מסיוט הקטיושות לפנטזיות על ליגת האלופות

איזי שרצקי מתחבר רגע לאינטרנט להתעדכן כמה החברה שלו שווה נכון לעכשיו, צהריי יום שלישי. ברוך אופיר, כריש הליגות הנמוכות והמומחה הרשמי לסצינה הצפונית, אומר שמה שהוא אוהב אצל שרצקי זה שהוא לא שוויצר; שכולם יודעים שהוא יכול להרשות לעצמו ללכת עם עניבה, אבל הוא בא למשחקים בקז'ואל. אופיר מרכיב כל שנה קבוצת כדורגל בקרית אתא מתקציב של לחם אחיד, שתי קופסות שימורים וכרטיס נסיעה כיוון אחד באגד. איכשהו יוצא שהשחקנים שלו עוד משלמים כסף על הזכות לשחק אצלו, למול עיניהם של אפס צופים בממוצע. אלה הכישורים שצריך יושב ראש בשביל לתפור קבוצה צפונית. ככה שברור שברוך אופיר היה קצת מופתע לפגוש טיפוס כמו איזי שרצקי בתחומי השיפוט שלו, כשזה האחרון הופיע בקרית שמונה לפני שלוש עונות.

כשהוא מדבר על שרצקי, ברוך אופיר מאמץ טון דיפלומטי. "זה לציטוט: בעונה שעברה היו 11 קבוצות שקינאו בקרית שמונה בליגה הארצית. בעונה הקרובה יהיו 11 קבוצות שיקנאו בקרית שמונה בליגה הלאומית. אין לי ספק שהקבוצה הזו תעפיל לליגת העל, וגם שמה יקנאו בה".

איזי שרצקי גמר להתעדכן. 78.5 מיליון דולר, הוא מצביע על המספרים שרצים על המסך. שזה לא בשביל להשוויץ, אלא כדי ללכת רגוע לבקרה התקציבית. כששאר קבוצות הלאומית מנסות להעלים גירעונות מימי המנדט ולעכל את האובדן הצפוי של נתח ניכר מהכנסות הטלוויזיה שלהן, העולה החדשה מקרית שמונה כבר מעמידה על ההתחלה את התקציב הכי גבוה בליגה, כ-20 אחוז בממוצע יותר מהמתחרות. זאת רק נקודת הפתיחה כמובן. כל מה שצריך ייעשה בדרך להגשמת השאיפה המוצהרת - ליגת האלופות של שנת 2010.

הפועל קרית שמונה היתה עד לא מזמן קבוצת כדורגל נידחת. כאשר שרצקי הודיע במאי 2000, אז לקח את הקבוצה תחת חסותו, ש"עד 2005 קרית שמונה תהיה בליגת העל", זה נשמע סהרורי. הקבוצה היתה אז בליגה א'. היום שרצקי כבר די קרוב להשלמת המשימה הראשונה. חוץ מזה שהוא לא נורא לחוץ על הדדליין. "זו הכרזת כוונות", הוא מסביר. "תמיד טוב שתהיה לך מטרה. אם נזכה באליפות המדינה ונגיע לצ'מפיונס ליג ב-2012 או ב-2007, זה לא נורא משנה. עד עכשיו השתדלנו לעבוד בשקט, לראות אם העניין מצליח. זה כבר עובד יותר ויותר טוב".

בעלי קבוצות נאנקים תחת ההוצאות ומתים לברוח מהענף, ופתאום אתה מופיע ורוקח מסלול המראה מגלומני.

"אני כאן משיקולים אחרים. בעסקים שלי השקעתי המון והרווחתי כסף. מבחינתי, מעולם לא השקעתי כל כך קצת, והרווחתי כך כך הרבה אושר כמו שקורה לי עכשיו בקרית שמונה. מיליון דולר בשנה זה לא המון כסף לתת. יש לי רק כוונה להשקיע כסף בקרית שמונה, לא לראות שום דבר בחזרה. אם יגדל לי כוכב בקבוצה שאני אאלץ למכור, כל הכסף יילך לקרית שמונה. התמורה שלי זה לראות את האנשים בעיר, אחרי שלקחנו אליפות בליגה הארצית, שמחים ושרים עם הדגלים של הקבוצה".

ועדיין, יש הבדל בין אליפות הליגה השלישית החביבה לאליפות ליגת העל.

"אחת הבעיות היום עם הבעלויות הפרטיות של הקבוצות, היא שאנשים שאין להם אפשרויות כלכליות לטווח ארוך לקחו מועדונים. עם הזמן הם יצאו מהעסק. לי ברור שאם אני רוצה להביא את קרית שמונה להיות שם דבר בכדורגל הישראלי, אני צריך להשקיע, כל שנה יותר ויותר כסף, הכל מחושב, אני לא נכנס להרפתקה לא אחראית. אם אני חורג מהתקציב, אני מיד מכסה. אני איש כדורגל, אני יודע מה צריך לעשות כדי לעמוד בזה".

