נבחרת סלובניה של ארבע השנים האחרונות נבנתה בצלמו ובדמותו של סרקו קטאנץ', שם מיתולוגי במונחים מקומיים. קריירה מפוארת בפרטיזן בלגרד ובסמפדוריה, כולל גביע אירופאי אחד, הכניסה אותו לפנתאון ככדורגלן המצליח ביותר שיצא מהעם הקטן והגאה הזה. אחרי ההתרסקות הסלובנית במוקדמות מונדיאל 98' (נקודה אחת ומקום אחרון בבית), לקח קטאנץ' נבחרת איומה של מדינה צנועה (2 מליון תושבים ורק עשרת אלפים שחקני כדורגל רשומים) והביא אותה ליורו 200 ולמונדיאל 2002. זה קרה אחרי שסיים פעמיים במקום השני בבית המוקדם והעיף את במשחקי הפלייאוף את אוקראינה ורומניה. הנבחרת המבוגרת, ששחקניה איישו דרך קבע את מיטב ספסלי המועדונים האירופאיים, נהגה להתאסף, להתחפש לשבוע לקבוצת מועדון לכל דבר, ולנצח. הרבה.
הנבחרת הייתה באותן שנים פרויקט לאומי. 50 אלף איש הגיעו בחג מולד מושלג ללובליאנה כדי לקבל את פני הגיבורים שחזרו ממשחק הפלייאוף מול רומניה. קטאנץ', שהקפיד תמיד לנגן על רגש הלאומיות, אמר אז בפומפוזיות: "חג שמח סלובניה". אחרי עזיבתו הרועשת, מיד עם סיום "פרשת קוריאה" (ע"ע), החליף אותו בתפקיד בוז'אן פרשניקר, המאמן המצליח ביותר בתולדות הכדורגל המקומי.
אם מבחינת הישגים כמאמן קטאנץ' היה מקביל פחות או יותר ללופא קדוש כשמונה לתפקיד, פרשניקר הוא קשטן. שבע אליפויות (עם מאריבור ואולימפיה לובליאנה) והעפלה היסטורית אחת לליגת האלופות (עם מאריבור) רשומים בתיקו האישי. זו הייתה הקדנציה השלישית שלו כמאמן לאומי, והוא נחת לתוך מציאות קשה. מלחמת העולם בין הכוכב זלטקו זאהוביץ' לקטאנץ' שפרצה במהלך המונדיאל האחרון, כשכל הגלובוס צופה בעניין, המאיסה את הנבחרת הלאומית על רבים מתושבי סלובניה. "כדורגל לא מעניין את האנשים כמו פעם", אומר אלכס צ'ה, משחקניו של קטאנץ'. "בתקופתנו זה היה טירוף של ממש, ועכשיו יש רבים שמייחלים דווקא לכישלונה של הנבחרת. רק תוצאה טובה מול ישראל תחזיר לה את התמיכה של כל העם".
אני יכול לקנות אותך
"פרשת קוריאה", אירוע (שלילי) מכונן במושגים סלובניים, ממשיכה לרדוף את הנבחרת גם שנה אחרי שהתרחשה וקרעה את הכדורגל והעם הסלובני לשני מחנות. היחסים הרעועים ששררו בין קטאנץ' לזאהוביץ' מזכירים אלף ואחד מקרים דומים: טראפטוני ודל פיירו, ואן חאל וריבאלדו, קלינגר ונמני. האחד גורס שהקבוצה מעל הכל, השני בטוח שבלעדיו שום דבר לא היה קורה. העליות והמורדות ביחסי השניים נמשכו שנים. בראיון המפורסם לעיתון הסלובני "אקיפה", לפני המונדיאל, הכריז המאמן ש"הנבחרת לא תלויה בכוכב אחד". זאהוביץ', עם תשעה שערים במוקדמות, אגו רגיש ואישיות אמוציונלית, איים לפרוש מהנבחרת. יו"ר ההתאחדות, רודי זבארל, לקח את השניים לשיחה במעונו הפרטי והשלישייה יצאה מחויכת, אבל לא להרבה זמן. ההפסד מול ספרד במונדיאל (3:1) סימן את קו השבר. קטאנץ' הוציא את זאהוביץ' 25 דקות לסיום, הכוכב הראה בתנועת יד מבטלת את דעתו על החילוף. בחדר ההלבשה הכל יצא החוצה. "זאהוביץ' אמר לנו עוד לפני המשחק שהוא יודע שהוא יוחלף", נזכר צ'ה. "אחרי המשחק הוא הטיח בקטאנץ': "תמיד אתה מחפש אותי. אני יכול לקנות אותך ואת המשפחה שלך".
