כדורגל טוב לא היה לנו העונה, אז גם את ההנאה התמימה מתחרות לקחו לנו. נכון שאשדוד וכפ"ס, ששיחקו בבית מול מכבי חיפה והפועל ת"א במחזור הסיום המכריע, לא נתנו פייט רציני יותר מהפועל פ"ת שאירחה את מכבי ת"א בחוץ, אבל למה הכל אצלנו צריך ללכת כל כך עקום, למה כל פעם הורסים לנו את האשליה שבספורט הדברים דווקא כן מוכרעים על המגרש?
תאומים ושחר לא התנגדו, תאומים ושחר כן התנגדו. גברי כן קובע, גברי לא קובע. בית הדין מנמק או לא מנמק. איך לעזאזל מצליחים לדחות את קבלת ההחלטות בכל הנושאים הכי בעייתיים לרגע האחרון, בו אי אפשר ולא מצליחים לקחת אותן כמו שצריך?
הכדורגל המקצועני, כמו הספורט המקצועני בכלל, חי על בנייתה של אשליה מוצלחת, אותה אנו ששים לבלוע, נותנים לה לקבוע איך השבוע שלנו נראה ומשקיעים בה כל כך הרבה כסף. המשך הריסתה של האשליה, לה אחראים הארגונים המנהלים את הכדורגל שלנו, יהרגו את האשליה ואיתה את הכדורגל.
על מה שעשתה ההתאחדות עם המלצות ועדת סטרשנוב, הדרך בה השתיק לוני את מניפי השלטים נגדו בבלומפילד, השתיקה שכפו ראשי הפועל ת"א על שחקניהם במשך חודש תמים ועוד שאר פשעים ועבירות לא קלות, היינו יכולים למלא עוד עשרות מאמרים, אבל באמת שלא בא לנו להרוס לכם את הקיץ.
רגע השפל: פ"ת מארחת את מכבי ת"א בר"ג
1.6.2003 / 15:42