נשיא בית-הדין של ההתאחדות התפטר מתפקידו

השופט בדימוס שאול אלוני, נשיא בית-הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל, התפטר במפתיע מתפקידו. הרקע להתפטרות: ההחלטה שקיבלו עמיתיו בבית הדין על העברת הביתיות של הפועל פ"ת לאיצטדיון ר"ג.

במכתב ההתפטרות שלו כתב אלוני: "אינני רוצה להיות נטל על ההתאחדות הסובלת, בגלל החלטה של עמיתי, מדימוי גרוע, או להיות שותף ליום שחור בכדורגל הישראלי" (מעריב).

אלוני כלל לא נכח בישיבה שבה הוחלט להיענות לבקשתה של הפועל פ"ת ומכתב ההתפטרות שלו נפל על ראשי ההתאחדות בהפתעה מוחלטת. על פי 'מעריב', בהתאחדות ינסו כעת להפעיל לחץ כבד על השופט, שנחשב לאיש חריף, לחזור בו מההתפטרות.

אמש נפל דבר בספורט הישראלי עם ההחלטה של שאול אלוני, נשיא ביה"ד העליון של ההתאחדות לכדורגל החליט להתפטר מתפקידו.

אפשר להגיד הרבה דברים על שאול אלוני. מכבי ת"א הפסידה כמעט בכל דיון בו הוא ישב בהרכב, אבל אל לאף פרשן או אוהד כדורגל להשוות ולו לרגע אחד את התנהגותו של אלוני לזו של ישראל כהן ואיתן טייב. שאול אלוני הוא אדם מלומד, שופט בדימוס ומה לעשות, גם הוא אוהב כדורגל וגם לו יש קבוצה אהודה, סביר להניח שגם מפלגה בכנסת, בה הוא תומך. לכל איש יש דעה מסוימת, גם לאנשים המפעילים את מאזני הצדק, וכשם שכדורגלן עולה למגרש ועושה את העבודה שלו תוך משחק כדורגל, כך שופט יושב כבורר בעניינים שברומו של עולם ולובש על עצמו את מסכת האובייקטיביות המתבקשת, לשם כך רשויות המדינה הסמיכו אותו.

ולשם כך יש להבהיר ולנתח את התנהגותו של ביה"ד בכלל ושל אלוני בפרט בפרשה, ולראות מבחינה משפטית אם הם עשו את עבודתם. עבודה של משפטן מתבססת תמיד על סמך הוראות הדין המחייבות אותו והוראות הדין המחייבות את ביה"ד העליון של ההתאחדות לכדורגל הן אותן הוראות שבתקנון ביה"ד העליון של ההתאחדות לכדורגל אשר נמצאים בקובץ התקנונים של ההתאחדות לכדורגל, מסמך שחתום ע"י היו"ר וחברי המזכירות ועומד, מבחינה משפטית, כחוקה של הכדורגל הישראלי.

כלל משפטי הוא, שבכל מקום בו ישנה לאקונה משפטית מהדין, היא תתמלא על ידי הנוהג המשפטי הקיים באותה טריטוריה קרי, מצב בו אין הוראת חוק ברורה בקובץ התקנונים של ההתאחדות לכדורגל, יש לפנות למצב המשפטי הקיים במנגנוני החוק במדינת ישראל.

בפרק 1 לתקנון ביה"ד העליון של ההתאחדות לכדורגל מוגדרת סמכותו של ביה"ד, כשלעניינו הסמכות הנקנית לו מוזכרת בסע' 3 שאומר: מוסמך ביה"ד העליון לדון ולהחליט בערעורים על החלטות הנהלת ההתאחדות או מזכירות ההתאחדות, בכל סמכויתיהם ותפקידיהם...", כלומר, לביה"ד יש סמכות משפטית לדון בבקשת הפועל פ"ת, שבעצם ערערה מולו על ההחלטה של ההתאחדות שלא להעביר את המשחק לאיצטדיון ר"ג.

להחלטה עצמה, שעשתה הדים רבים בקרב ציבור האוהדים והפרשנים, צריך שוב להבין ולהדגיש, ביה"ד של ההתאחדות לכדורגל פועל לפי התקנון והנוהג המשפטי הקיים, יושבים שם משפטנים בכירים במקצועם, לא אוהדי כדורגל, לא שחקנים ולא עסקנים, תפקידם לקבוע החלטה תוך כדי פירוש התקנון ולהבין את הוראותיו על המצב הספציפי העומד למולם. בתקנון ביה"ד העליון אין הוראה המסמיכה אותו להעביר משחקי כדורגל ממגרש למגרש, אבל יש הוראה כאמור המסמיכה אותו לערער על החלטות הנהלת ההתאחדות.