קטאנץ', פגוע עד עמקי נשמתו, זרק את זאהוביץ' מהמשך הטורניר והודיע בו במקום שלא ימשיך לאמן אחריו. גם מסע שכנועים ארוך לא הועיל. צ'ה מפרשן: "זאהוביץ' לא יכול לשבת על הספסל וזו בעיה, אבל מה לעשות, הוא באמת השחקן הכי טוב שלנו. קטאנץ' ידע שהוא לא יוכל לשלוט עליו יותר. אחרי המונדיאל אמר במסיבת עיתונאים: "אני והוא לא יכולים להיות יחד. אני מוותר כדי שזאהוביץ' ימשיך".
קטאנץ' עבר לאמן בפנאתינייקוס אתונה ופוטר במהלך העונה. לאחרונה נזרק שמו כספקולציה אטרקטיבית בבורסת המועמדים להחליף את יצחק שום במכבי חיפה. ליהוק די מוזר, בהתחשב במגבלותיו בעבודה עם כוכבים עתירי אגו. יחד איתו פרשו עוד כמה מעמודי התווך של הנבחרת צ'ה, מירנקו גאליץ', מילנוביץ' ואלכס נובאק. כולם שחקני הרכב, כולם באמצע שנות השלושים לחייהם. "זה היה שילוב של סיבות", מנמק צ'ה, "הגיל ותחושת המיצוי אחרי שתי ההצלחות הגדולות, רצון לתת מקום לדור הבא, אבל כמובן שגם עזיבתו של קטאנץ' בטעם כל כך רע קשורה לעניין". גאליץ', המשחק היום בסין, מחדד: "לא הסכמתי לשחק עבור פרשינקר. קטאנץ' היה ונשאר מספר אחת עבורי. פרשניקר מדבר יותר מידי במקום לעשות". זאהוביץ', אגב, ממשיך לעשות צרות, הפעם בבנפיקה. בדרבי שנערך בחודש שעבר רדף אחוז אמוק אחרי ז'ואו פינטו מספורטינג ונזרק יחד איתו מהמגרש.
סימרוטיץ' שוב פצוע
תחילת דרכו של פרשניקר בנבחרת הייתה איומה. הנבחרת שינתה פניה, עם חמישה שחקנים חדשים בהרכב, והתוצאות הרעות לא איחרו לבוא. חמישייה משפילה (5:0) בצרפת במחזור הראשון של מוקדמות היורו וחמישייה נוספת (5:1) משפילה לא פחות, הפעם באדיבות שוויץ, במשחק ידידות לפני כמה חודשים, העלו געגועים לנבחרת של קטאנץ', שעיקר כוחה היה במשמעת, בהגנה חזקה ובאגרסיביות. פרשניקר עצמו לא הסתיר את רצונו לראות שוב את החבר'ה הוותיקים במדים הלאומיים. "אני מעריך את כל הפורשים כשחקנים טובים ומנוסים", אמר ל"ספורט העיר" בשבוע שעבר, "אבל זאת ההחלטה שלהם והבעיה שלהם".
בחודשים האחרונים הצליח לייצב את הנבחרת, ואחרי שני ניצחונות על מלטה (1:3) וקפריסין (1:4) הוא חזק בתמונת המקום השני. ב"אקיפה" אמנם כתבו על המשחק מול מלטה: "שלושה שערים משני מצבים", אבל הדעה הרווחת היא שפרשניקר, חלוץ מצטיין בעברו ומלך שערי הליגה המקומית ארבע פעמים, הוא מאמן התקפי יותר מקודמו. אמיר קאריץ', מכוכבי הנבחרת הנוכחית, מרחיב: "פרשניקר גמיש, מבין שדברים יכולים להתפתח אחרת על המגרש, אפשר לדבר איתו. קטאנץ' לא כיבד אותנו, הכל היה חייב להיות לפי השיטה שהוא בנה. הוא כל הזמן צעק והשרה אווירה לחוצה".
הנבחרת הקודמת נבנתה בצלמו של המאמן ממושמעת עד קיצוניות, טקטית, יעילה ומינימליסטית. פרשניקר נותן חופש יצירתי לשחקנים הטכניים. הביקור שלו ב-1999 עם מאריבור בליגת האלופות זכור כמוצלח למדי, עם ארבע נקודות וניצחון חוץ יוקרתי על דינמו קייב. מאידך, שנתיים לפני כן הודח בסיבוב הראשון של גביע אופ"א כשהושפל 9:1 באמסטרדם ארינה. ברזומה שלו נמצאת גם הצעדתה של סלובניה למקום האחרון בבית המוקדם למונדיאל בצרפת. פרשניקר: "ההצלחה שלי עם מאריבור גרמה לי לעזוב את הנבחרת בפעם הקודמת. נכון שלא היו לי תוצאות מרשימות איתה, אבל אלו היו ימים אחרים. המצב הנוכחי של הכדורגל הסלובני טוב בהרבה. אני אוהב כדורגל התקפי ולא מסתיר את רצוני לראות נבחרת התקפית. יש לי המון מידע על ישראל וזו נבחרת מצוינת, אבל האיכות של השחקנים שלי טובה וחלק מהשחקנים החדשים נמצאים בכושר מצוין".
