"אם תהיה לו הזדמנות כזאת, אמסור לו שוב"

בלייקרס לא ידעו איך לאכול את ההפסד לסן אנטוניו במשחק החמישי הלילה (96:94). מצד אחד, אחרי ששוב נראו רע מאוד משך 34 דק', הם חזרו בריצה מרשימה של 18:41 ב-14:37 הדק' האחרונות, מצד שני, גם כשהתסריט הרגיל עבד, זה בו הם חוזרים משומקום ונותנים להורי לסגור עניין משלוש, זה היה רק כמעט. כמעט כמו נגד הספרס ב-99', כמעט נגד סקרמנטו בשנה שעברה. כמעט.

עם 3 שנ' על השעון, אחרי שחזרו מפיגור 25 נק', הכדור של הורי נשק לחלק הפנימי של הטבעת, לצדו הנגדי וכשנראה היה שהוא צולל פנימה (גם הורי, לפי המבט, חשב ככה), טס החוצה לידיים של רובינסון. האלופה, בפעם השלישית בארבע העונות האחרונות מפסידה שלושה משחקים בסדרה. הפעמיים הקודמות היו מול פורטלנד בגמר המערב ב-99' (3:3) ומול סקרמנטו בגמר המערב בעונה שעברה, אז כמו הפעם, חזרו הלייקרס הביתה למשחק השישי (אחרי 3:2) וסגרו עניין בשביעי בחוץ.

רוברט הורי, שחסר ללייקרס כמעט כמו ריק פוקס הפצוע, החטיא עד כה את כל 15 הזריקות מעבר לקשת שלקח בסדרה ודייק רק ב-2 מ-35 עד כה בפלייאוף. הלילה, גם אחרי שהחטיא 5 שלשות מוקדם יותר במשחק (כולן בזריקות טובות), ציפו כולם לראות את הכדור צולל פנימה.

"זה הרגיש כאילו הלב יורד למטה, לכיוון הבטן", סיפר מאמן סן אנטוניו, גרג פופוביץ', כמה דקות לאחר מכן. דייויד רובינסון, שחיכה לריבאונד, הרגיש בערך אותו דבר: "חשבתי על הזריקה שלו נגד סקרמנטו. חשבתי לעצמי 'בבקשה, אל תיכנס'".

"עשיתי הכל כמו שצריך. זה פשוט לא נכנס", סיפר הורי בסיום. "אם להיות כנה, זה היה כל כך מאכזב, שכמעט ירדה לי דמעה. ככה כל הפלייאוף שלי נראה".

קובי, שמסר לו את הכדור, אחרי שמשך שמירה כפולה, לא איבד את הבטחון בהורי ואמר בסיום:"אם תהיה לו הזדמנות כזאת במשחק הבא, אני אתן לו את זה שוב".

"זאת היתה החלטה טובה של קובי", אמר פיל ג'קסון, שאחרי שהתאושש מצנתור, חזר לספסל הקבוצה וסיפר כי הרגיש "נהדר". "ראינו כל כך הרבה זריקות כאלה נכנסות. חיכינו שזה יקרה במשחק הזה".

אבל, כשנשאל על האפשרות שיוותר על התקווה שהורי יחזור לעצמו בסדרה הזאת ויילך על מישהו אחר בעמדת הפאואר פורוורד, הודה ג'קסון: "חשבתי על זה ברצינות". סלאבה מדבדנקו, שקלע במשחק 13 נק' ואפילו עשה עבודה לא רעה בהגנה על דאנקן, מסתמן כאופציה אפשרית. בחמשת המשחקים מול הספרס רשם הורי ממוצעים של 4.8 נק' ב-27.8 אחוזי דיוק.

קובי, שב-13 הדקות האחרונות קלע 19 מ-36 הנק' שלו (15 מ-31 מהשדה, 5 מ-11 לשלוש) והוסיף 7 ריב' ו-6 אס', היה רמה בפני עצמו ברבע האחרון, אבל העובדה שלא זכה אפילו לדקה מנוחה עלולה לעלות לו וללייקרס ביוקר במשחק(ים?) הבא/ים.

"אנחנו קבוצה שקשה לגמור", הצהיר קובי. "יש לזה קשר למזל, לעמידות שלנו וללחימה. במשחק 6 אנחנו הולכים לתת הכל". השאלה אם זה באמת יהיה "אנחנו", שכן הכוכב הגדול השני של הקבוצה, שאקיל אוניל, אמנם קלע את שלוש הנק' האחרונות של הלייקרס ונתן הגנה טובה בדקות הסיום על דאנקן, אבל עד אז הוא תרם הרבה פחות ממה שהלייקרס צריכים ממנו.

פיל ג'קסון, שהשאיר אותו על הספסל ב-6 הדק' הראשונות של הרבע האחרון, בהן חזרו הלייקרס למשחק, אמר בסיום: "לא היינו יכולים לחזור למשחק אם שאקיל היה במגרש. היינו צריכים הגנה אקטיבית ומשחק אגרסיבי. שאקיל לא היה אקטיבי הלילה - הוא לא נע טוב הגנתית, לא חזר להגנה בזמן. זה קצת פגע בנו". קובי נתן לשאק קצת הנחה, כשאמר כי ברך שמאל הפגועה שלו "כנראה הציקה לו הערב".

שאק עצמו, ביטל כל ספק באשר ליכולתו. "הייתי בסדר גמור. אבל אני יכול לשחק יותר טוב", סיכם אוניל. על הברך: "למי אפכת? לי לא אכפת".

המשחק השישי ייערך ביום חמישי (שישי לפנות בוקר, שעון ישראל) בסטייפלס סנטר בלוס אנג'לס ומשחק 7, אם יהיה צורך, יתקיים ביום שבת ב-SBC סנטר בסן אנטוניו, אולם בו שיחקה הלייקרס חמש פעמים העונה (ובכלל) ובכולם הפסידה.

"אנחנו הולכים לחזור הביתה ולנצח משחק אחד", מכין אותנו פיל ג'קסון. "ואז אנחנו הולכים לחזור לפה ולמצוא דרך לנצח את משחק 7". אמר, ונשאר בחיים.

גם בצד של סן אנטוניו לא ידעו לגמרי איך לאכול את המשחק. בשורה התחתונה הם לא הפסידו העונה ללייקרס בבית, הם מרחק משחק אחד מקטיעת השושלת המאיימת ועליה לגמר המערב, אבל הקריסה שלהם ברבע האחרון, הותירה שוב את הרושם שזה תלוי בעיקר בקובי ושות'.

"כשאתה משחק נגד קבוצה גדולה כמו הלייקרס והם מסיימים רבעים כל כך טוב, זה נכנס לך קצת לראש. כמו כשקובי הכניס את שתי השלשות האלה (בסוף הרבע השלישי)", הודה פופוביץ'. "כשנבין איך לעצור מישהו ברבע הרביעי, או לקלוע בו, נהיה מסוכנים...אם הייתי יודע מה זה, היינו עוצרים את זה מזמן".