וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כרוז בני סכנין לשעבר הורשע בעבירות ביטחוניות: "תמיכה בחמאס"

עודכן לאחרונה: 16.11.2026 / 13:54

סעיד חסאנין הורשע במגע עם סוכן חוץ ובהזדהות עם ארגון טרור. בית המשפט דחה את טענותיו שפעל כעיתונאי: "העביר מסרים אוהדים ותומכים בארגון"

מעצרו של כרוז בני סכנין סעיד חסאנין/באדיבות משטרת ישראל

בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע אתמול (ראשון) את העיתונאי וכרוז קבוצת בני סכנין, סעיד חסאנין בן ה-63 משפרעם, בגין שני ראיונות שהעניק לכלי תקשורת עוינים לישראל. בפברואר 2025 הוא התראיין בזום לערוץ הטלוויזיה של חמאס, אל-אקצא. במהלך הריאיון הוצגו על המרקע ארבעה מסכים שונים: במסך אחד נראו לסירוגין חסאנין והמראיין, ובשלושת המסכים הנוספים הוקרנו סרטונים שונים, בהם תיעוד של מעמד שחרור החטופים הישראלים בעזה, העברת החטופים לידי הצלב האדום וקטעי וידאו מאירועי 7 באוקטובר 2023, לרבות פלישת ארגוני הטרור לשטח ישראל, פגיעה בחיילים, חטיפת אזרחים ועוד. חסאנין, שדיבר ארוכות, שיבח את התנהגות חמאס כלפי החטופים והחטופות.

לאחר מכן, על רקע חששו שייחקר על כך, הוא השמיד במזיד את הטלפון הנייד ששימש אותו לקשר עם ערוץ אל-אקצא ולתיאום הריאיון.

בחקירה עלה שמוקדם יותר, בספטמבר 2024, הוא התראיין לערוץ התקשורת הפלסטיני "קודסונה", שם, על פי כתב האישום שבו הורשע, נשא דברי שבח, אהדה, תמיכה והזדהות עם ארגון חיזבאללה ועם נסראללה.

סעיד חסאנין הוא דמות מוכרת, משפיעה ואהודה בחברה הערבית בישראל. עד למעצרו עבד גם כעיתונאי, התראיין לערוצי תקשורת שונים, הגיש תוכנית קבועה ב"רדיו נאס", הפונה לחברה הערבית בישראל, וכן שימש ככרוז קבוצת הכדורגל בני סכנין. הוא נעצר שלושה ימים לאחר הריאיון בערוץ אל-אקצא, שנערך כשהיה בחצר ביתו בשפרעם. היחידה ללוחמה בפשיעה של מרחב גליל במחוז צפון של המשטרה חקרה אותו. חודש לאחר מכן, באישור היועמ"שית גלי בהרב-מיארה והמשנה לפרקליט המדינה אלון אלטמן, הגישה פרקליטות מחוז חיפה את כתב האישום נגדו, באמצעות התובעת מאיה מצליח. לאורך המשפט ליוו את הדיונים פעילי זכויות אזרח ועמיתיו העיתונאים בתקשורת בערבית. פעם אחר פעם עמדו מחוץ לבית המשפט פעילים שנשאו שלטי סולידריות.

סעיד חסאנין דובר בני סכנין/אדריאן הרבשטיין
עו"ד נמיר אדלבי/באדיבות המצולמים

אתמול הורשע חסאנין בעבירות ביטחון חמורות של מגע עם סוכן חוץ, בשני אישומים של הזדהות עם ארגון טרור על פי חוק המאבק בטרור, ובנוסף בעבירה של השמדת ראיה. המחלוקת בין הצדדים לא הייתה על עצם אמירת הדברים שיוחסו לו, אלא על משמעותם המשפטית, על היסוד הנפשי שנלווה להם ועל המשקל שיש לתת להקשר שבו נאמרו.