פרשניקר בונה בעיקר על כמה טאלנטים בולטים בחוליה הקדמית. לגבי זאהוביץ', דומה שאין צורך להרחיב את הדיבור: משחקניה הבולטים של ולנסיה בעבר, בנפיקה כיום וסלובניה תמיד, יכול להבקיע בכל רגע נתון. פרשניקר אומר עליו בלקוניות: "הוא השחקן מספר אחת של הכדורגל הסלובני. אין לי ולא הייתה לי מעולם בעיה איתו".
בתקופת קטאנץ' לא ראה נסטייה צ'ה הצעיר הרבה דשא. תפקידו הטבעי הוא מתחת לחלוצים, בדיוק המשבצת שהייתה שייכת לזאהוביץ'. פרשניקר קידם את זאהוביץ' לשפיץ והכניס את צ'ה להרכב. מאז הוא פורח, ואף הבקיע שער מול קפריסין. "אני בכושר מצוין בחצי השנה האחרונה", סיפר השבוע. "עם קטאנץ' לא היה לי סיכוי, אבל פרשניקר מאמין בי". בחלקה השני של העונה נטל חלק פעיל בקמפיין האליפות של פ.צ ברוז', עם תשעה שערים. המומחיות שלו היא כדורים חופשיים. אחד כזה, כרגיל ברגל שמאל, הכריע את האלופה היוצאת גנק לפני חודש וחצי. אז מי יבעט נגד ישראל? "אל תסבך אותי", צוחק צ'ה, "זאהוביץ' הוא הבועט שלנו, אבל בוא נשמור את זה כהפתעה למשחק". "הוא הדבר הבא בנבחרת", מחמיא עמיתו גאליץ', "זה הקמפיין האחרון של זאהוביץ' וצ'ה יחליף אותו כמנהיג וככוכב העיקרי".
ארמן שיליאק, 30, ישחק לצידו של זאהוביץ' בחוד. שחקנה של פניוניוס היוונית שיחק בעבר בסרבט ז'נבה ובבאסטיה הקורסיקאית-צרפתית, ידע הרבה עליות ומורדות בקריירה ונראה כיום בשיאו. הוא חבר הסגל מ-1994, אך רק לאחרונה הפך לשחקן הרכב. במוקדמות יורו 2000 נפצע בקרסולו במשחק מול יוון ונעדר שנתיים מהנבחרת. כשחזר, נפל קורבן למשמעת הקטאנצ'ית: איחור בהגעה למלון ערב משחק הביא להשעיה שממנה חזר רק עם מינויו של פרשניקר. בטורנירים הגדולים של 2000 ו-2002 לא שותף כלל, אבל בקמפיין הנוכחי כבר שיחק תשעים דקות מלאות בכל חמשת המשחקים, והחזיר עם חמישה שערים. מדובר בחלוץ קלאסי, חזק וגבוה, עם נגיחה טובה. עיתונאים סלובנים מספרים שפנאתינייקוס הגדולה מתעניינת בו.
אגב התקפה, ד"ש ממיודעינו הוותיקים, מילאן אוסטרץ' וסבסטיאן סימרוטיץ' שקצת יצאו מהתמונה. אוסטרץ' חתם רק בפברואר בלה האבר הצרפתית, וירד איתה ליגה אחרי תשעה הפסדים רצופים ואפס שערים. בסלובניה מצמידים את שמו לרשימת הפורשים בזעם אחרי קוריאה, אך פרשניקר מיתמם: "אתה רוצה שאני אזמין שחקן שלא שיחק כל העונה?". סימרוטיץ' זה סיפור אחר. בסלובניה מעריכים מאוד את הטכניקה שלו, כמו גם את העובדה שהוא משחק בלצ'ה, מהליגה האיטלקית השנייה. הבעיה היא שהופעה שלו על הדשא הפכה לאירוע נדיר (אלכס צ'ה: "כל חודש שני הוא פצוע, אי אפשר לעבוד ככה"). לפני המשחק מול מלטה נפצע שוב, הפעם באימון המסכם, ועדיין לא החלים סופית. למשחק מול ישראל הוא לא יגיע.
