וושינגטון רדסקינס - בעל הבית חוזר

מאזן ב-2003: 11:5
סיום ב-2003: מקום שלישי ב-NFC מזרח


הרדסקינס היו מעורבים בטרייד הגדול של הפגרה, בו העבירו את מגן הפינה צ'אמפ ביילי לדנבר תמורת הרץ האחורי קלינטון פורטיס. ביילי נחשב למשתק התופסים הטוב בליגה. פורטיס הצטרף, בשתי העונות של ב-NFL, לחמישיית העילית בעמדתו, עם יותר מ-3,000 יארד בשנתיים האלה, ו-29 טאצ'דאונים.

אבל החידוש האמיתי ברדסקינס הוא על הקווים. ג'ו גיבס, המאמן שהוביל את המועדון לשלושה תארי סופרבול – היחיד בהיסטוריה שזכה בשלושה תארים עם שלושה קווטרבקים שונים – חזר לתפקיד לאחר 11 שנות פרישה, במהלכן הוכנס להיכל התהילה וקנה לעצמו שם כבעליה של קבוצת מרוצי נאסקאר.

הקטע הוא שהרדסקינס לא היו מוצאים עצמם נאלצים לוותר על נכס הגנתי כמו ביילי בשביל לסדר לעצמם משחק ריצה, אילולי השנתיים האחרונות, בהן הוכח סופית ששיטת המכללות של המאמן סטיב ספורייר לא מתאימה למקצוענים. ספורייר פיתח במכללת פלורידה שיטה שמכונה ה"פאן אנד גאן" – כיף ויריות, יעני מסירות. ספורייר כל-כך האמין בשיטה שלו שהוא ויתר על סוס העבודה המצוין סטיבן דייויס, שהלך לקרוליינה ועזר לסחוב אותה לסופרבול. סתם בשביל להמחיש – אשתקד היו לדייויס יותר יארדים על הקרקע מאשר לכל הרדסקינס ביחד.

הבעלים של הקבוצה, דניאל סניידר האנטיפת, בילה את השנים האחרונות, מאז רכש את הקבוצה, בניסיון להשיג אליפות באמצעות הצפת הליגה בכסף. מעט מאד יצא מזה, חוץ מאולקוס לאוהדים המסורים. אבל כמו ג'רי ג'ונס בדאלאס, נראה שגם סניידר הבין שהוא חייב להבין מאמן רב עוצמה, שפשוט לא ייתן לבוס לחרבש את המצב. גיבס הוא בדיוק האיש.

לרדסקינס יש הרבה כישרון בקבוצה, ואפילו החור שהשאיר ביילי מולא יפה בדמותו של שון ספרינגס, אם רק יצליח להישאר בריא. גם הסייפטי הרוקי שון טיילור ישפר מאד את ההגנה. בהתקפה הובא הקווטרבק הוותיק והקשוח מארק ברונל, שיתאים גם הוא לשיטה הבסיסית של המאמן האגדי.

מייקל בארו (ליינבקר, מהניו יורק ג'איינטס)
ראלף בראון (מגן פינה, מהניו יורק ג'איינטס)
מארק ברונל (קווטרבק, מג'קסונוויל)
פיליפ דניאלס (קיצוני הגנתי,משיקאגו)
קורנליוס גריפין (תאקל הגנתי, מהניו יורק ג'איינטס)
וולט האריס (מגן פינה, מאינדיאנפוליס)
בריאן קוזלובסקי (טייט אנד, מאטלנטה)
לקינטון פורטיס (רץ אחורי, מדנבר)
קורי ריימר (סנטר, מסן דייגו)
שון ספרינגס (מגן פינה, מסיאטל)
ג'יימס ת'ראש (תופס, מפילדלפיה)
טום טופה (מרחיק, מהניו יורק ג'טס)
מרכוס וושינגטון (ליינבקר, מאינדיאנפוליס)

בחירות דראפט:
סיבוב ראשון (5): שון טיילור, סייפטי, מכללת מיאמי
סיבוב שלישי (81): כריס קולי, טייט אנד, מכללת יוטה סטייט
סיבוב חמישי (151): מארק ווילסון, תאקל התקפי, מכללת קליפורניה
סיבוב שישי (180): ג'ים מולינארו, תאקל התקפי, מכללת נוטר דיים

ג'סי ארמסטד (ליינבקר, לקרוליינה)
צ'אמפ ביילי (מגן פינה, לדנבר)
בריאן בארקר (מרחיק, לגרין ביי)
טרונג קנידייט (רץ אחורי, שוחרר)
ביירון צ'יימברליין (טייט אנד, לדנבר)
מרטין צ'ייס (תאקל התקפי, לניו יורק ג'איינטס)
ליונאל דלטון (תאקל הגנתי, לקנזס סיטי)
דייב פיורה (שחקן קו התקפה, שוחרר)
פטריק ג'ונסון (תופס, לסינסינטי)
ברוס סמית' (קיצוני הגנתי, פרש)
ארמג'יס ספירמן (ליינבקר, לגרין ביי)
דארל ראסל (תאקל הגנתי, שוחרר)
דייויד טרל (מגן פינה, לאוקלנד)
ג'רמיה טרוטר (ליינבקר, לפילדלפיה)

האם לברונל עוד נשאר מספיק כדי לסחוב קבוצה לפלייאוף? האם ההגנה מסוגלת להיות דומיננטית? האם פורטיס יצדיק את ההשקעה?

ללבאר ארינגטון. לליינבקר המצוין (#56) יש את מה שדרוש כדי להיות הטוב בליגה בעמדתו (לפחות חוץ מריי לואיס).

גיבס יקנה לרדסקינס עמוד שדרה, שיטה ומשמעת, אבל הוא עדיין צריך להסתגל לאמנות של בניית סגל בעידן תקרת השכר והשוק החופשי. יהיה שיפור, אבל לא בטוח שמספיק לפלייאוף. 8:8.

קדם עונה:

משחק היכל התהילה (9 באוגוסט): נגד דנבר (ניצחו 17:20)
שבוע 1 (14 באוגוסט): נגד קרוליינה (הפסידו 23:20)
שבוע 2 (21באוגוסט): אצל מיאמי (ניצחו 0:17)
שבוע 3 (27 באוגוסט): אצל סט. לואיס (הפסידו 28:3)
שבוע 4 (3 בספטמבר): נגד אטלנטה

עונה סדירה:

שבוע 1 (12 באוגוסט): נגד טאמפה ביי
שבוע 2 (19 באוגוסט): אצל הניו יורק ג'איינטס
שבוע 3 (27 בספטמבר): נגד דאלאס
שבוע 4 (3 באוקטובר): אצל קליבלנד
שבוע 5 (10 באוקטובר): נגד בולטימור
שבוע 6 (17 באוקטובר): אצל שיקאגו
שבוע7: מחזור חופשי
שבוע 8 (31באוקטובר): נגד גרין ביי
שבוע 9 (7 בנובמבר): אצל דטרויט
שבוע 10 (14 בנובמבר): נגד סינסינטי
שבוע 11 (21 בנובמבר): אצל פילדלפיה
שבוע 12 (28 בנובמבר): אצל פיטסבורג
שבוע 13 (5 בדצמבר): נגד הניו יורק ג'איינטס
שבוע 14 (12 בדצמבר): נגד פילדלפיה
שבוע 15 (18 בדצמבר): אצל סן פרנסיסקו
שבוע 16 (26 בדצמבר): אצל דאלאס
שבוע 17 (2 בינואר): נגד מינסוטה