לשחיינים שלנו חזר החיוך

לא כל אנשי התקשורת זיהו היום את השחיניים שלנו שהגיעו מבוישים משהו למסיבת העיתונאים שנערכה במסעדת "בודפשט" שליד מבנה הוועד האולימפי.

אמא של יואב גת התנדבה לעזור לעיתונאים לזהות את הבן שלה ובכלל את השחיניים הלא מוכרים כמו ענבל לבבי הסימפטית והמג'ונג'נת, או שי ליבנת שלמרות גילו הצעיר, נראה היה מלא בביטחון לנוכח עשרת העיתונאים שהגיעו לסקר את המסיבה.

בעולם של השחיינים, מסיבה שכזו היא ממש אירוע חד פעמי. אצל רביבו היו יותר מיקורפונים מאנשים, במסיבה של אנשי הבריכה היה מקום לחצי השני של אשדוד, זה שלא חולה על כדורגל. זה שבא לברך את בורכובסקי.

יוסי רוט, הצלם הוותיק של "ידיעות אחרונות" מבקש מורד בורכובסקי לחייך. חיוך קטן כזה. לאחר דקה וחצי של בקשות הוא ממלמל לעצמו, "היא לא תלמד לחייך הילדה הזו?".

ורד שואלת קרובת משפחה אם השיער שלה בסדר, רגע לפני שהיא נכנסת למסיבת עיתונאים. בכל זאת, היא חזרה למרכז הבמה ואין מה להגיד היא ניראת סבבה. הצבע בשיער, מצב הרוח הטוב ואפילו בסוף חיוכים קטנים, הופכים את בורכובסקי לדמות סימפטית למדי.

יואב גת ישב שם כמו מישהו שהגיע לחתונה של משפחה רחוקה. התחשק לו ללכת והוא לא ממש הסתיר את זה. כשנשאל מה דעתו על השיאים באליפות רמז בלי בעיה בכלל על אפשרות שמישהו שם הגיע לא רק על חומרים טבעים. אל תתפלאו אם עוד חצי שנה יגלו שהבלונדי השנון צדק.

מיקי חליקה התנהג כמו האבא של כולם, ממלכתי משהו. טוב הוא באמת הכי ותיק שם. הוא קצת מבואס מהתוצאות, אבל חיוך שהגניבה לו החברה במהלך מסיבת העיתונאים, השכיח הכל. עוד רגע הוא יעשה קריטריון באוניברסיאדה או באליפות אירופה בשנה הבאה, ואחר כך הכל יסתדר. החיוך הזה, משכיח כל קריטריון.

שילו איילון הוא האמריקאי שבחבורה. הוא מקשיב כל הזמן למה שהחברים אומרים, הוא מחייך שצריך והוא מאד מאד מאד מנומס. מוכרות ב"גאפ" בשדרה החמישית בניו יורק, יכולות ללמוד ממנו משהו על נחמדות ויחס אדיב לאנשים.

וכמעט בסוף יושבת אניה גוסטמלסקי. בעיקרון, אניה היא לעיתים קרובות מדי, טיפוס די מריר. גם במסיבת עיתונאים היא ישבה וחיכתה שהזמן יעבור. העיניים תקועות בריצפה. ואז כשנגמרה מסיבת העיתונאים, החבר ניר הציע לה נישואין. ואניה חייכה ואפילו ורד חייכה. ויואב גת מחא כפיים בהתלהבות ולחלק מאיתנו הייתה צמרמורת. ניר ואניה סיכמו את מסיבת העיתונאים בצורה הכי טובה באקט הרומנטי שלהם. איך שר פעם שלמה ארצי, אתמול היה טוב ויהיה גם מחר.

ארבעה נציגים יהיו לענף השחייה הישראלי באולימפיאדת אתונה, שתתקיים בשנה הבאה. שתיים מהארבעה, אינה יופה ואנסטסיה גלושקוב, מגיעות מהשחייה האמנותית אחרי שסיימו במקום ה-15 באליפות העולם. גם לשחייה התחרותית, הקלאסית יותר, יהיו שני נציגים - ורד בורוכובסקי ויואב גת.

העובדות האלה, שנקבעו בשבועיים האחרונים באליפות העולם בשחייה בברצלונה, העלו חיוך מתקתק-מריר על פניהם של ראשי המשלחת הישראלית והשחיינים. המשלחת הישראלית לאליפות שבה אתמול ארצה ולפני שחבריה הלכו איש לביתו הם עברו בהדר יוסף.

החצי המתקתק של החיוך קשור להצלחתם של שני שחיינים להשיג את הקריטריון האולימפי - התוצאה ה-14 במוקדמות המשחים. החצי המריר קשור לתקוות של האיגוד לפחות לשני שחיינים נוספים שיעמדו במשימה.