שרצקי, 57, הוא תל אביבי שמנהל את הקבוצה הכי צפונית בארץ ממשרדי חברת "איתוראן" שבבעלותו. הוא עובד בשלט רחוק, מרחק של שעתיים וחצי נסיעה, בלי פקקים, מהמגרש הביתי שלו. קיים גם פער מנטלי לא מבוטל, כמו ששרצקי עצמו מודה. "הם רואים את המשפחה שלנו בקרית שמונה בתור איזה עולם אחר, של מיליונרים", הוא אומר. "אתה מסביר להם שגדלת כמוהם, בשכונת התקווה, ושבסך הכל לקחת סיכונים והיה לך יותר מזל".

כל שבוע הוא בקרית שמונה לפחות פעם אחת. כל היום הוא על קו הטלפון עם אנשי הצוות שלו בצפון. עכשיו, כשאיתוראן ושאר החברות של שרצקי עוברות בהדרגה לאחריותם של הבנים, הוא מתפנה יותר ויותר לפרויקט החיים השני שלו. יש לו בכלל מנוי כבוד במשחקים של מכבי ת"א. מה שמעלה את התהייה, מה לעזאזל מביא את הבנאדם להפוך את הפועל קרית שמונה לפרויקט חיים?

את השאלה הזאת שואלים עצמם אנשי קרית שמונה כבר שלוש שנים. כל כתב מתחיל במקומון בצפון חולם בלילה לחשוף מה באמת עומד מאחורי הנדיבות הלא מוסברת של הטייקון החביב מת"א. וזה לא שלא ניסו להדביק לשרצקי אינטרסים נסתרים. המתמודד על ראשות עיריית קרית שמונה, למשל, פרוספר עזרן, האשים כי שרצקי הוא כלי של ראש העיר המכהן, חיים ברביבאי, שתופס עליו ועל הצלחות הקבוצה טרמפ בדרך לעוד קדנציה. אומרים שחתומים בקבוצת הכדורגל שחקנים מחורבנים, רק בגלל שהם ענפי חמולות שיעזרו בפריימריז לברביבאי. זה לא ממש נדבק. "ראש העיר הוא חבר ותיק מהצבא, היינו 15 שנה בפלוגת סיור בשריון. הוא הכיר לי את קרית שמונה, ובעקבותיו גם אני הגעתי לשם", מסביר שרצקי. "לפיכך, אולי באמת אני 'איש שלו'. אבל אלה שטויות, לעולם לא תהיה לי בקרית שמונה פעילות שתכניס לי שקל. הגעתי למצב ולגיל בו יש לי מספיק בשביל עצמי ובשביל המשפחה. אני רוצה לעשות משהו לחברה. הכדורגל היא רק חלק מהפעילות שלי בעיר. הבעיה החברתית היא הבעיה של המדינה. לפוליטיקה אני לא מתאים, אז חיפשתי לעזור לאיזה שהוא מקום. זה מה שעושה לי היום טוב בחיים".

בניגוד לפעילויות צדקה, ניהול קבוצת כדורגל הוא עיסוק תחרותי. ואיזי שרצקי הוא בנאדם עם אספירציות כל כך מפותחות שהוא מדבר על צ'מפיונס ליג בזמן שבמגרש הביתי שלו יש מקום ל-1500 איש. "לקחת קבוצה גדולה זה קל למי שיש כסף. לא היתה לי בעיה לקחת קבוצה באזור תל אביב, והציעו לי הצעות כאלו. אם זה היה העניין הבלעדי שלי, לא הייתי הולך לקרית שמונה וחושב שבע שנים קדימה. זה המון זמן".

שרצקי בחר ללכת לאזורי הכדורגל המהוהים, ועד כה, כפי שמעידות התוצאות, מדובר בהצלחה גדולה. אבל זה לא שלא צצו קילקולים על הדרך. המציאות לא תמיד התקפלה בפניו.

איזי שרצקי התחיל את דרכו בכדורגל במחלקת הנוער של מכבי ת"א. כשהגיע לגיל בוגרים עבר למכבי רמת עמידר ופרש ממשחק פעיל בגיל הגיוס, באמצע שנות השישים. בשנת 71' התפוצץ סיפור מכירות המשחקים של רמת עמידר, שבעקבותיו נקלעה הקבוצה למצוקה קשה ואיבדה 11 שחקנים. עד אז הספיק שרצקי להפוך לאיש עסקים צעיר ואמיד ונענה לקריאה לבוא ולנהל את הקבוצה החבוטה. הוא זה שהיה אחראי למכירתו הסנסציונית של ויקי פרץ תמורת משאית מלאה בשחקני נוער של מכבי ת"א. בעונה שעברה, כשקרית שמונה נאבקה בצמרת מול אותה רמת עמידר, האוהדים הרמת גנים לא שכחו לקלל אותו נמרצות על המהלך.