וכשאין הוראה כאמור, יש לפנות אל הנוהג המשפטי הקיים. נוהג חשוב במשפט הישראלי הוא פתרון סכסוכים על ידי פשרה, זה נוהג המוכר בכל העולם, אחת ממטרותיו העיקריות היא להוריד את העומס מבתי המשפט ולהגיע לפשרה בין הצדדים מבלי להתערב בהחלטתם. במקרה שלנו, הוגשו לביה"ד מכתבים, החתומים ע"י יו"ר יריבות מכבי ת"א במאבק על האליפות, שהאמור בהם אינו משתמע לשתי פנים: אנחנו לא מתנגדים לכך שהפועל פ"ת תעביר את הביתיות לאיצטדיון ר"ג. כלומר בשפה משפטית מדובר בבקשה בהסכמה. בתי המשפט בישראל מקבלים אלפי בקשות כאלה מידי שנה, מדובר בבקשות מוסכמות להדחיית מועדי דיונים, העברת מועדי דיונים מבית משפט כזה לאחר. 99.99 אחוז מבקשות בהסכמה כאלו מתקבלות על ידי ביהמ"ש, במטרה ברורה להמשיך בנוהג המשפטי שאומר: לתת לצדדים להגיע בהסכמה להחלטות דיוניות, ובעתיד גם אולי לפשרה דיונית. ישנם שופטים רבים, שמאשרים באופן אוטומטי בקשה בהסכמה מבלי להביט בה, ישנם בתי משפט בישראל, בהן הפקידות והמתמחים של השופטים מאשרים בקשה בהסכמה, זהו הנוהג במערכת המשפט המודרנית בארץ ובעולם.

זהו גם הנוהג שהנחה את ביה"ד בהחלטתו. כלומר, ביה"ד עשה את העבודה שלו, אפשר לומר שיש פה סיטואציה קלאסית של משפט קפקאי או עיוות דין, אבל לבוא בטענה שהדיינים לא פעלו כשורה זו אמירה לא מבוססת, הנשלפת מהמותן ברגע נתון, כמו לצעוק לשחקן במהלך המשחק "תמסור ימינה, אל תבעט" במקום לתת לו לעשות את העבודה שלו. זה לגיטימי, אבל לא מפוכח.

חשוב מאוד לציין, כי נשיא ביה"ד שאול אלוני לא ישב באותו הרכב. למרות שמדובר באיש מקצוע, הוא הבין כי החלטה שלו לכאן או לכאן, בנוסף לעובדת היותו אוהד מכבי ת"א בזמנו הפנוי, לא תיראה טוב, לא תישמע טוב ובמיוחד לא תריח טוב.

שאול אלוני נכנס לתמונה כאשר ההתאחדות לכדורגל ביקשה לקיים דיון נוסף. במקרה הזה לא הייתה לו ברירה מכיוון שעל פי התקנון, רק נשיא ביה"ד יכול לקבוע על קיומו של דיון נוסף. במקרה הזה, פונים לסע' 3 לתקנון שאומר: "בקשה לדיון נוסף תובא בפני נשיאות ביה"ד אשר יחליט על קיום דיון נוסף אם לפי שיקול דעתו נשוא הערעור מעורר סוגיה משפטית שיש בה מן החידוש ומצריכה קביעת הלכה עקרונית".

פרשנות הסעיף הנ"ל ברורה אם וכאשר ישנה סוגיה משפטית שיש בה מן החידוש ומצריכה קביעת הלכה עקרונית אז ורק אז יתקיים דיון נוסף. ובכן, אין במקרה הספציפי הזה סוגיה משפטית שכזו, הסוגיה נפתרה על ידי הנוהג הקיים במערכת המשפט הישראלית ואין בה שום חידוש או הלכה עקרונית. החלטתו של שאול אלוני שלא לקיים דיון נוסף היא נכונה, טהורה ועומדת איתן אל מול תקנון ההתאחדות לכדורגל המסמיך אותו לאב בית הדין.

אפשר לקרוא לכל זה פלפולים משפטיים שלא קשורים לכדורגל, אפשר לומר הדיינים לא מבינים מה משמעות העברתו של משחק אליפות מכריע לאיצטדיון הגדול במדינה. דבר אחד חובה לומר מבחינה עובדתית: ביה"ד העליון של ההתאחדות לכדורגל עשה את העבודה שלו על הצד הטוב ביותר. נקודה.