ב-1:3 ההוא מגולם הסיפור כולו. 1:3 ניצחה אז, בחורף 2001, בית"ר באר שבע את הפועל ב"ש במסגרת משחקי הליגה השנייה. היה זה הניצחון הראשון בהיסטוריה של בית"ר על הפועל. אחרי שנתיים בהן סיימה מעל הפועל בטבלה, אחרי שלפני כן מעולם לא התחרתה בכלל עם הפועל באותה טבלה - הניצחון בדרבי כבר ביסס רשמית עליונות מקצועית בית"רית, נטולת רגשי נחיתות עירוניים. הוא ייצר שנייה אחת של אשליה של תחרות כוחות במשקל שווה. הפועל ב"ש היתה אז בתקופה הכי מזופתת שידעה: עם תחילת העונה היא התחפרה מתחת לקו האדום בלאומית, שלמה שרף הגיע וברח, והוא היה המאמן העשירי בשלוש שנים; בית"ר ב"ש נראתה בדיוק ההיפך - קלת תנועה, רזה וטרייה, קבוצת כדורגל שעלתה על הפטנט, שהכל אצלה התלבש, שנמצאת בדרך למעלה. ה-1-3 ההוא היה הסוף שלה.
קיץ 2003. איצטדיון רייסר נראה חרא כמו תמיד. פעם זה היה מקור הגאווה של בית"ר, שהפסידה אולי משחק בית אחד בעונה. היריבות כינו אותו "הדיונה", יש שקוראים לו בתיעוב "האורווה", יושב ראש הקבוצה, אמנון בן עמי, מעדיף "מאהל בדואי". יעקב תורג'מן, 24 שנים בבית"ר, היום מאמן לעת מצוא בהתנדבות, מעביר ברייסר את אחד מאימוניו האחרונים במועדון, לפני שהוא מתחפף לכל הרוחות, וככל הנראה גם אחד האחרונים בהיסטוריה של בית"ר ב"ש. גם על רייסר יעלו הדחפורים בקרוב. "המועדון נטוש, אני הולך", מסכם תורג'מן.
בחזרה ל-1:3. המקומונים בבאר שבע מורחים ציטוטים של החבר'ה מבית"ר: "הראנו להם מי הקבוצה הכי טובה בעיר", "אחרי שנעלה הקהל של הפועל יעבור אלינו". הפועל באר שבע, עם הזנב בין הרגליים ובאקט של ייאוש, מביאה מאמן זקן וגמור, את לופא. "התנשאנו אז על הפועל", משחזר דודו חפר, כוכב הבית הוותיק של בית"ר. "אני מאשים גם את עצמי בגישה הזאת. כל כך הרבה שנים הפועל לא ספרו את בית"ר, שהיתה פה הזדמנות להשיב להם. אמרתי אז שאנחנו יותר טובים וגדולים מהם, וזה אולי היה נכון לאותו רגע, אבל לא באמת. חשבנו גבוה מדי, התחרות עם הפועל הרגה את הקבוצה". "לא יכולנו להתמודד עם הפועל באר שבע", כך חיים אמזלג, עוד סמל בית"רי, "מרגע שניסינו לעשות את זה, נפלנו". יושב הראש, אמנון בן עמי, משלים את התזה: "המילה שמתארת את הטעות שלנו היא 'פנטזיות'. קבוצה פיצפונת שפורצת לתודעה ארצית, דרך ליגה כל כך מרשימה כמו הליגה הלאומית, ומצליחה לנצח אימפריה כמו הפועל, בעיר כמו באר שבע, מאבדת את הדרך".
ואז הגיע איווניר
בית"ר "אברהם" באר שבע היא קבוצה של משפחה. בגרסת המדבר לפרויקט של האחים לוזון מככבת משפחת בן עמי. הנשיא הוא יצחק. יושב הראש הוא הבן שלו, אמנון, כשלצידו בהנהלה יושב הבן, דוד יוסי, בנו של אברהם ז"ל, מייסד המועדון, שעל שמו גם קרויה הקבוצה. בשנת 67' מכרה בית"ר להפועל באר שבע חלוץ בן 16 בשם שלום אביטן. באמצע שנות השבעים עמד בשער שלה השוער אלי זינו.
