אוגוסט לקראת סוף הקיץ, ומכבי תל אביב סיימה את חלקה בזירת אירופה! היא לא האמינה שכך יקרה, ובוודאי לא כאשר כבר הובילה אתמול (חמישי) ביתרון של 0:1. קבוצה שאינה מסוגלת להגדילו, או לפחות לשמור עליו, אינה מתאימה העונה לשחק באירופה.
לכן זו לא רק אכזבה, אלא זהו כישלון מהדהד. קל וחומר משום שלוגאנו, בהיותה בחיסרון מיספרי, הצליחה להשוות ל-1:1, תוצאה שהספיקה לה כדי לחגוג ולהחזיר את הצהובים הביתה ללא הכרטיס לקונפרנס ליג.
למשחק הגומלין שנערך אמש הגיעו הצהובים בפיגור של 2:1, אבל עלה ברגלו של קפטן הקבוצה דור פרץ להבקיע שער יקר מפז, שנשא עמו תקווה לביצוע מהפך. ככלל, זה לא היה כדורגל גדול, והמחצית הראשונה אף התנהלה בעצלתיים, כאילו מדובר במשחק ידידות. כזה שבו בסדר אם המסירה הגיעה לרגל הנכונה, ובסדר גם אם בטעות היא הגיעה לרגל הלא נכונה.
בפרק זמן זה נראו המכבים כמי שחסרו אנרגיות ובעיקר את "עין הנמר", שבלעדיה אי אפשר לנצח. אותי זה הפתיע משום שלמכבי היה על מה לשחק, וראינו אותה טובה יותר בשבוע שעבר בשווייץ. אבל לעיתים אירוע אחד משנה את המצב, והוא התרחש אתמול בדקה ה- 58, עם הרחקתו של זאנוטי, שחקנה של קבוצת לוגאנו.
המכבים החלו להתעורר, ותקפו ללא הרף את מחצית המגרש של האורחים המתגוננים. כאשר הוכשל אלעד מדמון ברחבת העונשין, ודור פרץ ירה פנימה מהנקודה הלבנה, ניתן היה לחשוב שהמהפך הדרוש אינו בשמיים. הוא לא הצליח מפני שלמכבי חסר הפעם חלוץ מרכזי הרואה מול עיניו את השער. לכן אפילו הפעולות הטובות שביצעו חלוצי האגפים, אושר דוידה מימין, והליו וארלה משמאל, נבלמו על ידי הגנת לוגאנו המתוגברת.
גרוע מכל היה שבדקה ה-79 כבש המחליף, דירק מונקדה, את שער השיוויון, במבצע אישי מעולה, שהוכיח עד כמה חסרה הגנת תל אביב איכות הנחוצה באירופה. הוא חלף על פניה כאילו אינה קיימת וסיים בבעיטה מדויקת ועוצמתית לרשת. התיקו הזה הוא בדיוק מה שלוגאנו רצתה להשיג. מכבי תל אביב לעומתה, תיראה את משחקי הקונפרנס ליג בטלוויזיה, ותסתפק, למגינת ליבה, בליגה שלנו.