ספר על שורשי המשפחה.
"השורשים של המשפחה הם מרומניה. אבא אברהם ז"ל מהעיירה יאש. אמא פאולה, שתבדל לחיים ארוכים, גם היא מרומניה. עלינו לישראל בשנת 1963, תחילה לאשקלון, לשכונת אפרידר, משם עברנו לתל אביב. בהמשך עברנו להתגורר בשכונת עזרה וביצרון, שהפכה לרמת אליהו על שמו של אלי כהן, המרגל שלנו בדמשק שהוצא להורג".
לימודים?
"עד כיתה ב' ביסודי אחד העם, בהמשך ביסודי איתמר עד כיתה ח' ובהמשך בתיכון מקצועי אורט יד סינגלובסקי עם אלי שכטר ואבילה כהן ז"ל. היו שם שחקני נוער רבים מקבוצות הליגה הראשונה והשנייה. אותי עניין מכול מגרש הכדורגל הנהדר של בית הספר".
שינוי שם המשפחה שלך?
"שם המשפחה הראשון של המשפחה היה בן יוסף. אבא החליט לשנות לפוקשיניאנו על שם העיר הרומנית ממנה הגענו, פאקשן. אנחנו שני אחים, נולדתי בתאריך 09/05/1957".
תחילת הכדורגל?
"המשחקים בשכונה עיצבו את השחקנים של פעם. בשעה 14:00 הייתי זורק את תיק הלימודים בחדר ורץ לשכונה לשחק קט רגל עד החושך. היום אין כדורגל שכונתי מלהיב, מלמדים את הילדים להיות רובוטים של כדורגל בבתי הספר לכדורגל".
ותחילת הכדורגל המסודר שלך?
"תחילה שיחקתי בקבוצת הנוער של רמת אליהו, משם עברתי בגיל 16 וחצי להפועל ראשון לציון הגדולה של מגרש הפחים הצמוד לכביש. אז עדיין לא הייתה קיימת ראשון לציון החדשה שהוקמה על גבעות החול, האוהדים החדשים היו בעיקר אוהדי בית"ר ירושלים, הפועל ומכבי תל אביב".
המאמן אורי הילמן לא נתן לך ולצעירים לשחק בהרכב?
"הילמן, בלם העבר המצטיין, לא נתן לצעירים ולי את חולצת ההרכב הראשון. הוא יצא לשירות מילואים והחליף אותו צביקה אברמוביץ'. המרמור שלנו, הצעירים, נשמע באימונים והוביל לפגישת חירום מיוחדת".
מה לגבי הפגישה עם חיים הברפלד וההנהלה?
"כל אחד התבקש להגיד את אשר על ליבו. אני הבהרתי שיש בעיה עם המאמן הילמן, שנותן לוותיקים לשחק, ולכן גם המיקום בתחתית הטבלה. הברפלד וההנהלה נתנו למאמן הזמני אברמוביץ' אור ירוק לשתף בהרכב אותי וצעירים נוספים כבר במשחק נגד הפועל פתח תקוה".
הגול שלך נגד איציק ויסוקר?
"הפועל פתח תקוה הובילה 0:1, אבל בהמשך מנשה הילל הגביה לי כדור ומהאוויר, בבעיטה אדירה, בעטתי לרשת העליונה, 1:1. כל שוער סופג שערים, אבל בשבילי איציק ויסוקר היה מודל לשוער, כמו לב יאשין הרוסי האגדי, הטוב בעולם בזמנו. ביום המשחק התקשורת שאלה מי זה פוקסיניאנו".
מי היו השחקנים הנערצים עליך?
"שייע פייגנבוים היה שחקן עם אהבה בלתי נגמרת לכדור ולהבקעת שערים, ענק. אהבתי לצפות בטלוויזיה בביצועים של ג'ון טושאק מליברפול".
מה אמר הילמן כששב מהמילואים לאמן?
"חחח, הוא חזר ואמר שהוא גילה אותי כשלא נתן לי לשחק. מאז לא יצאתי מההרכב הפותח".
מה זה מגרש הפחים של ראשון, בבקשה?
"המגרש ההיסטורי שלנו. בשבתות אלפי אוהדים היו צועדים אליו ממרכז העיר. המגרש היה צמוד לגבעות חול ועצי אקליפטוס. עשינו על הגבעות אימוני קומנדו ששיפרו מאוד את הכושר הגופני שלנו".
השירות הצבאי שלך?
"שירות נוח במשך 3 שנים בפיקוד הנח"ל ליד חומוס אבולעפיה".
השכר בהפועל ראשון לציון?
"מעט מאוד, וגם אם לא היו משלמים, נהניתי מהתהילה. אז לא היו חוזים וסוכני שחקנים".
ההיכרות עם אשתך לאריסה?
