בית"ר ירושלים נמצאת במשבר מקצועי. זה לא רק שתי תוצאות התיקו נגד קרית שמונה ועירוני טבריה, אלא היכולת ובעיקר התחושה שמשהו תקוע והקבוצה לא מצליחה למצוא פתרונות בחלק הקדמי.
אלמוג כהן הוא הראש והוא האחראי, ועשרות אוהדים זועמים קראו למאמן מחוץ לחדרי ההלבשה להתפטר. הבעלים ברק אברמוב יצא אליהם ואמר להם: "אני מבין שכואב לכם, גם לנו, אבל אני מאמין בצוות ובאלמוג, ובטוח שאחרי הפגרה ניראה טוב יותר".
בית"ר זה סיר לחץ, ובמצב כזה אחרי הפגרה יהיה קשה להמשיך כרגיל ללא שיפור בתוצאות וביכולת. אלמוג כהן יודע את זה ויהיה חייב לשבור את הראש ולמצוא פתרונות וגם להיות אמיתי עם עצמו, גם בנוגע ל"כוכבים".
אלמוג כהן לא חי בבועה, הוא ער לתגובות מהקיץ כשנקרא לתפקיד במקום ברק יצחקי. הווייבים שליליים וכל משחק לא טוב הם רק גוברים. יש לו רק אפשרות אחת לשנות את זה - תוצאות וכדורגל טוב יותר. אין אופציה אחרת. או שזה יקרה, או שהווייבים יגיעו למצב שהוא עצמו ייזום שינוי סטטוס.
ומה יש לו אחרי הפגרה? שלושה משחקים עד לסיום הסיבוב, בתוך תשעה ימים דרבי ירושלמי, מכבי חיפה בחוץ והפועל באר שבע בבית, כל משחק יותר רותח מהשני.
אבל המבחן הוא גם של השחקנים. השחקן הראשון שצריך לעשות חשבון נפש הוא ירדן שועה. כמה רעש הוא עשה כדי לחזור להרכב שלא דרך עבודה קשה, אך ייתכן שלהוביל את בית"ר זה גדול עליו. מחזור עשירי ללא שער שדה, כמעט ולא עושה תנועה לעומק, ואפילו שחקן בטבריה אמר אתמול אחרי המשחק: "היה קל לשחק מול שועה".
כוכב, קפטן, שחקן מוביל, חייב לקחת אחריות באותה רמה של בעלים או מאמן. לצאת על שחקנים בסיום זה נחמד, להיות שם בזמן אמת זה הקושי. הוא כבר קיבל את ההרכב והקרדיט, אין יותר את מי להאשים.
נקודות אור? נאנא אנטוויי חזר לעצמו לראשונה מאז הפציעה. כשהוא טוב, הוא עילוי בליגה הזאת. אלכסיס סרנה הופך לנכס בקישור, בריאן קרבאלי חזר להיות קרבאלי של העונה שעברה (גדראני עדיין לא), יש בבית"ר עם מה לעבוד ולעשות קאמבק לצמרת. מכאן זה על אלמוג כהן.