נדים וראסנה עלה השבוע לכותרות בזכות שלושער נגד מכבי פתח תקוה, משהו שלא נעשה בהפועל ירושלים כבר 55 שנה. עם נתון כזה הבחור הרוויח ביושר את ההייפ סביבו.
ראס אל עמוד שבמזרח ירושלים מזוהה בעיקר בהקשרים ביטחוניים. וראסנה שם אותה על המפה ממקום חיובי וספורטיבי, אך הדרך לא הייתה קלה, גם בגלל המקום שממנו הוא מגיע.
הוא הצטרף להפועל ירושלים בנערים ג'. עברית הוא לא ידע ולקח לו זמן לתקשר. הוא התקשה להגיע לאימונים, לעתים נתקל בעיכובים ביטחוניים, אך בהפועל ירושלים הכילו וידעו שיש כאן פוטנציאל. הוא לא סומן ככוכב כמו בן המחזור שלו כארם זועבי. בנוער, תחת ליאור זדה, הוא ביצע קפיצה משמעותית, גם היה שם להעלות את הקבוצה ליגה אחרי כל כך הרבה ניסיונות כושלים.
בסופו של יום - וראסנה הוא עוד תוצר של מחלקת הנוער, אלה שבסופו של דבר תורמים למועדון ובהמשך נמכרים, ובכסף הזה מתופעל המועדון.
לאחר חמישה מחזורים, וראסנה עם ארבעה שערים, כמו אנדרו אידוקו, שגם הוא תוצר של קבוצת הנוער. אוהדי הפועל ירושלים אוהבים לראות את השחקנים שעוברים דרך במועדון פורחים, אך גם יודעים שכל אחד מהם שימשיך בקצב הזה ויגיע לדו-ספרתי העונה כבר לא יהיה כאן, אולי כבר בינואר.
כי זה פס הייצור של הפועל ירושלים מאז שעלתה לליגת העל - ויליאם אגאדה היה הראשון שהתקדם, בהמשך היו גוני נאור, ליאור קאסה, אחמד סלמן, כארם זועבי, סדריק דון, ג'ון אוטומאו, וכנראה שהעונה יתווסף עוד שם או שניים לרשימה.