בעיר בת ים פועלת מסעדה קטנה וצנועה בשם "חיים היפה". לאורך ימות השבוע מגיעים אליה בקביעות שחקני ומאמני עבר, שמקיימים במקום פרלמנט פוליטי סוער לצד פרלמנט ספורטיבי, שבו עולים זיכרונות מרגשים מימי הכדורגל של פעם. כל אלה מלווים בארוחות כיד המלך. בין הבאים למקום אפשר למצוא את גבי לסרי, דודי אמיגה, משה כהן, אורי סלימן, קיקו רחמינוביץ', שוקו נומדר ועוד רבים ומוכרים.
בעל המסעדה הוא חיים פרץ, שחקן העבר של מכבי יפו, הפועל אשקלון וקבוצות נוספות בליגות הנמוכות באזור המרכז. מי שכונה בצעירותו "קיגן", על שם החלוץ האנגלי המפורסם, מספר על ההזדמנות שקיבל במנצ'סטר יונייטד, על המעברים בין הקבוצות, על הכדורגל הישראלי של פעם ועל הקריירה שלדעת חבריו הייתה יכולה להגיע רחוק הרבה יותר.
מהיכן הגיע השם "חיים היפה"?
"דוד סיני, אחיו של משה סיני, החליט לקרוא למקום 'חיים היפה', וזה תפס עד היום".
ספר על המשפחה שלך.
"אבא יהודה ואמא לאה עלו למדינת ישראל בשנת 1948. אנחנו שני בנים ושתי בנות, ואני הצעיר שבהם. נולדתי ב-12 במאי 1971. אבא היה חזן בבית הכנסת ביפו. הבית היה דתי, אבל ההורים לא התערבו ברצונות שלי ושל שאר הילדים".
איפה גדלת ולמדת?
"המשפחה התגוררה ביפו, ליד בית החולים דונולו, קרוב למגרש האדום של הפועל תל אביב. ביסודי למדתי בבית הספר חשמונאים ובתיכון בעירוני ז'".
איך התחילה הדרך שלך בכדורגל?
"פתחו ביפו מתנ"ס בשם בני ברית. בגיל שמונה מנהל המקום, ברוך גולדבריט, והמאמן ואיש החינוך משה כהן דאגו לי וקידמו אותי במתנות ובעזרה בלימודים, ממש כאילו היו האבות שלי. הכדור היה כל חיי, אהבה מטורפת".
הניסיון הראשון שלך היה לשחק בהפועל תל אביב?
"נכון מאוד. התאמנתי במגרש האדום במשך מספר שבועות, עד שהמאמן לאון משך אותי למכבי יפו. שם הוציאו לי כרטיס ליגה מסודר".
זכיתם גם באליפויות קטרגל?
"במתנ"ס היו מתקיימות אליפויות אזוריות רבות. הנבחרת שלנו הביסה את כולם לעיני קהל רב שהגיע למשחקים".
הגעת גם לנבחרת הנערים?
"המאמן אמנון רז הזמין אותי לנבחרת הנערים, ושם נעצרתי".
איך הגעת למבחנים במנצ'סטר יונייטד?
"יצאתי עם נבחרת מכבי למחנה אימונים באנגליה. סקאוטים של מנצ'סטר יונייטד שכנעו אותי ואת ראשי המשלחת להגיע אליהם לאימונים עם בני גילי, בני 14. הייתי שם כחודש ימים במבחנים, אבל חזרתי ליפו בשל דרישת ההורים. היה קשה להיות שם לבד".
שיחקת בקבוצת הנוער של מכבי יפו לצד איציק זוהר.
"וואו, קבוצה עם הרבה כישרונות גדולים, בהם איציק זוהר, לביא קוזניצקי, יוסי בילו, אלישע צ'יפרוט ועוד. זו הייתה חוויה ענקית בשבילי".
אתה אומר שהכישרון שלך היה בסגנון של איציק זוהר?
"הייתי כישרון גדול מאוד. היו לי ויכוחים עם זוהר מי יבעט את הפנדלים ואת הבעיטות החופשיות".
אבל הדברים לא הסתדרו במכבי יפו.
"היו לי רצונות משלי. אולי טעיתי, כי במכבי יפו של אז, שהייתה במרכז מכבי, לא היו את הכספים והיכולות שדרשתי, בלי שהייתה לי יד מכוונת או סוכן".
מכבי יפו העבירה אותך בהפתעה ללזרוס חולון
"היה רעש גדול. העבירו אותי למכבי לזרוס חולון, אל המאמן שאול אלבוכר, חלוץ עבר מעולה בהכח רמת גן".
במחזור החמישי התרחשה דרמה גדולה.