מאז האפיזודה ההיא, שרצקי התרכז בביזנס וחדל מלעסוק באופן פעיל בכדורגל. הוא חזר לתפקד על תקן אוהד פנאטי של מכבי ת"א, כדורגל וכדורסל, נוכח בכל המשחקים, מאלו של קבוצות הנערים ועד משחקי חוץ בגביע אירופה. בנו הצעיר, ניר, היה קפטן נבחרת הנוער של ישראל במחזור של רביבו וברקוביץ', עד שפרש לטובת שירות קרבי.

בעונת 90/1 שב איזי שרצקי לפעילות אקטיווית בענף לתקופה קצרה, כששימש כיו"ר של מחלקת הנוער של מכבי ת"א. "עזבתי אחרי שנה כי לא התאים לי איך שמנהלים שם את העניינים. מאז ג'רי בית הלוי כל יו"ר במכבי רק הגדיל את הגירעון של המועדון, כאילו שמדובר היה בכספו הפרטי. אני לא יודע אם המצב בקופה של מכבי טוב היום, אבל זה לא עניינו של אף אחד, כי יש מי שמוציא כסף מהארנק".

במהלך שנות שלטונו של הרציקוביץ' במועדון סירב פעם אחר פעם להצטרף לקבוצות אנשי העסקים שביקשו לרכוש את מכבי מידי הבעלים. "במכבי ת"א יש המון פירסום ורעש. זה לא מעניין אותי. צריך לאהוב את זה כדי להיות שם. מידע אישי אני אומר לך שגם הבעלים של מכבי היה שמח אם היו באים משקיעים ולוקחים ממנו חלק מהצרה הזו".

העונה הראשונה שלו בקרית שמונה נסתיימה בעליית ליגה קלילה. העובדה שתקציב הקבוצה היה פי ארבעה משל כל מתחרה בליגה א' לא הפריעה לעניין. העונה השנייה כבר היתה איומה ונוראה. הקהל המקומי לא אהב את מה שראה בתור ניכור והתנשאות מצד המאמן והמנכ"ל, בני טבק, ייבוא אישי של שרצקי מאזור 03, ויצא בקול כנגד "ההשתלטות התל אביבית" על קרית שמונה. טבק טען ששרצקי מנותק, וחש מופקר בשטח. חילופי דברים בין השניים הובילו לפיטורים של המאמן בחדר ההלבשה בנוכחות השחקנים. המסגרת התפרקה.

"עשיתי טעות גדולה. שברתי את האוטוריטה ומאז הקבוצה לא ניצחה יותר וכמעט ירדה ליגה חזרה. רציתי שיהיה שינוי באווירה במועדון, שייצא מידי החמולות המקומיות, אז הבאתי צוות זר שינהל את העניינים. זה נגמר במלחמה ובמפח נפש. אני הייתי אשם. העונה כבר החזרנו את הגלגל אחורה: מיניתי מנכ"ל, מנהל קבוצה ומאמן, שמעון אדרי, כולם מקומיים".

הצוות הזה, שעלה ללאומית, ימשיך לרוץ עם קרית שמונה גם בעונה הקרובה, בדרך להגשמת חזון האימפריה הגלילית. הם והשוער המצוין, אייל וקראט, חוליית ההגנה שכוללת את המקרר דני רוזבן ויניב לביא הנתנייתי, וההבטחה הגדולה מנבחרת הנוער וויאם עמשאה - החלוץ ששצרקי סירב למכור הקיץ למכבי חיפה. החיזוק הרציני שביצעה קרית שמונה עד כה היה החתמתם לשנתיים של קבלן העליות חיים סילבס ושל אופיר קופל, והבאתם של זרים ארגנטינאים. התנאי של שרצקי הוא שכל השחקנים יתגוררו בגליל, הדיל שמקבל שחקן בקרית שמונה כולל מגורים וכלכלה על חשבון הבית, פלוס טיסות למרכז. לשרצקי זה עולה יותר.

בדרך למפגשים הצפויים עם נדבד ורונלדיניו, מה הפוטנציאל האמיתי של קרית שמונה?

שרצקי: "לגליל העליון יש פוטנציאל אדיר. כשנגיע לליגת העל ונהיה קבוצת צמרת, אפשר יהיה לראות בין 6,000 לעשרת אלפים צופים. הקבוצה תרכז את כל אזור הצפון, כמו שהגליל היתה בכדורסל, רק שאין מה להשוות מבחינת פוטנציאל משיכה בין כדורגל וכדורסל. בקרוב נסיים את בניית האיצטדיון החדש. אני מתרכז בהרחבת מחלקת הנוער, כדי להתחרות במחלקות שפתחו הפועל ומכבי ת"א בצפון. כולם יבואו אלי כשאני אהיה בליגת העל, בוודאות, ממטולה, חצור, הקיבוצים. המטרה העונה היא לקחת אליפות בלאומית. גם אם נשאר עונה אחת בליגה הזו, אולי זה יהיה בריא".

הנה תסריט: עוד שנה-שנתיים נמאס לך מהעסק ואתה מחזיר את הקבוצה לעירייה.

"אין סיכוי. יש לי תוכנית עסקית. אני בקרית שמונה להרבה שנים. אני עושה כאן כיף חיים".