כבר אינו בשיאו, אך הוא עדיין המדורג מס' 1 בעולם, ולא לשכוח - אלוף אוסטרליה הנוכחי.

די מדהים הרעב שלו למשחק שלא נעלם, בהתחשב בכך שמקומו בהיסטוריה כבר מובטח, וכי למניין תארי הגראנד סלאם של סמפראס הוא כבר לא יזכה להגיע. כנראה שכך נראית גדולה.

בוער לכם בלב, בראש או בלשון ואין לכם איפה לפרוק את זה? מערכת וואלה! ספורט מזמינה אתכם להיות פרשנים לרגע (או ליותר, תלוי בכם), סופרים או משוררים ולשלוח לנו קטעים שכתבתם, בכל סגנון כתיבה שעולה על דעתכם, בתנאי שיהיה ראוי לפרסום ובכל תחום הקשור לספורט.

מניתוח נקודות התורפה הטקטיות בהרכב החדש של מ.ס. אשדוד עד לסיפור, דמיוני או מציאותי, על חיי אוהד פינג-פונג, נשמח לתת לכם הזדמנות לגלות לעולם כוכבי כתיבה חדשים. את הקטעים שכתבתם, שלחו דרך ה"כתבו לנו" (בצד ימין באתר או בקישור למטה) או לכתובת המייל הבאה: sportssupport@walla.net.il . אנו נפרסם את המשובחים שבקטעים שנקבל בפינה "אש על הגולש" שבאיזור הטורים האישיים. גם מי שכבר פירסם טור, מוזמן לשלוח עוד אחד. אנא, ציינו את שמכם המלא ויאללה, בנות, גם אתן מוזמנות.