פעם תותחן, היום תותח

בחודש 96' התגייס עידו קוז'יקרו לצה"ל. טירונות של שחקני כדורסל? כזו שאורכת שבועיים ובסופה צ'ופר נוסח בסיס קל"ב? לא אצל קוז'יקרו. הוא דווקא התגייס באותו קיץ לגדוד תותחנים, ופתח בטירונות מפרכת. למה? פשוט כי אף אחד אחר בכדורסל הישראלי לא האמין בו. בניגוד לאבישי גורדון ויהוא אורלנד, למשל, בגליל לא סימנו את קוז'יקרו כפוטנציאל להצלחה. הוא שירת בגדוד הקשר של התותחנים לאחר שלא הוכר כספורטאי מצטיין, מה שלא מנע ממנו להתקדם מקצועית ובהמשך לקבוע שיאים בשורות הגליל העליון. קוזי'קרו שיחק באותה עונה בקבוצת הנוער של המועדון, והצליח להגיע למשחקים רק מידי פעם. על אימונים הוא אפילו לא חלם. אלא שזקני הגליל זוכרים את המשחק המצויין שלו אז נגד מכבי חדרה: קוז'יקרו שוחרר מהטירונות לאחר שלושה שבועות שבהם לא נגע בכדור, ונתן הופעת ענק שכללה 35 נקודות ועשרה ריבאונדים. רק בתום שנה הצליח הסנטר לצאת מהתותחנים ולשרת קרוב לבית.

עידו קוזיקרו, 25, 2.02 מטרים, הוא שחקן של עבודה קשה, שהתפתח בעיקר בכוחות עצמו, ולא השתייך מעולם לאף אחת מהנבחרות הצעירות של ישראל. ממעמד של שחקן עשירי בגליל לפני ארבע שנים הוא הגיע לחמישייה של נבחרת ישראל במוקדמות לאליפות אירופה שתפתח בקרוב. מאמני העבר שלו מספרים על שחקן מאסיבי, מוגבל ולא אתלטי במיוחד, שעשה את דרכו לצמרת הכדורסל הישראלי בסבלנות ובנחישות. בגליל הוא הפך לסמל ולמלך הבלתי מעורער, לאחר שסחב את הקבוצה על גבו גם בזמנים הקשים ולא התפתה לעזוב גם לטובת סכומים גבוהים.

אלא שבקיץ הזה קוז'יקרו כבר הרגיש בשל למעבר. אחרי עונת שיא בכפר בלום, כשעתיד קבוצת הבית שלו נראה לא ברור, הוא החליט שהגיע הזמן להתקדם הלאה. בשבוע הבא הוא ינחת במלחה, ויתחיל ללמוד מקרוב את הפרקט החדש. לא ברור כמה זמן יקח לו להתרגל להפועל ירושלים, אבל את ההשתטחויות שלו על כל כדור אבוד מצפה שרון דרוקר לראות כבר מהאימון הראשון. הרי בשביל זה הוא הביא אותו.

הקריירה של עידו קוזי'קרו התחילה על האספלט של הפועל בית הלל. החיכוך עם כוכבי הגליל באותם ימים בינהם ברד ליף, מייק גיבסון ודארן דיי, שהתגוררו במושב, החדיר בילד את הרצון והמוטיבציה לשחק בכפר בלום. במשך שנים הוא התיישב שם על הספסל, עד שבגיל 17 החל לפרוץ.

דייויד בלאט, שבזמנו אימן את הגליל והיה גם המנהל המקצועי של מחלקת הנוער של הקבוצה, זוכר ש"עידו התחיל בתור שחקן חזק, אבל מאוד לא מלוטש. הוא היה חד מימדי. לא היו לו כישורים מיוחדים, אבל בזכות הנכונות שלו ללמוד וקבל ביקורת הוא גבר על המגבלות. הוא תמיד שמר טוב והלך חזק לריבאונד, וזה באמת מה שנתן לו דקות בהתחלה. הוא היה מוכן לעשות כל תפקיד, בעיקר תפקידים אפורים. עידו הוא סוג הסיפורים שאתה מספר במחנות קיץ לילדים כדי להדגים רצון ומסירות".

כוח הרצון של קוז'יקרו גרם לבלאט להעלות אותו לראשונה לקבוצה הבוגרת של הגליל בעונת 96/7. הסנטר, ששיחק בנוער עונה אחת יותר משאר השחקנים על תקן חריג גיל, הספיק בינתיים למצוא תפקיד קצת יותר נוח בצה"ל. קוז'יקרו היה אחראי לפתוח את כל המקלטים בקריית שמונה מידי בוקר. אמנם קצת מנג'ס, אבל אפשר להתאמן. בלאט האמין בקוז'יקרו בן ה-19, ולקראת סיום אותה עונה אף העלה אותו בחמישייה הפותחת על חשבונו של אמיר מוכתרי. עם הזמן הפך קוז'יקרו לסמל של הגליל, ובמהרה קיבל גם את סרט הקפטן.