אולי תגיעו מותשים
הקישור וההגנה הם הנפגעים העיקריים מחילופי הדורות בנבחרת. מילנקו אצ'ימוביץ', קשרה המסופסל של טוטנהאם, לא זומן למשחק מול מלטה. פרשניקר טען שהתקשר אליו יותר מעשר פעמים, אך לא זכה למענה. אצ'ימוביץ', ממקורביו המובהקים של קטאנץ', הכחיש. אחרי זה נפצע בכתף וממילא לא היה כשיר לשחק. הוא זומן למשחק מול ישראל, אך לא יבוא לשבת על הספסל. הוא כבר עבר את הגיל הזה. גוראן סוקאלו מאונטראכט הגרמנית תפס את המקום שהתפנה בקישור האחורי, אך נפצע מול קפריסין וספק אם יהיה כשיר למשחק באנטליה. מי שלבטח ישחק הוא אמיר קאריץ' ממאריבור, לשעבר באיפסוויץ' ומכוכבי הליגה הבולטים בסלובניה. בכלל, שיתוף שחקני ליגה הוא מאפיין בולט בנבחרת החדשה של פרשניקר. "קטאנץ' נתן רק לשחקנים האירופאיים לשחק, והתעלם לגמרי מהליגה המקומית", טוען קאריץ' (נחשו במי הוא תומך בסכסוך המפורסם). "הוא חשב שהשחקנים פה ברמה נמוכה, וזאת הייתה הטעות הגדולה שלו. אין לנו הרבה כוכבים, זה נכון, אבל זאהוביץ' יכול לנצח משחקים לבד וגם שיליאק בכושר מצוין. שהם יתרכזו בחלק הקדמי, אנחנו כבר נעצור את הקישור הישראלי. ההגנה היא זו שבעייתית. הרבה פצועים, שבמקומם יעלו לדשא שחקנים חסרי ניסיון. זה נראה רע".
אחרי פרישתם של מילינוביץ' וגאליץ', נותרה הנבחרת ללא הבלמים הקבועים, וכל משחק הוא ניסוי בזמן אמת. הסלובנים בונים על אלכס קנאוס, הבלם הקדמי והקפטן של קייזרסלאוטרן, שנעדר משני משחקיה הקודמים של הנבחרת בגלל פציעה ולא שיחק גם בשבת האחרונה, בגמר הגביע הגרמני מול באיירן. קנאוס לא מסתדר עם זאהוביץ' והשניים לא מחליפים מילה. מול צרפת נעדר עקב פציעה (אחרת), אך העיתונאים הסלובניים משוכנעים שלא היה מוותר על המשחק לו קטאנץ' היה המאמן. מול שוויץ כבר שיחק, ומהחמישייה עלה ריח חריף של סבוטאז'. זמנית הגזרה שקטה, וכל הגורמים מצהירים על נאמנותם למטרה המשותפת.
סלובניה משחקת עם שלושה בלמים. מואמר ווגדוליץ' (שחטיור דונצייק) יהיה הליברו. גם לספסו בולאיץ' (פ.ס.וו מיינץ מהליגה הגרמנית השניה) סיכוי לשחק. פביאן סיפוט (אל-סאאד הקטארית, שבה משחק גם רומאריו), בעל ניסיון בינלאומי דל של שישה משחקים, ישלים את החוליה.
לפחות בעמדת השוער פרשניקר מסודר, עפ מרקו סימיונוביץ' בן ה-36, שמחזיק ברזומה חמישים הופעות במדי הנבחרת ויכולת מצוינת בשערה של אולימפיאקוס ניקוסיה העונה (ספג רק 25 שערים ב-35 משחקים). "אין לנו שום יתרון על ישראל", הצטנע השבוע. "על הנייר הישראלים טובים בהרבה, אולי חוץ מזאהוביץ', אבל הנבחרת הסלובנית עשתה בשנים האחרונות דברים יפים מאוד. צרפת נתנה לנו חמישייה, אבל כל הקבוצות בבית יחטפו בצרפת. הניצחונות האחרונים שלנו שמו סוף לעיסוק התקשורתי בפרשת קוריאה. אני גר בקפריסין, קרוב אליכם, אז אני שומע הרבה על הדרמות בליגה הישראלית. יכול להיות שהשחקנים שלכם יגיעו קצת מותשים. אני, לעומת זאת, בחופש כבר שבועיים. בעצם, אולי זה היתרון היחיד שלנו".
אלפיים סלובנים יגיעו לאנטליה. אחרים יצפו במשחק באמצעות מסכי ענק שמארגנת עיריית לובליאנה. שתי הופעות רצופות בטורנירים גדולים רק הגדילו את התיאבון שלהם להצלחות. "למדנו הרבה על נחישות ודבקות במטרה מהדור הקודם", מסכם נסטייה צ'ה. "אולי הרעב שלנו לחקות אותו ייתן לנו מוטיבציה מיוחדת במשחק הזה. נבוא לשחק כדורגל, ננסה גם לתקוף, אבל אני יכול להבטיח לך שהדגש יהיה על הגנה. אני לא מתבייש להגיד שתיקו יהיה כמו ניצחון עבורינו".
