בדרך לאתונה: יש לנו בריכה

השבוע רגש וגעש העולם האולימפי בישראל. יש לנו בריכה. בריכה אולימפית. אמנם זה יקרה רק בשנת 2004 (בשאיפה), אבל היי, גם זה משהו.

איכות המתקנים בארץ ישראל היא אחת הסיבות לכך שרעיון אירוח האולימפיאדה ב-2012 לא עבר מעולם את שלב הבדיחה. זאת לא הסיבה היחידה, אבל זו סיבה מספיק טובה בפני עצמה. אז ההתרגשות סביב הבריכה שתוקם היא אמנם שמחת עניים, אבל אולי זו בעצם התחלה של משהו.

כמדינה מפגרת ולא רק בתחום הזה, נראה שלדבר על מתקנים כבעיה קריטית זה מגוחך. הרי יש כל כך הרבה בעיות אחרות כאן שמונעות מאיתנו לפתח תרבות ספורט אולימפית. בתור התחלה, בטקס הפתיחה של האולימפיאדה אמורים להכניס עשרות אלפי משתתפים לתוך איצטדיון אחד מבלי שיתקעו זה בזה או ייפלו באיזה גשר. נראה לכם שאנחנו מסוגלים לעשות את זה?

אם כבר במתקנים עסקינן, בואו נעשה סקירה קצרה על שנקרא איצטדיונים אולימפים.

"כל החוכמה כשבונים איצטדיונים, זה לא לבנות פילים לבנים", מסביר אלכס גלעדי, אופטימיסט חסר תקנה שמאמין שהילדים שלנו יזכו לראות אולימפיאדה בארץ. גלעדי נותן את הדוגמא של ברצלונה. מארגני אליפות העולם בשחייה בנו לכבוד אליפות עולם המוצלחת בריכה שישבה בתוך איצטדיון הכדורסל בעיר. עלות הבריכה ששימשה את המשתתפים לשבועיים בדיוק, עמדה על סביבות המיליון דולר. למה לא השתמשו בבריכה מהאולימפיאדה של 92'? מהסיבה שהיציעים של אותה בריכה פורקו ולהקימם מחדש היה עולה הרבה יותר ממיליון דולר.

סידני לדוגמא, היא מקום שאכל אותה בגדול עם המתקנים. אולמות שלמים עומדים ריקים ואין לאוסטרלים מה לעשות איתם. בפארק האולימפי במונטריאול עוד משחקים בייסבול מדי פעם, ככה שהמתקן לא עומד לגמרי ריק.

הפיל הלבן הגדול הכי גדול באירופה הוא כמובן הסטאד דה פראנס בפריז. מאז המונדיאל ב-98', מי שהפך אותו לאצטדיון ביתי היו בעיקר ההרולינג סטונס. אוהדי פ.ס.ז' לא סובלים אותו ומזל שיש שם אליפות העולם באתלטיקה כדי שספורט לא יישאר שם רק כהיסטוריה. הסטאד מארגן טיולים מאורגנים לתיירים ורק כשאתה בפנים אתה אומר שמדובר במשהו ממש מרשים מבפנים. לא האורווה של פ"ת, אבל מרשים. מצד שני, לאורווה של פ"ת לפחות באים כמה פראיירים.

אז נכון, תגידו שזה צרות של עשירים. אבל מהטעויות של מי נלמד? אז כשיורים ביקורת על איכות מתקנים ועל הצורך הדחוף בהזרמת תקציבים, צריך לזכור שכסף גדול לא תמיד נותן את הפתרון האולטימטיבי לטווח הארוך. בכל מקרה, אל תשלו את עצמכם, גם עם בריכה אולימפית, אצטדיון אתלטיקה משודרג ועוד, מתקנים זה רק השלב הראשון בדרך למדינה עם תרבות ספורט נורמלית, שיכולה להרשות לעצמה לחלום בקול רם על אירוח אולימפיאדה.

האמת לא משהו. המתאבקים שלנו קיבלו עונש על זה שהם הבריזו מתחרות, ובכל מה שקשור להתעמלות, הרי שפציעתה של מיכל מורלי גומרת כנראה את הסיכוי שלנו לייצוג של הבנות באולימפיאדה. גם אם נשתף באליפות העולם בספטמבר, אין סיכוי שנשיג את הכרטיס.

הייתה לנו גם את אולימפיאדת הנוער ממנה חזרו עם שתי מדליות מרגשות בג'ודו.

לכנסת. לפתיחת השנה האולימפית. כל חברי הכנסת כל הספורטאים שבסגל האולימפי יתכנסו ב-13 לחודש אצל קצב בחדר, כדי לסמן שנה בדיוק לאולימפיאדה.

מיד אחרי הטקס שמן הסתם יהיה מרגש, יצאו השייטים לתחרות הפרה אולימפית באתונה כדי להרגיש את השטח. שבוע לאחר מכן ונדבר קצת על אליפות העולם באתלטיקה.