"לאריסה הייתה עולה חדשה מאוקראינה, הכרנו בנסיעה באוטובוס. אני חייל והיא תלמידת תיכון. כעבור 5 שנים התחתנו באולמי ויצ"ו בתל אביב. יש לנו שני בנים תאומים, שי ויאיר, ובת עדן שסיימה לימודיה בבצלאל. יש לנו 6 נכדים, 5 בנות ובן, עומרי בן 10, המשחק באקדמיה לכדורגל של ראשון".
מה ההבדל בין הילדות שלך להיום?
"אין יותר בשום מקום בארץ את השכונה של פעם. אחרי בית הספר היינו אוכלים צהריים בבית וזורקים את התיק ורצים לשחק קטרגל עד החושך. היום הילדים לצערי הופכים לרובוטים".
הכדורגל של היום מול ימי הכדורגל שלך?
"היום החוקים קלים עבור החלוצים, סיפורי ה-VAR ועוד המצאות. שחקן שנופל דופק בידיים על הדשא כאילו הקריירה נגמרה וקם מיד. לי, עם החולצה מספר 7 או 9, היו קרבות אדירים מול בלמים כמו עלי עותמאן, צביקה רוזן, דרוקר ועוד".
אתה מבקש לציין שמות של כוכבי דשא איתם שיחקת?
"ברור, שמות גדולים כמו מרדכי מזרחי, משה כהן, נחום יעקבי, שמריה, חיים ויאל, מדואל, מנשה הילל, הרשקוביץ', הרצל בן הארוש, אפרים ויימן ועוד".
מה היה הסיפור עם נדיה קומנצ'י?
"היינו במחנה אימונים בבראשוב, רומניה. ראיתי את קומנצ'י, ילדה בת 15, שברירית ומוכרת. כדובר השפה הרומנית ניגשתי אליה והתחלתי לשוחח איתה. הגיע למקום גם פויו רפפורט, איש כל יכול בספורט הרומני, שעזר להביא אותה לשיחה עם שחקני הקבוצה. היא סיפרה שהמאמן שלה צועק ומכה אותה. לא היה לה אפילו שעון על היד, אספנו במהירות כסף בין השחקנים וקנינו לה במתנה שעון יפה ליד".
המשחק נגד נבחרת הנוער הרומנית?
"קיימנו משחק ידידות נגד נבחרת הנוער של רומניה, כבשתי צמד שערים בתיקו 2:2. הם שמעו שאני דובר רומנית והציעו לי לשחק במספר מועדונים בכירים. אמרתי תודה רבה, אני נשאר בישראל".
הביקור במכרות הפחם בבוכום, גרמניה?
"בוכום היא עיר תאומה בזמנו לראשון לציון. סיירנו במכרות הפחם, ירדנו עם עגלות מיוחדות עד 400 מטר מתחת לאדמה. חוויה בלתי נשכחת".
ההיכרות עם הגנרל וול האמריקאי?
"התקבלתי לעבודה במשלחת האמריקאית אשר בנתה שדות תעופה בנגב. מנהל הפרויקט היה הגנרל וול, שממש אהב אותי והפך אותי למקורבו. הוא הגיע לראות אותי משחק כדורגל".
הגנרל מסדר לך חוזה כספי מדהים בקבוצת דאלאס טורנדו?
"אכן, הגנרל וול סידר לי בדאלאס חוזה מדהים של 60 אלף דולר, אז ב-1978 כסף גדול. חתמתי על החוזה, אבל אשתי לאריסה שכנעה אותי לבנות את החיים בישראל ולוותר בכאב ספורטיבי על ההצעה האמריקאית. הגנרל וול עם שלושה כוכבים נפטר לפני שנה בגיל 94, ואני עד היום בקשר עם המשפחה שלו".
העסק הפרטי שלך בזמנו?
"הייתה לי חברה פרטית בתחום של מניעת גנבות מבתי עסק. פיתחתי את העסק בארצות הברית, שם הייתי מספר שנים. כרגע אני גם ביזמות בתחום הכדור, אני בונה מתחמי משחק קטנים לכדורגל ישיבה של שניים על שניים. המצב הכלכלי שלנו טוב, אני מתגורר בראשון לציון. יש לי אומנם מנוי לכל החיים להפועל ראשון לציון הנוכחית, קבוצה שקשה להזדהות איתה, אני לא יודע מי נגד מי".
הפרלמנט של שחקני הקבוצה?
"יש לשחקן העבר שלנו מומי רבינוביץ' בפרדס שירש מקום בין נס ציונה לראשון של מאפים ואוכל. שם נפגשים רבים משחקני העבר ואיך לא, סיפורי העבר המוכרים מוזכרים שוב ושוב בהתלהבות כמו היו רק לפני שבוע. האמירה שבלי עבר, אין הווה ברורה מאוד".
אחרי הפועל ראשון לציון, היכן שיחקת?
"עברתי לבית"ר רמלה, הפועל אשדוד, שמגרשה היה בכל משחק מלא בחמשת אלפים צופים, ושיחקתי בצפרירים חולון תחת המאמן נינו ברגיג".