"לזרוס שיחקה נגד הפועל אשקלון, שהביאה איתה קהל רב. במחצית הראשונה שיחקתי מצוין וגם כבשתי שער נאה. בפתיחת המחצית השנייה המאמן הוציא אותי לספסל. שאלתי מדוע, והוא הסביר לי בשקט שבמהלך המחצית גיסי, אלי שאול, סגר עם ראשי אשקלון על המעבר שלי להפועל אשקלון. עברתי להפועל אשקלון, שהפכה לבית השני שלי. נסעתי לאימונים עם קו 300 של חברת אגד. המועדון והאוהדים קיבלו אותי באהבה גדולה".
גבי לסרי, ששיחק עם פרץ ומכיר את יכולותיו, מספר על הכישרון שלא מיצה את הפוטנציאל שלו: "זו החמצה של קריירה גדולה של חיים. הוא היה כישרון גדול שלא התנהל נכון. אמרתי לו את זה בזמנו. הוא היה יכול להיות באחת מארבע הגדולות, וטעה בדרך כמו כישרונות אחרים במועדון ובכדורגל הישראלי".
איזו הפועל אשקלון פגשת?
"לדעתי, הפועל אשקלון הטובה בכל הזמנים, עם שחקנים נפלאים, בהם השוער אסי רחמים, שוקו נומדר, הקפטן הענק לאלו אנקה, צחי אלטיט, שלומי עמר ואחרים נהדרים. שוקו נומדר היה חלוץ ענק, חזק וגולר מחונן, שכדור אצלו ברחבה היה חצי גול. המאמן היה ג'קי דקל, מבלמי העבר הגדולים של הפועל באר שבע".
מי היו השחקנים שהערצת?
"מעל כולם היה אלי אוחנה, שכל תנועה שלו הייתה קונצרט של כדורגל. שיחקתי עם החולצה מספר 11 של אוחנה. כמו כן הערצתי את רוני רוזנטל, סלקטר ומשה סיני".
מה הקשר שלך לקווין קיגן?
"כבר בנוער של מכבי יפו הדביקו לי את הכינוי 'קיגן', על שם החלוץ האנגלי המפורסם. עד היום רוב האנשים סביבי קוראים לי קיגן ולא בשמי, חיים".
אתה אוהב להתחתן ולהתגרש?
"דברים לא פשוטים ולא קלים. התחתנתי לראשונה בגיל 18, ילד של כדורגל. כך התחתנתי והתגרשתי ארבע פעמים, עם ילדים מכל אחת. ילדים שמביאים לי אושר גדול. עכשיו אני עם אלונה, שאותה אני מכיר 40 שנים, עוד מבית הספר. אנחנו עכשיו באושר. אלונה תומכת ועוזרת".
היכן שירתת בצבא?
"שירתתי במחנה שנלר בירושלים יחד עם אלון האווירון מזרחי. משם המשכתי לשרת ביפו".
מי היו השחקנים שהכי התקשית לשחק מולם?
"היו מגנים ובלמים מיוחדים. אחד מהם היה בני קוזושווילי מהפועל פתח תקוה, ענק בהגנה. כמו כן חיים עתון מקריית מלאכי ובסון מהפועל ראשון לציון".
מה הסיפור על בלוק הקרח במשחק הגביע?
"בקיץ 1991, בשלב הראשון של הגביע, שיחקה אשקלון נגד הפועל ירושלים. האוהדים הביאו בלוק קרח ושברו אותו על הקורה הימנית, כדי לשבור עבורי את המנחוס של אי כיבוש שערים במשך מספר שבועות. זה עזר. כבשתי גול ענק לרשת של השוער בן הרוש, בין חיבורי הקורות. בשמינית הגמר הפסדנו פעמיים, בקיץ 1992, להפועל פתח תקוה של המאמן זאביק זלצר, עם אלי מחפוד, לוין, מני בסון, חזן, קייסי ועוד, בדרך של זלצר לזכייה בגביע המדינה בניצחון 1:3 על מכבי תל אביב של גרנט".
משם ירדת לליגות הנמוכות?
"אחרי שנים של כיף בהפועל אשקלון, עברתי להפועל בת ים של המאמן גילי לנדאו, ומשם לבית"ר בת ים עם ליאור ברנס. בלון שהתפוצץ. הייתה לי תקופה יפה וקצרה בהפועל שיכון המזרח, לצדו של משה זייתון ז"ל, החלוץ הענק. עברתי לשחק בנווה גולן תחת המאמן אלי כהן 'קוקוס'. קיבלתי מענק חתימה יפה, משכורות ורכב לרשותי, וכבשתי שם בצרורות בכל משחק. אחרי נווה גולן פרשתי סופית מפעילות. למדתי במכון וינגייט ויש לי תעודת מאמן. עבדתי בעיריית בת ים במקביל לאימון בבית ספר לכדורגל לילדים".