בייסבול: סיכום חצי עונה - נשיונאל ליג

על אף עונת המלפפונים המסעירה שעוברת על ליגת הNBA - בכל יום נעצר שחקן חדש, וחוזי מיליונים נחתמים - האקשן האמיתי עדיין נמצא בליגת הבייסבול, שם באמת משחקים בקיץ כבר יותר ממאה שנה. בנשיונאל ליג קבוצות הצמרת הן אותן קבוצות אליהן הורגלנו בשנים האחרונות וישנם סיכויים יותר מטובים שכל ארבעת הקבוצות שהגיעו לפלייאוף בעונה הקודמת (אריזונה, אטלנטה, סיינט לואיס וסן פרנסיסקו) יעשו זאת גם השנה, ולמרות זאת תהיה בכך הפתעה מסוימת כפי שנראה להלן:

האטלנטה ברייבס. כשהם ויתרו בקיץ על טום גלאוין וקווין מילווד, אבני היסוד של רוטציית הזורקים האימתנית, אף אחד לא ציפה לעונה כזו. למרות זאת הוכיחו הברייבס כי הם קורצו מחומר משובח וכי 11 אליפויות בית רצופות לא באות במקרה. אטלנטה שינתה את צורתה והפכה למכונת התקפית בניצוחו של גארי שפילד שנעזר בחאבי לופז ורפאל פורקאל המפתיעים אשר יחד עפ אנדרו ג'ונס נותנים עונות אול סטאר. ובאמת 7 משחקני אטלנטה, יותר מכל קבוצה אחרת, הגיעו לאול סטאר השנה.

ציון לשבח: פלורידה מארלינס.

הניו יורק מטס. כמה גרוע אפשר לשחק? מקום אחרון בליגת הנשיונאל ליג מזרח בפיגור של 8 משחקים מפלורידה, הלפני אחרונה? מסתבר שכן. לאחר קיץ של רעש וצילצולים שוב איכזבו שחקני הרכש ששברו שיאים בקבוצותיהם הקודמות. טום גלאוין וקליף פלויד יחד עם ארט האו, המאמן המצליח של האוקלנד אייס, היו אמורים להוביל את המטס חזרה לוורלד סיריס בה הופיעה לאחרונה בשנת 2000. במקום זה הם הצטרפו למאכזבי העונה שעברה מו וון, מייק פיאצה ורובי אלומר שהתמידו ביכולתם גם השנה בדרך לאפס משש בסדרות ה'סאבווי סיריס' מול היאנקיס.

ראויות לאזכור: סן דייגו פאדרס שסבלה ממכת פציעות והתפרקה טוטאלית.

סן פרנסיסקו ג'יאנטס (37:57, מקום ראשון בבית המערב): הג'יאנטס שוב נסמכים כמעט באופן מוחלט על בארי בונדס, אבל כנראה שזה מספיק. אדגרדו אלפונזו שאמור היה להחליף את ג'ף קנט בכל הקשור לתפוקה התקפית התגלה כחתול בשק וגם חוזה קרוז טרם החל לפרוע את השטרות אותם שילמו לו. על הצד החיובי יש לציין את ג'ייסון שמידט, בעונת שיא, שמתגלה כאחד הזורקים הדומיננטיים בליגה. לאחר פתיחת עונה של 3:16 חזרו הג'יאנטס לבינוניות אבל ייתכן וזה יספיק להם להגיע לפלייאוף.

נקודות לשיפור: חובט נוסף, רצוי בבסיס השלישי.

אריזונה דיאמונדבאקס (42:52, מקום שני במערב): סיפור מהסרטים. האלופה מלפני שנתיים איבדה כמעט חצי הרכב לפציעות, אך בעזרת גונזו המכונה "לואיס גונזלס" ושחקני מילואים אלמונים כמו הזורק ברנדון ווב, הצליחה אריזונה לנצח 18 מ-21 ולחבור לצמרת הבית. בדיוק אז החלו הפצועים בראשות קורט שילינג לחזור והדיאמונדבאקס הפסידו 3 מ-4 לפני הפסקת האולסטאר. למרות זאת, אריזונה בדרך הנכונה ונראה כי מה שנכון בליגת העל בכדורגל – "שילוב של צעירים וותיקים"- יהיה נכון גם בנשיונאל ליג.

נקודות לשיפור: חובט נוסף שיוריד את הלחץ מגונזלס.

פילדלפיה פיליס (40:52, מקום שני בבית המזרח): לאחר עונה בינונית ולפני המעבר לאיצטדיון החדש בעונה הבאה ניסו הפיליס לפתח מומנטום, ופתחו את הכיס בחורף והביאו בין היתר את ג'ים תומה ,קווין מילווד ודייויד בל. למרות יכולת קטסטרופלית של פט בורל ודיוויד בל הצליחו הפיליס לפתוח פער על המקום השלישי במזרח והם מועמדים רציניים לווילד קארד, במיוחד לאור העובדה שתומה ידוע כשחקן שמתעלה בעיקר במחצית השניה של העונה.

נקודות לשיפור: מגיש פותח נוסף.

יוסטון אסטרוס (44:50, מקום ראשון בבית המרכז): יוסטון, קבוצה בינונית פלוס, הגיעה למקום הראשון בעיקר בזכות יכולת גרועה של יריבותיה שיקאגו וסיינט לואיס ויכולת טובה מאד של הבול פן (הזורקים המחליפים) בראשות הקלוזר בילי ווגנר. לאנס ברקמן וריצ'ארד הידלגו הונצואליאני מפגינים יכולת טובה מאד לאחרונה ויכול להיות שהעסק ייסגר כשג'ף קנט יחזור מפציעתו.

