"לא נולדתי להיות מגן ימני", הצהיר פדריקו ואלוורדה בספטמבר 2025, כשנשאל על האפשרות שיוסט פעם נוספת לעמדה שבה הוא לא ממש אוהב לשחק. קצת יותר משנה לאחר מכן, ואחרי רכבת הרים שכללה רגעי שיא בלתי נשכחים לצד משברים על המגרש ומחוצה לו, האורוגוואי שוב מוצא את עצמו באגף ימין. אלא שהפעם, דווקא הוויתור על העמדה הטבעית שלו עשוי להיות הפתרון לבעיות של ריאל מדריד. המעבר של ואלוורדה לא רק מאפשר לו להמשיך להיות אחד השחקנים המשמעותיים בקבוצה, אלא גם משחרר את הפלונטר בקישור, מפנה מקום לארדה גולר ומעניק לבלאנקוס את האיזון שכל כך היה חסר להם.
הסיפור של ואלוורדה כמגן ימני התחיל הרבה לפני העונה הנוכחית. כבר באפריל 2021, זינדין זידאן הציב אותו בעמדה בגומלין רבע גמר ליגת האלופות מול ליברפול, בעקבות מצוקת פציעות בהגנה. בהמשך גם קרלו אנצ'לוטי נעזר ברבגוניות של האורוגוואי, שהפך לאחד השחקנים הבודדים בסגל שמסוגלים למלא כמעט כל תפקיד על המגרש. אלא שעבור ואלוורדה, שהיה רגיל להשפיע על המשחק מהקישור, המעבר לאחור מעולם לא היה טבעי.
המתיחות סביב העמדה הגיעה לשיאה בתחילת העונה שעברה, בתקופתו של צ'אבי אלונסו. בעקבות הפציעות של דני קרבחאל וטרנט אלכסנדר-ארנולד, שוב עלתה האפשרות שהאורוגוואי יידרש לשחק כמגן ימני. במסיבת עיתונאים לקראת המשחק מול קייראט אלמטי הוא הודה שאינו מרגיש בנוח בעמדה, והסביר שמעולם לא למד לשחק כמגן ושיש פעולות הגנתיות שאינן טבעיות עבורו. הדברים עוררו סערה בתקשורת הספרדית, שהתגברה לאחר שנותר על הספסל במשחק מול הקבוצה הקזחית. ואלוורדה נאלץ לפרסם הבהרה פומבית, שבה הדגיש שמעולם לא סירב לשחק בעמדה כלשהי ושהוא מוכן לעשות הכול עבור ריאל מדריד.
זו הייתה רק תחילתה של עונה סוערת עבור הקפטן. חוסר היציבות של ריאל מדריד, חילופי המאמנים בשילוב המוערבות שלו ב"מרד" נגד המאמן ספרדי והקושי לשחזר את יכולתו הטובה ליוו אותו לאורך חודשים. אלא שדווקא בתוך כל הבלגן הגיע אחד הערבים הגדולים בקריירה שלו. ב-11 במרץ 2026, מול מנצ'סטר סיטי בשמינית גמר ליגת האלופות, ואלוורדה סיפק מופע בלתי נשכח עם שלושער כבר במחצית הראשונה והוביל את ריאל לניצחון 0:3 על החבורה של פפ גווארדיולה. ואלוורדה פתח בצד ימין של הקישור, כשטרנט אלכסנדר-ארנולד מאחוריו בעמדת המגן, וקיבל חופש לבצע ריצות לעומק ולהצטרף להתקפה. משם הוא הפך את ההגנה של סיטי לחסרת אונים, והזכיר עד כמה הוא מסוגל להיות מסוכן כשהוא פועל מהצד הימני של המגרש.
אלא שגם השלושער ההיסטורי לא הצליח להפוך את העונה של ריאל. הקבוצה המשיכה להסתבך, ובתחילת מאי הגיע אחד הרגעים הקשים בקריירה של ואלוורדה, כשעימות בינו לבין אורליאן טשואמני במתחם האימונים הסתיים בפציעת ראש ובביקור בבית החולים. האורוגוואי הכחיש שהשניים החליפו מהלומות וטען שנחבט בטעות בשולחן במהלך הוויכוח, אך התקרית הובילה להליכים משמעתיים ולהיעדרותו מהקלאסיקו. דווקא מי שנחשב במשך שנים לסמל של מחויבות והקרבה מצא את עצמו בלב סערה נוספת, בעונה שבה כמעט שום דבר לא הסתדר לבלאנקוס.
