ההפסד שנחלה מכבי תל-אביב בלוגאנו אינו סוף הסיפור של המאבק ביניהן. בשבוע הבא תקבל מכבי הזדמנות לנצח, אפילו בהפרש של יותר משער. הסיכוי לכך גבוה, ואופתע מאד אם הוא לא ימומש. כי אמש, יותר משלוגאנו ניצחה 1:2, מכבי היא שהפסידה.
זה קרה מפני שהצהובים חסרו הפעם ריכוז, ומרביתם ביצעו טעויות בלתי מובנות. החל בכך השוער הצעיר והמוכשר מאוד, אופק מליקה. הוא קיבל החלטה נכונה לצאת לעברו של כדור שהוגבה לרחבת העונשין, אלא שכאשר ידיו כבר הונפו מעלה, הקדימה אותו נגיחה של בהרנס, חלוצה של הקבוצה הבייתית. הכדור הקשתי שנגח חדר לרשת והותיר את מליקה במבוכה.
אופק אינו השוער הראשון, ולא האחרון, שספג שערים דומים. עליו להתאושש מהר ולחשוב חיובית קדימה. החוכמה הגדולה היא ללמוד מטעויות ולא לחזור עליהן. למשל, במיקרים דומים יש לצאת בנחישות לעבר הכדור ובידיעה שידיו הארוכות חייבות להקנות לו יתרון על פני תוקפיו.
במחצית השנייה, לאחר שלוגאנו הבקיעה את שערה השני מהנקודה הלבנה, היא נסוגה מעט לאחור וניסתה את כוחה רק במתפרצות של בודדים. למרבה ההפתעה עלה בידי אותם חלוצים להתגבר בקלות על הגנת תל-אביב, הפזורה והפרוצה. הרווחים שבין שחקני ההגנה היו אתמול בלתי נסבלים. למזלה כשלושחקניה של לוגאנו בהשלמת ההתקפות עם כדור שלישי ברשת.
ואם בכל זאת אני אופטימי לגומלין, הדבר נובע מעצם היכרותי עם הקבוצה ועל כך שביכולתה לשחק טוב בהרבה. וקודם כל אני מתכוון לקפטן, דור פרץ, שהוא בעיני השחקן החשוב ביותר שלה. ראיתיו במשחקים רבים בהם בלטו אצלו האנרגיה ויכולת ההבקעה. ביום חמישי הבא הוא יוכל להוביל את חבריו לניצחון הדרוש. דור, זה הכל בראש ובאמונה שהמשימה אפשרית.
אחרי הכל, בלטה במגרש העובדה שקבוצת מכבי תל אביב, לפחות הפעם, לא התפרקה מנכסיה החשובים. שבועות רבים נכתב ונאמר שטובי שחקניה בדרך למקומות חדשים, והנה בהרכב הפותח בשוייץ קיבלנו את אסנטה, רביבו, שחר (שהבקיע את השער היחיד) ו-וארלה. בינתיים, כל עוד הם לובשים את החולצה הצהובה, מכבי תל אביב היא קבוצה, שבתוספת של חלוץ מרכזי מעולה, גם תיאבק בישראל על כל התארים.