1,382 דקות ליגה היו לדורון ליידנר בעונה שעברה, כמות הדקות העונתית הגדולה ביותר שלו עד עתה בקריירה, לאחר שלקח חלק ב-22 משחקים של הפועל תל אביב בעונה שעברה.
בקיץ האדומים מימשו את האופציה עליו מול אולימפיאקוס והוא חתם לשלוש שנים, אך חוסר היציבות והפציעות הקטנות שליוו אותו גרמו לכך שהאדומים רצו לצרף מגן שמאלי דומיננטי נוסף שיתחרה עימו, מה שלא קרה עד עכשיו.
ליידנר פתח את העונה במשחק לא טוב נגד בית"ר ירושלים במשחק האירופאיות, קיבל "סטירה" כשהוחלף בדקה ה-26, רגע שאולי גם היווה נקודת מפנה בעונה ואולי גם בקריירה שלו.
לאירופה ליידנר הגיע אחרת - הוא התעלה כבר מהמשחק הראשון נגד לודוגורץ והחזיר לעצמו את הביטחון והמעמד. הוא היה יציב במשחקים, וכשהתעייף הוא הוחלף ומרקוס קוקו הוסט שמאלה.
נגד אטאלנטה בברגמו היה זה משחקו הטוב ביותר של ליידנר במדי הפועל תל אביב, שילוב של משחק הגנה הירואי ויציאות קדימה בכל רגע שהתאפשר. הוא הביך את האיטלקים ו"נכלל בפנקס" לקראת הגומלין. ליידנר גם היה אחראי לפריצה שהסתיימה במסירת רוחב מדויקת לעמנואל בואטנג, שהחטיא מול השוער.
ליידנר הוא לא המגן המושלם. הוא עם נתונים אתלטיים חריגים, אך פחות "מגן" בטבע שלו. מעבר לפציעות שמנעו ממנו לשחק הרבה בשנים שבהן היה מעבר לים, תמיד אפיין אותו חוסר ריכוז ו"בריחות" של הראש מול שחקני כנף תוך כדי משחק. לעיתים יתרון המהירות שלו גרם לו לאובר ביטחון במיקום וברמת הריכוז, ועל כך עובדים איתו בהפועל תל אביב מהיום שהגיע.
ליידנר ביצע את עונת הפריצה שלו בכדורגל בעונת 21/22, שהסתיימה עם זימון והופעת בכורה בנבחרת ישראל. באותו קיץ הוא יצא לחו"ל והקריירה נתקעה, גם בשל פציעות. בקיץ שעבר הוא הניע מחדש בהפועל תל אביב ועדיין נמצא במבחן מקצועי ופיזי.
זה לא סוד שבין שחקני הרכש הזרים שהפועל תל אביב בוחנת את צירופם, העמדה של מגן-כנף שמאל על הפרק. זה לאו דווקא אמור לבוא על חשבון ליידנר. ייתכן שיהיה זה כנף על חשבון שאנדה סילבה שישחק עם ליידנר, אך בכל מקרה זאת העונה של המגן לקבע את מקומו בעמדה ואולי להחזיר את המעמד שלו בכדורגל הישראלי לנקודה שבה היה לפני ארבע שנים. הערב מול אטאלנטה זאת הזדמנות לא רעה להתקדם לשם.