כבר בחקירתו הראשונה במשטרה הוא הודה שהתראיין לתקשורת בימים שקדמו למעצרו, אך ניסה למזער את חומרת מעשיו, לצמצם אותם ולשוות לדברים שאמר אופי עיתונאי של פרשנות. הוא טען שלא התבטא נגד המדינה או הצבא, ושהריאיון עסק רק בעסקת החטופים ובשאלה אם שלב ב' בעסקה יתקיים. אלא שבהמשך, ככל שהחקירה העמיקה ותוכן הדברים שאמר בריאיון הוטח בו, הוא אישר שמדובר בדברים המשבחים את ארגון הטרור, ושב וטען שלא מדובר בדעתו, אלא בפרשנות. בהמשך הוא הביע חרטה על הדברים שאמר, טען שעשה טעות ושהוא לא מאמין בדברים שאמר, אך לא היה לו הסבר מדוע אמר אותם אם הוא לא מחזיק בדעות אלה. "במהלך חקירותיו הוא סתר עצמו, הסתיר פרטים, שיקר ולא סיפק הסברים מניחים את הדעת לנסיבות מתן הריאיון לערוץ המוכרז כארגון טרור ולמגע שלו עם אנשי הערוץ", טענה הפרקליטות נגדו.

במשפטו הוא חזר על הטיעון שמדובר בריאיון עיתונאי גלוי ופומבי, במסגרת עיסוקו המקצועי. לשיטתו, לא היה מדובר בפגישה חשאית, לא הועבר מידע ביטחוני והקשר כולו נועד לצורך הופעה תקשורתית. טענה זו אינה חסרת משקל. העובדה שהריאיון שודר בשידור ישיר ולא התקיים במחשכים היא נסיבה רלוונטית, ואין להתייחס אליה כאילו אינה קיימת.

סנגורו, עו"ד נמיר אדלבי, טען לאכיפה בררנית. הוא הפנה למקרים של עיתונאים ישראלים אחרים שקיימו במסגרת עבודתם קשר עם פעילי ארגוני טרור ואף ראיינו אותם, מבלי שננקט נגדם הליך פלילי.

אלא שהשופט שלמה בנג'ו ציין כי מן הראיות עולה כי השתתפותו של חסאנין בריאיון לערוץ חמאס לא התמצתה במענה נקודתי או טכני לשאלות שנשאל. "הוא נשא דברים ברצף, פיתח עמדה עצמאית, והרחיב בנושאים שנגעו להתנהלות חמאס, ליחס לחטופים, ולמסר שיש להעביר כלפי פלסטינים אזרחי ישראל ביחס לשירות בצה"ל", ציין בהכרעת הדין. "אופיו של 'המגע' חרג מן הדגם המצומצם של קבלת מידע, בירור עמדה, או הצגת עמדתו של גורם אחר במסגרת סיקור עיתונאי, והפך לבמה שבמסגרתה הושמעו מפי הנאשם עצמו, מסרים בעלי תוכן מדיני ולאומני מובהק". הוא הדגיש כי ההכרעה בעניינו אינה נשענת על עצם הבעת הדעה, אלא על מכלול הנסיבות: זהות הגוף שבמסגרתו נערך השידור, אופן יצירת הקשר, תכליתו, אופי ההשתתפות ותוכן הדברים שהושמעו במסגרתו.

הוא הדגיש כי מסקנתו אינה שעיתונאי מנוע מלבוא במגע עם גורם הקשור לארגון טרור, אלא שההכרעה מצומצמת לנסיבות הקונקרטיות שלפניו, שבהן הפעילות העיתונאית הנטענת לא התמצתה בקבלת מידע, בבירור עמדת הארגון או בסיקורו, אלא "כללה השתתפות יזומה בשידוריו של ארגון טרור, והעברת מסרים אוהדים ותומכים בארגון, מפי הנאשם עצמו, במסגרת אותה במה".

"במהלך חקירותיו הוא סתר עצמו, הסתיר פרטים, שיקר ולא סיפק הסברים מניחים את הדעת"/אתר רשמי, מתוך פייסבוק

באשר לריאיון שבו שיבח את נסראללה, השופט בנג'ו לא נתן אמון בגרסתו המאוחרת שלפיה ביקש רק לשקף כיצד נסראללה נתפס בעיני אחרים. "גרסה זו אינה מתיישבת עם לשון הדברים כפי שנאמרו בזמן אמת ועם הקישור המפורש שעשה בין נסראללה, חיזבאללה, והסיוע לרצועת עזה", קבע. "הדברים נאמרו בפומבי; כללו דברי שבח ואהדה למנהיג הארגון דווקא בזיקה לפעילותו הארגונית; כרכו את פעולתו בפעולת חיזבאללה והציגו את שתיהן באור חיובי; וממכלול הדברים עולה ברורות כי נאמרו במטרה להזדהות גם עם הארגון עצמו".

הטיעונים לעונש יישמעו בעוד שלושה חודשים, בפברואר 2027, ורק לאחר מכן יינתן גזר הדין.

  • בני סכנין

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully