(הערת מערכת: הטור נכתב ב-14/7, אך עדיין מצאנו לנכון לפרסמו)
אוהדים רבים של צ'לסי רואים בספקנות את עתיד הקבוצה בעידן רומן אברמוביץ'. המולטי מיליונר הרוסי, שקנה לעצמו צעצוע חדש ויקר בדמות קבוצת כדורגל לונדונית, הוא אולי מבין גדול בעניניי עסקים וכספים, אך בואו של אדם מסוג זה לעולם הכדורגל תמיד מעורר אי ספקות ותהיות לגבי הצלחתו בתחום.
דוגמאות רבות ישנן מכאן ומכאן. ניקח את שתי הדוגמאות הקלאסיות בישראל: יעקב שחר, יבואן הונדה וחובב כורגל מושבע, הפך את מכבי חיפה לאימפריה. גד זאבי, איש עסקים מצליח וידוע, ריסק את בית"ר ירושלים.
מה ההבדל בין שני המקרים? האם ההצלחה והכשלון הם שרירותיים ומה שמפריד ביניהם הוא רק גבול דק, כמעט בלתי נראה? התשובה החלקית טמונה בגוף השאלה. תיאורו של שחר כ"חובב כדורגל" הוא אחד המפתחות להבנת המצב. נכון שקבוצת כדורגל איננה נופלת וקמה על מידת ההבנה של בעליה בכדורגל, אך ישנה לכך השפעה מסוימת, ונראה שאצל אברמוביץ' תהיה לכך חשיבות מכרעת.
בינתיים, אברמוביץ' מתנהל כמי שאין לו מושג של ממש בכדורגל ובתהליך הנכון והבריא לבניית קבוצת כדורגל. מעשיו מסתכמים בלפזול בערך לכל שם גדול שישנו בכדורגל האירופאי, כולל כאלה שדי סגורים בקבוצותיהם (נסטה ולוסיו הם רק דוגמאות).
אברמוביץ', כך נראה עד עכשיו, לא מבין את מה שעושה את הכדורגל האנגלי למה שהוא; עם כל ההשפעה המבורכת שהביאו הזרים לליגה האנגלית, לא כל זר שמצטיין בליגה אחרת יוכל אוטומטית להצליח באי הבריטי, והדוגמא הטובה ביותר לכך, כמה אירוני, היא צ'לסי עצמה.
באמצע-סוף שנות ה-90 היתה צ'לסי לקבוצה הראשונה בתולדות הכדורגל האנגלי ששיחקה בהרכב חסר-אנגלים לחלוטין. היתה עונה שבה גרהם לה-סו היה השריד האנגלי האחרון בהרכב, לאחר מכן המצב מעט השתפר עם הבאתו של פרנק למפרד ועלייתם של צעירים אנגלים כגון הבלם (המוכשר) ג'ון טרי והחלוץ (המבטיח) קרלטון קול.
בתקופת הליגיונרים של צ'לסי הקבוצה נראתה כמעט בכל קיץ כמועמדת חזקה לאליפות באנגליה ולהישגים משמעותיים באירופה. בעונת 00'-99', לאחר פתיחה מרשימה ונצחון 0:5 על מנצ'סטר יונייטד , רבים הכתירו את הכחולים כאלופים הבאים. אבל זה לא קרה באותה עונה, ולא בשלוש שאחריה. תקופת ויאלי, חוליט ולגיון הזרים הבלתי נדלה הביאה עמה בסה"כ שני גביעים (1997, 2000) ומקסימום מקום שלישי בליגה, בלי אף קריאת תיגר על האליפות. לא מרשים במיוחד בזירה הביתית.
באירופה המצב היה קצת יותר טוב; צ'לסי חגגה זכיה בגביע המחזיקות (1998), הגעה לחצי גמר המפעל כעבור שנה והגעה היסטורית לרבע גמר ליגת האלופות, שם הפסידה בהארכה לברסה. הצלחה מסוימת, אך בהחלט לא גרנדיוזית.
