הפועל תל אביב החתימה השבוע את יאניק ללינדאל, מגן שמאלי ורסטילי שיכול לשחק גם כקשר ובכנף ויגיע על חשבון שאנדה סילבה. מאחורי המהלך יש תכנון ומחשבה, אבל הרבה אוהדים פחות מבינים אותו. הטענה ביציעים היא שלקבוצה דרוש שחקן נוסף בחלק הקדמי ולא מגן, חלוץ או שחקן כנף שמסוגל לספק מספרים.
תיאורטית אפשר להבין את קו המחשבה הזה וגם את הביקורת של הפרשנים. העונה שעברה של דניאל דאפה וחצי העונה של עמנואל בואטנג, לא נתנו להפועל תל אביב שקט בנוגע לתפוקה, אבל מבחינת הצוות המקצועי, הוורסטיליות של ללינדאל סוגרת להם תחרות על עמדת המגן השמאלי ואופציה נוספת בקישור ובכנף. עכשיו יש "שני שחקנים טובים בכל תפקיד".
חשוב לציין: הפועל תל אביב עדיין לא סגרה את הסגל ובודקת אופציות לחיזוק החלק הקדמי בשחקן ישראלי נוסף. אבל האופציות לא מרובות ובכל מקרה כרגע לאדומים יש את החלק הקדמי הכי פחות איכותי מבין הקבוצות שמסומנות לפלייאוף העליון - או אפילו למאבק אליפות.
בעונה שעברה, אחרי העלייה לליגת העל, הפועל תל אביב בנתה קבוצה כמעט חדשה. שלב הראשון של התהליך ארוך הטווח, אליניב ברדה רצה לבנות קבוצה שתקשה על היריבות מתוך הבנה שבכל חלון העברות ניתן יהיה לשדרג אותה.
בינואר ההקבוצה השתדרגה עם מרקוס קוקו ובואטנג. בעוד הראשון התברר כהחתמה מעולה והפך לאחד משחקני ההגנה הטובים בליגה, בואטנג עדיין מהווה סימן שאלה.
בחלון הנוכחי עדיין לא הגיעו בשורה או שדרוג משמעותי. דגלאס אווסו המבטיח נרכש מהכוכב האדום בלגרד, אבל גם אם הוא יבריק - קשה לראות אותו מתעלה על לויזוס לויזו שנמכר. בהפועל תל אביב מקווים שהגנאי שכבר הראה ניצוצות, יצליח בכל זאת להיכנס לנעלי הקפריסאי וגם שללינדאל יהיה בינגו.
בצד הדברים על קיץ לא מרשים מבחינת רכש, הפועל תל אביב נראתה טוב מאוד בפתיחת העונה, עם קמפיין אירופי קצר ומרשים שנעצר רק אחרי הפסד דחוק לאטאלנטה האיטלקית.
ברדה רצה לראות קבוצה יותר דומיננטית ולוחצת, שבאה להכריע ולא מחכה שדברים יקרו בחלק הקדמי. מקבוצת הגנה טובה היא הפכה להרבה יותר אינטנסיבית במשחק ההתקפה. היא משחקת גבוה יותר, יש הצטרפות גדולה יותר של שחקנים, והיא מחפשת כל הזמן פתרונות כדי להיות יותר מסוכנת, כולל התרגילים המגוונים במצבים נייחים.
האם זה יספיק? באירופה זה נראה טוב, אבל בליגה עדיין מרחף סימן שאלה - והוא גדל ב-0:0 מול הפועל חיפה בו הפועל תל אביב נראתה רע מאוד במחצית הראשונה. הגנתית היא הקבוצה הטובה בארץ, התקפית היא לא טופ 4. השאלה הגדולה היא כמה האדומים יצליחו לצמצם את הפערים האלו.