אלו שני העניינים היחידים מההיסטוריה הלא חשובה של בית"ר ששווים אזכור, עד לעונת 98/9. או אז התקשר אמנון בן עמי לפרשן מהטלוויזיה, מוטי איווניר, והזמין אותו לנגב. כאן מתחיל לו אחד הסיפורים היותר מוזרים של העת החדשה בכדורגל הישראלי. סיפור של נסיקה לא נורמלית, גדוש ביצרים עירוניים, משקעים, סמליות, מוסר השכל וצ'קים חוזרים.
מוטי איווניר הובא אחר כבוד לרייסר, קלט את הקטע, וחתם מיד כמאמן הקבוצה בליגה א'. המכביסט הצפוני ירד לדרום, וכנגד כל הקלישאות העלה את בית"ר, בעונה הראשונה שלו ובפעם הראשונה שלה, לליגה הארצית. עוד עונה עוברת, ובית"ר ב"ש כבר בלאומית - לא רק בלאומית, אלא בצמרת הגבוהה. והיא נשארת שם, ומתמידה, ומשחקת כדורגל, עם כל חמישים אוהדיה, באיצטדיון האורווה. בינתיים, בצד השני של הכביש, הפועל ב"ש מתפרקת לגורמים ויורדת לליגה השנייה.
מי מככב בשורות הבית"רים? כל אותם שחקני הבית שמנהלי הפועל היהירים זרקו לכלבים: מאורן סגרון ועד תומר וקנין, דרך אלון ריף, שגיב אליהו, אמיר אביגדור ושמעון ביטון, רשימה חלקית בלבד. הפועל משקיעה מיליונים בהבאת שחקני רכש? בית"ר לוקחת את האנדרדוגיות לקצה, ומטכסת פיתרונות מקוריים: היא מוצאת את ויקטור בלקין מנקה חדרי מלון באילת, ומציבה אותו בחוליית הקישור; את ההגנה היא בונה סביב אפרים דוידי בן ה-70.
אחרי איווניר הביאו הבן עמים למועדון ליהוק של אותו טייפ - את ניר קלינגר - וגם איתו המשיכה הקבוצה להיות אנטיתזה גמורה להתנהלות של הפועל. בקצרה: במקום חמולות, משפחה. "היתה אצלנו בבית"ר אווירה באמת יוצאת דופן", נזכר חיים אמזלג. "החתימו כאן שחקנים אנונימיים ונתנו להם הרגשה נפלאה. הוכחנו שאנחנו יותר טובים ממה שחשבו עלינו בהפועל, יותר טובים ממה שבכלל האמנו".
אלי זינו לא ידע את נפשו. "זה שיגע אותו לגמרי, כי הפועל השקיעו כל כך הרבה. כל הזמן הם שאלו אותנו, מה הנוסחה שם? איך אתם עושים את זה בלי אוהדים, בלי מסורת, בלי כסף, כשאנחנו רק הולכים ומתדרדרים? אבל אי אפשר היה להסביר את זה באותן שנים. הכל נדבק, הכל הלך לנו".
קיום של כל קבוצת כדורגל בדרום נמדד ביחס למעצמת הפועל ב"ש. לא כל שכן ההגדרה העצמית של בית"ר ב"ש. אפילו הבן עמים היו פעם אוהדים שרופים באדום. בית"ר באר שבע שלהם היתה גם הנחמה וגם הנקמה, והיא הצליחה להוריד את הפועל לקרשים. בכך, למעשה, תם תפקידה ההיסטורי.
שופכים מיליונים
בסיום עונת ה-1:3, מסתבר שלופא השועל הצליח לעשות סדר אצל זינו, והפועל חוזרת משום מקום לליגה הראשונה. בית"ר מסתבכת. למשחק ההכרעה הדרמטי, במחזור האחרון בוינטר, היא יוצאת בליווי חמישה אוהדים. היא מפסידה שם את העליה ונשארת בלאומית. תוכנית המהפך העירוני נכשלת.