אז מה גרם לחוסר ההצלחה באנגליה? מבחינת סגל השחקנים 'אחד-אחד', צ'לסי לא נפלה מארסנל, מנצ'סטר וליברפול של השנים האחרונות. מבחינת כמות (ואיכות) האנגלים כן. ארסנל התגאתה בעורף אנגלי לתפארת בדמותם של אדמס-קיון-דיקסון-וינטרבורן-סימן וגם בהמשך שמרה על צביון אנגלי בדמות פארלור, סול קמפבל, אשלי קול וג'פרס; שחקניה המובילים של יונייטד תמיד היו בריטים(אירים, סקוטים או סתם אנגלים צעירים ומוכשרים) וליברפול גידלה שניים מהשחקנים האנגלים הגדולים של הדור הנוכחי, אואן וג'רארד.
בהיעדר אנגלים, הזרים של צ'לסי מעולם לא התלכדו לחבורה מגובשת ומאוחדת של ממש, כזו שיכולה להביא תארים. זולה הבריק, הסלבנק הרשית, דסאי היה חומת-ברזל, ויאלי, די-מתיאו, פטרסקו, בבאיירו ואחרים, כל אחד תרם את חלקו , אבל תמיד קיבלנו מצ'לסי את ההרגשה שהשלם קטן מסכום חלקיו.
כדורגל הוא איננו מדע מדויק, והליגה האנגלית מוכיחה זאת היטב. כשלונות מפתיעים כגון חואן ורון, פעם מלך מחוז לאציו וכיום ליצן החצר של פרגוסון (ועוד מועמד לצ'לסי), ז'וניניו (פעם הוא היה הבטחה לפחות כמו רונאלדיניו, זוכרים?) ואחרים, הוכיחו שלא כל זר יכול להסתגל לליגה הזו. לא בגלל רמה גבוהה מדי, אלא בגלל ה'אנגליות' שבה. אותן הרמות כדורים כמעט סתמיות, משחק מהיר וקשוח, והמנטליות האנגלית למשחק ומה שסובב אותו, השונה כל כך מספרד ואיטליה.
וזהו המבחן של רומן. מבחן בניית קבוצה אנגלית גדולה תוך הסתכלות עמוקה בראי ההסטוריה של המועדונים האנגלים הגדולים של השנים האחרונות. היסטוריה שזועקת : קבוצה אנגלית גדולה צריכה להיות בראש וראשונה בעלת סממנים אנגלים מרכזיים, גם אם מיטב שחקניה באים מארצות ניכר.
כפי שזה נראה עכשיו, אברמוביץ' מתכוון לבנות את צ'לסי מהיסוד. יכול להיות שלמרות המגמה המסתמנת ובזכות הכסף הבלתי נגמר, צ'לסי, עם אוסף של שחקנים גדולים, תצליח, אבל ישנו סיכוי רב יותר שתיכשל. אלא אם כן יידע איש המסתורין הרוסי המבליח בשמי אנגליה להפנים את המסר מאי ההצלחה בעידן חוליט/ויאלי, ולעמוד במבחן של העמדת קבוצה אנגלית, שהשלם שלה שווה לסכום חלקיה, או במקרה זה, לסכום הכסף שיש לו בארנק.
אש על הגולש
בוער לכם בלב, בראש או בלשון ואין לכם איפה לפרוק את זה? מערכת וואלה! ספורט מזמינה אתכם להיות פרשנים לרגע (או ליותר, תלוי בכם), סופרים או משוררים ולשלוח לנו קטעים שכתבתם, בכל סגנון כתיבה שעולה על דעתכם, בתנאי שיהיה ראוי לפרסום ובכל תחום הקשור לספורט.
מניתוח נקודות התורפה הטקטיות בהרכב החדש של מ.ס. אשדוד עד לסיפור, דמיוני או מציאותי, על חיי אוהד פינג-פונג, נשמח לתת לכם הזדמנות לגלות לעולם כוכבי כתיבה חדשים. את הקטעים שכתבתם, שלחו דרך ה"כתבו לנו" (בצד ימין באתר או בקישור למטה) או לכתובת המייל הבאה: sportssupport@walla.net.il . אנו נפרסם את המשובחים שבקטעים שנקבל בפינה "אש על הגולש" שבאיזור הטורים האישיים. אנא, ציינו את שמכם המלא ויאללה, בנות, גם אתן מוזמנות.