גברי בהזיות

לי אישית אין בעיה עם סמים פסיכדליים, אבל כנראה שגברי לוי קצת מגזים. אחרת איך אפשר להסביר את ההאשמות שלו נגד ירון מיכאלי מערוץ הספורט, כאילו הוא זה שהכשיל את שיתופו של מוראד מגמאדוב במשחק התיקו של נבחרת ישראל מול סלובניה?

תזכורת קצרה: מגמאדוב קיבל לאחרונה אזרחות משר הפנים החדש אברהם פורז, לאחר ששיחק בארץ במשך תשע שנים (כולן במכבי פתח תקווה) וקיבע את מעמדו כבלם הטוב ביותר בין הים לירדן. לכאורה, נסללה דרכו של מגמאדוב להגשים לאברהם גרנט חלום רטוב ולאייש את עמדת הבלם גם בנבחרת ישראל. הבעיה היא שמגמאדוב שיחק בעבר בנבחרת הנוער של רוסיה, ולכן הוא נמצא בתחום אפור, בו לא לגמרי ברור אם מותר לו לייצג גם את נבחרת ישראל.

נכון, אופ"א (במסגרתה נערך המשחק) הודיעה שאין לה בעיה עם שיתופו של מגמאדוב בנבחרת ישראל. אבל מעל אופ"א ניצבת ההתאחדות העולמית פיפ"א, ובירור שערך הכתב ההחרוץ מיכאלי העלתה שמבחינתה הנושא לא סגור, וכי אם ישותף מגמאדוב תוכל סלובניה לערער ואם תזכה בערעור, תיענש ישראל לכל הפחות בהפסד טכני במשחק.

במוחו, המעוות כנראה, של גברי, מיכאלי אשם במצב. לשיטתו, מדובר בשאלת קיטבג. אם רק היה מיכאלי יושב בשקט, גורסת הזיית הקיץ של מר לוי, איש לא היה יודע שיש כאן בעיה פוטנציאלית, והכל היה בסדר.

האם גברי באמת מאמין שהסלובנים, ששיחקו משחק שלם בלי לאיים על השער הישראלי מהשדה, היו מתביישים לערער אילו חשבו שיש להם סיכוי לזכות? האם הוא חי ביקום שבו לסלובנים אין מושג מיהו מוראד מגמאדוב, ושלא מדובר בשחקן יליד ישראל? האם לא הספיקה לו פרשת הפקס של מכבי חיפה, שעלתה לה בהכנסה אדירה ממשחק יוקרתי ולכדורגל הישראלי כולו במבוכה אדירה, כדי להבין שמוטב לבצע בירורים כאלה מראש ולא לשתף שחקן - חשוב ככל שיהיה - מאשר לקחת את הסיכון? האם הוא לא מבין שהבירור שערך ירון מיכאלי היה צריך, במציאות שפויה, להיערך על ידי המוסד שבראשו הוא עומד?

אז לא זו בלבד שהבאסטה של גברי לא עשתה את העבודה שלה, אלא שבמקום להודות למיכאלי על שמנע מההתאחדות והנבחרת מבוכה אדירה, מתיז האיש מסביב לסיגר שלו איומים על העיתונאי החרוץ ועל הערוץ שבו הוא עובד, ומכריז - משל הייתה נבחרת ישראל ירושה מסבתו - "ערוץ הספורט גמר עם הנבחרת".

אפשר להמשיך לתהות מה בדיוק מתפקד אצל גברי על תקן תאים אפורים, אבל השאלה האמיתית היא למה אנחנו ממשיכים לאכול את החרא הזה, למה אוהדי הכדורגל בישראל, שיודעים יפה מאד למרר את החיים לשחקן, למאמן וליו"ר קבוצה שלא משביעים את רצונם, נותנים לאיש מאוס אחד לחרב את הכיף של כולנו? האם באמת חייבים לחכות עד שנעפיל סופסוף בדם וביזע למפעל בינלאומי חשוב, רק כדי לגלות שאחד ממחדליו של האיש משאיר אותנו בבית למרות הכל?

אני חוזר ומציע: על כל אוהד ההולך למשחק כדורגל בישראל להביא איתו שלט שעליו ייכתב "גברי לך הביתה". על מחנות האוהדים, שהוכיחו בשנים האחרונות את יכולתם להרעיד איצטדיונים, להוסיף את שלוש המלים הפשוטות הללו לרפרטואר שלהם, ולשיר אותם מלוא הגרון עד שהבושה תבריח אותו חזרה למקום שממנו הוא בא. על כולנו ללחוץ על היו"רים של קבוצותינו, ועל נציגינו בכנסת ובממשלה, לפעול להדחתו של דון גבריון. כי מילא שחיתות, אבל גם טיפשות?