הטרנד הארצי שכולל בכייה על כך שאין לאף אחד כסף חוץ משרי אריסון, תופס כמובן גם בספורט המקומי ובמיוחד באולימפי. כי בעוד יוסי אבוקסיס הולך על 8 אדום בלאס וגאס, הרבה ספורטאים אחרים לא גומרים את החודש. העניין הוא, שמי שבאמת טוב מקבל, ולא משנה אם הוא גבר או אישה.
תשמעו סיפור. לפני כמה חודשים הוזמנתי לפאנל שנושאו היה נשים בספורט. היו שם הרבה נשים מצליחות בעבר ובהווה שקשורות לספורט ולעסקנות ספורט. הן דיברו שם על קיפוח ועל כמה שדופקים אותן כי הן נשים. ואז עלתה יעל ארד לדבר. וארד, פשוט לא סיפקה את הסחורה שהנשים שהגיעו לכנס רצו לשמוע. היא דיברה על כך שאותה אף פעם לא קיפחו, היא דיברה על זה שמההתחלה היא קיבלה מה שהיא רצתה ולאחר שסומנה כספורטאית מובילה, התנאים רק שופרו. "הכל עניין של רצון ואופי" סיכמה ארד וירדה בזריזות מהדוכן, כי מיהרה לעוד פגישת עסקים כאשר היא חנוטה בחליפה יוקרתית.
הסיפור של יעל ארד שונה מספורטאיות מצטיינות אחרות, רק בדבר אחד. היא הביאה מדליה. כל ספורטאית מצטיינת אחרת מקבל את אותן תנאים בדיוק. חלק הולכות עם זה לאולימפיאדה, חלק פורשות באמצע. הדיבורים על כך שאם את ספורטאית אז את צריכה לעבוד כפול וכל החרטבונה הזאת, לא עובדים במבחן התוצאה. את יכולה לשבת ולבכות עד מחר שלא נותנים לך כסף להגיע לאולימפיאדה, או שפשוט את יכולה לעבוד קשה ולחלום שתשמעי את "התקווה".
אז נכון יש ענפים כמו כדורגל נשים שבדרך לקריסה , אבל זה פשוט נובע מחוסר עניין ולא מחוסר תקציב. אם סילבי ז'אן התותחית הייתה מביאה לבלומפילד 3,000 איש מדי שבת, תאומים לא היה מעז לסגור את הקבוצה. אבל מה לעשות שזה פשוט לא מעניין את חובבי הספורט?
כדורסל נשים או ג'ודו מושך אליו אלפי ילדות צעירות שרואות בלימור מזרחי או יעל ארד אלילות וחולמות להיות כמותן כשהן יהיו גדולות. החוגים מפוצצים, ואפילו רואים את זה בטלוויזיה.
אז נכון, אף פעם לא הייתי בחורה (למרות שבתור אוהד הפועל ת"א, תמיד קוראים לי הומו, זה נחשב?) אבל מכמה וכמה ספורטאיות ונשים בכלל שדיברתי איתן, הבנתי שהכל עניין של אופי. או שיש לך את זה או שאין לך.
מה היה לנו השבוע
השחיינים שלנו הוכיחו בפעם המי יודע כמה שמאז שצמד הלאונידים בארץ, יש עתיד לענף השחייה בארץ. שבוע לפני שנפרדנו מ"מר שחייה" יוסף טלקי ז"ל, הספיקו השחיינים להסב לנו נחת.
בגרנד פרי בקאן, רגע לפני אליפות העולם בברצלונה, הפציצו הישראלים שלנו בתוצאות מצויינות והגדיל לעשות יואב גת שדפק שתי זהב, יום אחרי יום. תענוג.
באתלטיקה חלק פורשים, חלק שוברים שיאים. נבחרת ישראל בגברים ובנשים לא עשתה משהו מיוחד, חלק מהאצנים שלנו הולכים הביתה ולא רוצים לחזור לענף. עצוב.
אלה שכן נשארים איתנו, כמו נאור גרין ולנסקי התותחית, נותנים לנו תקווה קטנה לקראת אליפות העולם שתחל באוגוסט.
אבל את ההצגה גנבו השבוע משתתפי הספיישל אולימפיקס שנערכת באירלנד. מדליות בערימות וסיפורים קטנים ומרגשים שהם בעיקר כח רצון.
אל תפספס
לאן השבוע?
חם, חם. הגולשות בקיל עושות עוד תחרות מבחן בימים אלו ממש. או קורזיץ' או רון. אחלה קרב שבעולם, בטח לא האחרון.
הסייפים שלנו נמצאים בהכנות אחרונות לקראת אליפות אירופה. עם היכולת המצויינת שחלקם מגלים לאחרונה, יש למה לצפות. הם מצידם חמים על המקום באולימפיאדה. אור וצ'רנסקי בגברים, אוחיון בנשים יהיו במוקד.
הכנות אחרונות גם לקרב על הכרטיס לאליפות העולם בקייאקים וכך גם אצל השייטים שמתכוננים לאליפות אירופה ואצל האתלטים שמתכוננים לאליפות ישראל.