כעת, תחת ז'וזה מוריניו, אחרי התחלה קשה, נראה שריאל מדריד מתחילה למצוא את האיזון שהיה חסר לה, ודווקא ואלוורדה הוא מי שמאפשר את השינוי. המאמן הפורטוגלי חיפש מהרגע שהוא הגיע על השילוב האידאלי בקישור. הנוכחות של ואלוורדה, טשואמני, קמאבינגה, בלינגהאם וארדה גולר יצרה כאב ראש עבור מוריניו, שנדרש לבחור בין הכוח, הניידות והעבודה ההגנתית של חלק משחקניו לבין היצירתיות והשליטה בכדור שמביאים האחרים. לא היה אפשר לוותר לא על הקפטן ולא על טשוומאני, שהוא הקשר האחורי היחידי בסגל, לא היה אפשר לוותר על ג'וד וגולר, שהוא הקשר היצירתי היחידי בסגל, נאלץ להידחף לעמדות לא טבעיות עבורו, בהם הוא לא מצליח לתרום למשחק. הפורטוגלי חפר וחפר והחליט להחזיר את האורוגוואי לעמדת המגן הימני, הפעם לא בהכרח בגלל פציעות או היעדר חלופות, אלא בהחלטה טקטית ומחושבת מראש.
זה אולי ההבדל הגדול ביותר בין המעבר הנוכחי של ואלוורדה להגנה לבין הפעמים הקודמות שבהן נדרש למלא את התפקיד. בעבר, הצבתו כמגן ימני הייתה בעיקר פתרון זמני לבעיה קיימת. כעת היא הופכת להחלטה טקטית שמסייעת לפתור כמה בעיות בבת אחת. במקום להיאלץ לבחור בין ואלוורדה לגולר, או לוותר על שחקן מרכזי אחר, מוריניו מצא דרך לשלב ביניהם. ובאופן כמעט אירוני, דווקא השחקן שכל כך לא רצה לשחק בהגנה הוא זה שמאפשר לקבוצה שלו להיראות טוב יותר בהתקפה.
בניצחון מול ויאריאל, פדה החליף מקומות לא מעט עם גולר ואפילו בישל את שער הניצחון שהוא מגיח מאגף ימין, בניצחון 1:4 על סביליה מוריניו כבר ממש בחר להציב אותו בעמדה, וחזר על ההחלטה גם בניצחון על לייפציג בליגת האלופות, למרות האפשרות להשתמש במגנים טבעיים. בשני המשחקים ריאל נראתה טוב יותר, ובעיקר הצליחה לייצר איזון בין הנעת הכדור לבין האינטנסיביות שאפיינה אותה בעבר. כשוואלוורדה משחק בקישור, לא תמיד נשאר מקום לכולם. אבל כשהוא עובר ימינה, המשוואה משתנה לחלוטין.
המרוויח הגדול מהשינוי עשוי להיות ארדה גולר. הטורקי, שבילה חלקים מהעונה בצד ימין של ההתקפה, מקבל כעת הזדמנות משמעותית יותר להשפיע ממרכז המגרש. בניצחון על סביליה הוא פתח לצד טשואמני בקישור, במשחק שבו ריאל רשמה 65 אחוזי החזקה בכדור והשלימה 666 מסירות, נתוני שיא עונתיים באותה נקודת זמן. היכולת של גולר לקבל את הכדור בין הקווים, להכתיב את הקצב ולייצר מצבים מאפשרת לריאל לשחק כדורגל יצירתי ומאוזן יותר. כדי לפנות לו את המקום הזה, ואלוורדה הוא זה שנדרש לזוז.
כעת, לקראת הקלאסיקו, הפתרון הזה עומד בפני המבחן הגדול ביותר שלו. ואלוורדה אמנם אינו מגן ימני טבעי, אך דווקא הנכונות שלו לוותר על מקומו בקישור מאפשרת לריאל להיראות מאוזנת ומסודרת יותר. אחרי שנה של עליות ומורדות, האורוגוואי שוב מוצא את עצמו בתפקיד שלא ביקש, אלא שהפעם הוא לא רק ממלא חור בהרכב, אלא פותר את אחת הבעיות הגדולות של הקבוצה. ואלוורדה אולי לא נולד להיות מגן ימני, אבל כדי שריאל מדריד תפרח, נראה שזה בדיוק המקום שבו היא צריכה אותו.