ואז מתחילות הצרות: לקראת עונת 2001/2 הבן עמים מחליטים לשנות גישה, על מנת לנסות ולהדביק בכל מחיר את האחות הגדולה, ומתחילים לשפוך מיליונים. מיליונים שאין להם, ושיוצאים לטובת שחקני רכש אמיתיים מתל אביב. דודו חפר מביא את הדיבור שרץ היום בבאר שבע: "הם לוו כספים בשוק האפור כדי להגדיל את התקציב, כדי לעלות בכוח ליגה. זה בכלל לא התאים לאופי של הקבוצה, מבחינת הקהל שאין לה והמשאבים, שגם כן אין לה. הם האמינו שבליגת העל ייפתרו החובות שהם יוצרים".
באמצע העונה, בזמן שהפועל באר שבע מבססת מחדש את מעמדה כקבוצת ליגת על, הופסק תשלום המשכורות בבית"ר באר שבע. הקבוצה התמודדה אמנם בצמרת הלאומית, אבל שוב לא הצליחה לעלות. הישג שאך לא מזמן היה נחשב לנס רפואי, נתפש פתאום ככישלון. לקראת עונת המשחקים האחרונה הבן עמים הכריזו על עונה פיננסית. התקציב החדש כבר לא הספיק לזוג נעליים ספייר. דוחות פיננסים לא הוגשו לבקרה התקציבית, "כי לא היו לנו ניירות", מנמק אמנון בן עמי. כתבי תביעות בוררות החלו מתעופפים ברייסר, אחוות המשפחה התפרקה. "זו היתה טעות שלי", מודה אמנון בן עמי. "האמוציות פעלו יותר מדי והסתבכנו, אנשים שהבטיחו לעזור לנו בכסף נעלמו. אבל תמיד היינו חייבים כסף לשחקנים, זה אפיין אותנו. ההתנהגות של חפר ואמזלג, שלקחו אותי לבוררות באמצע העונה, אחרי כל הדרך שעברנו יחד, היתה האכזבה של החיים שלי".
אמלזג: "מפתיע שאמנון בן עמי מרשה לעצמו לכעוס על אחרים. הכסף שהוא חייב לי, של עונה שלמה בה עבדתי בלי להתפרנס, זה לא מה שהפיל את בית"ר באר שבע. האיש הזה מוטט את הקבוצה בגלל חובות של מיליונים, כי הוא החליט שכבר לא מספיק טוב לנו להיות קבוצה צנועה. בדרך הפך את החיים שלי ושל חברים שלי לחלום בלהות".
חמישה מאמנים לפחות התחלפו במהלך העונה האחרונה. בהם גם איווניר שחזר לחודש לזכר הימים ההם, הזדעזע ממה שמצא ונמלט. הקבוצה נפלה ליגה. יצחק ויוסי בן עמי מתעטפים היום בשתיקתם, שלא לומר - טורקים את הטלפון. "זה לא אני, זה הם הרסו", הסכים רק לומר נשיא בית"ר באר שבע. "להצלחה אבות רבים", מגיב בנו, אמנון, "הכישלון יתום".
לפני שבועיים הוטל על הקבוצה הבאר שבעית עונש בשל עברות על תקנון הבקרה. בית"ר ירדה לליגה א'. וזה עדיין לא הסוף: כשהתבקש לפני שלוש שנים לעמוד על סוד קסמה של בית"ר ב"ש, סיפר אמנון בן עמי: "אני, באופן אישי, מוכן להתאבד בשביל הקבוצה הזאת". היום הוא מציג גרסה מעט שונה להקרבה. "רוצים להרוג אותי? שיהרגו", צוטט כאומר בחודש שעבר, "אני לא מאמין שהמלווים בריבית להם אני חייב כספים יפגעו בי".
כדי לפתוח את העונה הקרובה, אפילו בליגה א', צריך אמנון בן עמי להישאר בחתיכה אחת, ולהחזיר חובות בסכום המוערך בשמונה מיליון שקלים. הסיכוי שזה יקרה - אפסי. האופציה הריאלית היחידה היא הכרזה על פירוקה של בית"ר "אברהם" באר שבע. ההמצאה המוזרה של הבן עמים, איווניר, אמזלג וחפר תיעלם במהרה בחולות הדיונה, כאילו לא היתה.