הקבוצות הבכירות בליגת העל נאלצות לא פעם להתמודד עם מצב שבו עומדים לרשותן שמונה זרים כשירים, אבל רק שבעה מהם יכולים להירשם למשחק ליגה. בעקבות זאת, עלתה לאחרונה שוב השאלה מדוע הקבוצות לא משתפות את כל שמונת הזרים וסופגות את ההפסד הכלכלי, בתמורה ליתרון מקצועי. מעבר לכך, הוצאת שחקן מהסגל למרות שהוא ראוי להיכלל בו יוצרת סיטואציה לא בריאה עבור הצוות המקצועי ושאר השחקנים.
אז אילו מענקים מפסידה קבוצה שמשתפת זר שמיני? ראשית, היא מאבדת מענק של 3 מיליון שקל ממשרד הספורט לעידוד השחקן הישראלי. בנוסף, היא נדרשת לשלם קנסות בסכום כולל של כ-1.5 מיליון שקל (מיליון שקל עבור הזר השמיני ועוד 300-500 אלף שקל עבור הזר השביעי). מעבר לכך, גם מענקים נוספים מטעם מרכזים לקידום הספורט בישראל החלו להיות מושפעים ממספר הזרים שקבוצה משתפת, כך שהעלות הכוללת מגיעה ליותר מ-5 מיליון שקל.
ומה אומרים במועדונים? ההסבר פשוט: כל שחקן, זר או ישראלי, נעדר בממוצע משלושה עד חמישה משחקים בעונה, שלא לדבר על זרים שלא מצדיקים מקום בהרכב הפותח או כאלה שסובלים מפציעות ממושכות. כשמשקללים את כל הנתונים, נותרים לכל היותר 10-12 משחקים בעונה שבהם מתעוררת ההתלבטות אם לשתף זר שמיני, ולכן במועדונים סבורים שהיתרון המקצועי לא מצדיק את ההפסד הכלכלי.
אגב, קבוצה שתחליט בכל זאת לשתף זר שמיני תיצור לחץ עצום על יריבותיה לפעול באופן דומה. בכדורגל הישראלי מעריכים שמהלך כזה גם עלול להוביל לעימות חריף בין אותה קבוצה לבין יתר המועדונים הגדולים, ואף ליצירת חזית משותפת נגדה במאבקים אחרים, כולל יצירת קיר חוסם.