נקודות לשיפור: זורקים פותחים, במיידי.

לוס אנג'לס דודג'רס (44:49, מקום שלישי בבית המערב): הדודג'רס בעלי ההגנה וצוות הזורקים הטוב בליגה בהפרש ניכר סובלים מאין אונות התקפית וסוגרים את הליגה בכל הקטיגוריות האלו.כאן מתגלה הגדולה של הקלוזר גאניה אשר עם 31 סייבס (שמירות) שומר כמעט לבד א ת הדודג'רס בתמונה. לאחרונה ניכרת התעוררות התקפית אצל שון גרין, והדודג'רס כבר הראו כי הם מסוגלים לנצח העונה עם 2 סדרות של לפחות 9 נצחונות רצופים. יחד עם זאת נראה כי זה לבד לא יספיק לפלייאוף.

נקודות לשיפור: שחקן התקפי, כל שחקן. אולי אפילו אלון מזרחי.

סיינט לואיס קארדינאלס (45:49, מקום שני בבית המרכז): נראה כי נמצא המחליף למקגווייר. אלברט פוחלוס בן ה-23 מגלה יכולת התקפית יוצאת מן הכלל הוא עדיין במירוץ ל"תואר המשולש" הראשון מאז שנת 1967 (הטריפל קראון – המוענק לשחקן המוביל את הליגה באחוזי חבטה, הום ראנים וראנים מוכנסים) לקארדינלס גם שחקנים טובים אחרים – הם שולחים 5 שחקנים למשחק האולסטאר – אך משום מה זה לא מתבטא בתוצאות.

נקודות לשיפור – היכולת ההגנתית.

שיקגו קאבס (47:47, מקום שלישי בבית המרכז): הקאבס ממשיכים במסורת, ולאחר פתיחת העונה הטובה החלה ההידרדרות. סימפטום נוסף להידרדרות הממשמשת ובאה (הם עדיין במאזן 50%) היא יכולתו המצויינת של סמי סוסה. כלל ידוע הוא שככל שסמי מצטיין חבריו לקאבס נעשים גרועים, ובשבועיים האחרונים מאז חזר מהשעיית השעם, סמי חובט הום ראנים בלי הפסקה. נראה כי צוות הזורקים הצעיר והמוכשר רחוק שנה אחת מהגעה לדומיננטיות נוסח האייס. העונה הם יראו את הפלייאוף מהטלויזיה.

MVP: בארי בונדס (סן פרנסיסקו): בונדס מוביל את הליגה בהום ראנים (30), באחוזי הגעה לבסיס ובקטגוריות התקפיות אחרות. למעשה הוא אחת הסיבות העיקריות לכך שהג'יאנטס שורדת במקום הראשון. (אם היו לסן פרנסיסקו שחקנים טובין אחרים שהיו מגיעים לבסיס הוא היה הרבה יותר גבוה ברשימת הראנים המוכנסים). בגיל 39 (בשבוע הבא) ניתן לומר שבונדס הוא תופעת טבע, מהגדולים ביותר אי פעם. אפילו אם הוא על סטרואידים – עדיין מדובר בהישג גדול.

ראויים לאזכור: אלברט פוחלוס (סיינט לואיס), אריק גאניה (לוס אנג'לס).

מנג'ר: ג'ק מקיאון (פלורידה): המאמן בן ה-73 החליף את ג'ף טורברג חודש לאחר פתיחת העונה ומאז היה מושא לבדיחות. למרות זאת פלורידה משחקת כאילו היא מועמדת לפלייאוף, שוברת שיאים בגניבת בסיסים ומצליחה להחזיר את אמון אוהדי מיאמי במועדון, ששחרר את כל כוכביו לאחר עונת האליפות של 1997.

ראויים לאזכור: בובי קוקס (אטלנטה), פליפה אלו (סן פרנסיסקו).

רוקי: דרנטל וויליס (פלורידה): אחד מחמישה זורקים פותחים בלבד מהמגזר האפרו אמריקאי, וויליס מפגין יכולת מדהימה ומוביל את הליגה באחוזי ניצחונות (1:9) וב- ERA. הוא אחת הסיבות העיקריות להצלחתה של פלורידה השנה.

ראויים לאזכור: ברנדון ווב (אריזונה), והרוקי ההוא של מילווקי (סקוט פודסניק).

ג'ייסון שמידט (סן פרנסיסקו): בהיעדרם של רנדי ג'ונסון, זוכה תואר הסיי יאנג ב-4 השנים האחרונות וקורט שילינג, שמידט הוא המועמד הבולט. מוביל את הליגה במשחקים שלמים (9 אינינגים) עם 5 ובשאט-אאוטס עם 3 כמו כן הוא מוביל את הליגה באחוזי חבטה שליליים של החובטים ובמקום השני ב-ERA ובפסילות בסטרייקים.

ראויים לאזכור: קווין בראון (לוס אנג'לס), אריק גאניה (לוס אנג'לס).

מונטריאול אקספוס 45:49
פלורידה מארלינס 46:49
קולורדו רוקיס 47:50
סינסינטי רדס 40:43
פיטסבורג פייראטס 50:41
ניו יורק מטס 53:40
מילווקי ברוארס 56:37
סן דייגו פאדרס 61:35