קוז'יקרו סגר בגליל שלוש עונות עם בלאט על הקווים, ואמנם התקדם והשפר מקצועית, אבל עדיין לא הפך לפקטור התקפי משמעותי. הממוצעים שלו בעונת 98/9, העונה האחרונה של בלאט בכפר בלום, עמדו על 3.5 נקודות למשחק בלבד.

קוז'יקרו ביסס את עצמו כשחקן שישי שביעי בגליל בתקופה של ארז אדלשטיין, אבל רצה יותר מזה. בעונת 99/00 הוא ציפה להחליף בחמישייה הפותחת את ג'ימי ארנולד הפצוע, אבל התאכזב כששמע שהמאמן מביא זר אחר. בעונת 00/01 הוא שוב קיווה לתפוס מקום של קבע בחמישייה של הגליל, אבל נדחק לספסל כמחליפם של יואב ספר ודימיטריוס אלכסנדר שנתנו עונה מצויינת. בדקות שקוז'יקרו שותף הוא השיג ממוצעים של 5.8 נקודות ושלושה ריבאונדים. מה שבלט אצלו באותה עונה היה מספר העבירות שסחט. הוא הגיע לקו פעמים רבות ודייק בשבעים אחוזים.

הפריצה העיקרית של קוז'יקרו הגיעה בעונת 2001/02 תחת שרביטו של שי מינסטר. "אני לא אשכח את המשחק האחרון של אותה עונה" שיחזר השבוע העוזר דאז פרנקו. "שיחקנו בבית נגד ירושלים. בלי זרים, רק ישראלים. ירושלים הגיעו בהרכב מלא למשחק חשוב מבחינתם לקראת הפלייאוף, ועידו נתן שם תצוגת מנהיגות. הוא כינס את השחקנים בחדר ההלבשה לפני ששי ואני בכלל הגענו, נתן לכל אחד סרט לבן לראש והכניס אותם לטירוף. הוא פשוט לקח קבוצה שלמה על הגב כל הדרך לניצחון". קוזי'קרו דפק באותו ערב 18 נקודות ו-11 ריבאונדים על הראש של שחקני הפועל ירושלים והוכיח למאמן שלו שהאמון שניתן בו משתלם.

באותה עונה שיפר קוזי'קרו משמעותית את הקליעה מבחוץ, וקבע ממוצעים מרשימים של 12.8 נקודות בשישים אחוזים מהשדה ו-6.3 ריבאונדים למשחק. בסיום עונה זו עזבו את הגליל כל שחקני הבית. קוז'יקרו עמד לעזוב גם הוא וכבר היה עם רגל אחת באוסישקין, אבל לבסוף החליט להשאר בכפר בלום ולשמש בסיס מרכזי להקמת הסגל.

מה כבר לא נאמר על העונה האחרונה של קוז'יקרו בגליל. הוא היה לשחקן הישראלי הטוב ביותר בליגה וסחף את הקבוצה שלו למקום השני בעונה הסדירה תחת מגבלות פיננסיות קשות. הממוצעים: 14 נקודות למשחק (שלישי בין ישראלים), 9.3 ריבאונדים (שני בכל הליגה), 57 אחוזים מהשדה ו-75 אחוזים מהעונשין (לפחות חמש זריקות למשחק). ואם זה לא מספיק, אז הוא גם מלך הדאבל דאבל של הליגה בעונה החולפת (15 משחקים כאלה).

קוז'יקרו בילה את השבועיים האחרונים בניו יורק, משם ניהל את המו"מ עם הפועל ירושלים. ביום ראשון הקרוב הוא ינחת בארץ ויחל בחיפוש דירה בירושלים והכנות לפתיחת העונה. "אני חושב שלעובדה שחתמתי בסוף בהפועל ולא במכבי יש משמעות רבה מאוד" אמר השבוע הסנטר, "אני לא יודע אם אפשר לקרוא לי חלוץ, אבל מה שבטוח זה שאני רוצה להחזיר את הטירוף למלחה. חשוב לי לעבור לגור בעיר כמה שיותר מהר, כי אני לא מכיר את ירושלים בכלל. אני גם לא מכיר אף אחד בעיר. אתה יודע מה, אני בעצם כן מכיר. הסמל מחלקה שלי בתותחנים היה ירושלמי. אני רוצה באמת לפגוש אותו, הוא היה תותח".