"השחיינים הביאו כבוד לענף", אמר יו"ר איגוד השחייה, נעם צבי. "נתקלנו באליפות בהשתפרות דרמטית בשחייה העולמית. נקבעו 14 שיאי עולם והיה קשה מאוד להתברג בין 16 הראשונים, אבל לא היתה לנו נפילה. ורד בורוכובסקי סיימה במקום השישי בעולם, יואב גת סיים עשירי, שילו איילון היה עשירי. הציפייה היחידה שלא עמדנו בה היתה שיותר שחיינים יעמדו בקריטריון. ציפינו שאיילון ומיקי חליקה יעשו זאת. אנחנו מקווים שהם יצליחו לעשות זאת בשנה הבאה, יחד עם שי לבנת".

גת ובורוכובסקי, השניים שהשיגו את הקריטריון האולימפי, נחשבו בשנתיים האחרונות לכוכבים של השחייה הישראלית. בורוכובסקי, שהגיעה שישית בגמר ב-50 מטר פרפר (משחה לא אולימפי) וסיימה תשיעית ב-100 מטר פרפר ביום הראשון של התחרויות, הפתיעה בהישגיה.

ההכנות של בורוכובסקי לאליפות לא היו פשוטות. אחרי שלושה חודשים באוסטרליה, ללא שיפור, היא חזרה לישראל כדי לעבוד עם מאמנה מילדות, ולדימיר סופר, שהעיד על הקשיים שחוותה. "כשהיא חזרה מאוסטרליה עבדתי אתה קשה, גם באימונים וגם פסיכולוגית. עבודה מקיפה. היא הוכיחה את הכשרון שלה, אבל לטעמי היתה רק ב-90% יכולת ולא ב-100%. היא מסוגלת לעשות תוצאות יותר טובות ב-100 פרפר, קרוב יותר ל-59 שניות ואולי אף פחות מזה".

גת השיג את הקריטריון במשחה הפחות חזק שלו - 100 מטר גב - שנחשב למשחה של איתן אורבך שפרש. "אין מה לדאוג, אני עוד אשיג את השיא הזה של אורבך", הוא הבטיח. "אני שמח שיש הד להישגים שלנו. זו הצלחה של כל הנבחרת ויהיו עוד שחיינים שיצטרפו אלי ואל ורד. אנחנו לא נבחרת של שני שחיינים, אלא של יותר. גילינו באליפות שהרמה בעולם רק עולה. היו שחיינים כמו מייקל פלפס, שהגיעו קרוב לגבול היכולת האנושית בשחייה".

גת מקווה שעוד כמה שחיינים יצטרפו אליו. מיקי חליקה, שילו איילון ושי לבנת יכולים. חליקה סיים במקום ה-19 באליפות ב-400 מטר מעורב אישי. עכשיו מצפות לו שתי תחרויות שבהן הוא עשוי לקבוע את הקריטריון - האוניברסיאדה בדרום קוריאה בסוף אוגוסט ואליפות אירופה במאי 2004 במדריד. חליקה צריך לקבוע במוקדמות המשחה 4:20.61 דקות, תוצאה שביכולתו להשיג.

חליקה, ותיק השחיינים ומנהיגם, לא חיפש תירוצים ליכולתו באליפות העולם: "ציפיתי להגיע לתוצאות יותר טובות, אבל בכל דבר יש צד שלילי וצד חיובי. בגמר ב-400 מעורב אישי ראיתי איך אלסיו בוגיאטו, אלוף העולם לפני שנתיים, מסיים רק במקום השמיני בזמן של 4:21 דקות, כך שהכל אפשרי. זו תוצאה שאני יכול להשיג".

איילון שחה באליפות בחמישה משחים. הוא קבע שיא ישראלי ב-800 מטר חופשי ושיא אישי ב-400 מטר מעורב אישי, אבל את המטרה שלו - הקריטריון ב-1,500 מטר - לא השיג. לאיילון מתוכננת כרגע רק תחרות מטרה אחת, אליפות אירופה בשנה באה. התוצאה שעליו להשיג - 15:22.44 דקות - אפשרית מבחינתו.

לבנת רחוק כ-90 מאיות מהקריטריון במשחה 200 מטר חופשי. הוא שיפר השנה פעמיים את השיא הישראלי במשחה הזה ויצא לאליפות העולם בעיקר כדי לחוש את האווירה מסביב. "מבחינתי זו היתה אליפות עולם ראשונה וזו היתה אליפות סבבה. זו היתה אבן דרך בשבילי והצלחה שלי ושל אחרים במדריד בשנה הבאה היא ריאלית לגמרי".

בין שלושת השחיינים האחרים שהשתתפו באליפות, דב מלניק, ענבל לבבי ואניה גוסטמלסקי, היחידה שעשויה לקבוע את הקריטריון היא גוסטמלסקי. האוניברסיאדה ואליפות אירופה יהיו תחרויות המבחן שלה. גוסטמלסקי היתה כוכבת מסיבת העיתונאים לסיכום אליפות העולם. ליתר דיוק, חברה ניר בירגר גנב את ההצגה כשניצל את ההזדמנות כדי להציע נישואים לחברתו זה ארבע שנים וחצי.