יוסי כהן עשה את הקפיצה ממכבי אשדוד בליגה ג' עד למכבי תל אביב הגדולה. בריאיון הוא מספר על העלייה לישראל, המעבר המפתיע למועדון הפאר והקריירה לצד כוכב גדול כמו גיורא שפיגל בדרך להישג השיא, ותוהה מה עם רוני קלדרון.
השורשים שלך?
"אבא כדיר, אמא חנה. נולדו בג'רבה, תוניסיה. היינו שישה אחים ואחיות, היום נותרנו שלושה. אני נולדתי בג'רבה בתאריך 05/12/1949. עלינו לישראל בשנת 1962 דרך מארסיי שבצרפת, באונייה ששמה מונדיאל, בדיוק בל"ג בעומר. משום מה ההורים התעקשו שנגיע לאשדוד וכך היה".
הלימודים בג'רבה?
"עד גיל 11 למדתי בבית הכנסת, שם מספר חדרים הפכו ללימודים. הכדורגל משך אותי כבר אז כילד. היה לנו מגרש קטנטן וכדור בלוי, אחריו רצנו ובעטנו כמו בכל העולם. את הלימודים בישראל המשכתי בבית הספר מוריה ובתיכון במקיף ב'.
איך החלה דרכך בכדורגל?
"התחלתי במכבי אשדוד בליגה ג'. בגיל 15 הייתי בבוגרים בלי כרטיס ליגה והיה נהוג לתת לשופט ערימה של כרטיסים, כשבשתי הקבוצות לא בדקו מי רשום. רק בסיום העונה, כשהשם שלי התחיל להתפרסם כמי שמצטיין וכובש שערים בקצב של מכונת ירייה, מכבי אשדוד מיהרה להוציא לי כרטיס ליגה בהתאחדות לכדורגל".
קבוצות מהליגה השנייה והראשונה גילו בך עניין?
"נכון, ואת ההצעה הראשונה מליגה עליונה קיבלתי ממכבי יפו שהזמינה אותי למבחינים. המרחק היה גדול אז מבחינת הגעה, אבל קיימתי מספר אימונים ומשחק אימון נגד מכבי תל אביב. זו הקבוצה עליה חלמתי על הכרית בלילה, מי שהערצתי. היה לי משחק התקפי טוב והמתנתי לשמוע מה מנהלי מכבי יפו חושבים".
ואז פונה אלייך חיים 'ליבו' ליבוביץ', המנהל האגדי של מכבי תל אביב?
"ליבו אמר לי שמכבי תל אביב התרשמה ממני, והיא תפנה למכבי אשדוד כדי להעביר אותי. המעבר נסגר תמורת 4,000 לירות שאשדוד הצנועה קיבלה. הגעתי לצהוב-כחול של מכבי תל אביב, שם היו חיים לוין, רוזן, טלבי, שיקווה, מאיר נמני, בר נור, שפיגל ושמות גדולים נוספים. המאמן היה ישראל חלאולה חליבנר".
היה קשה להגיע למגרש המכביה ההיסטורי על גדות הירקון?
"הדרך לקחה מספר שעות, לא היה אז את הכביש המהיר של ימינו. הנסיעה עברה דרך יבנה, נסעתי עם מונית שירות כי באוטובוס לקח יותר זמן. נסעתי לתחנה המרכזית בתל אביב וליד קולנוע מרכז המתינו לי מאיר נמני ושלום שיקווה, משם לקחנו אוטובוס עד סמוך למגרש המכביה".
רוני קלדרון איתך בחדר אחד?
"זומנתי לנבחרת הנוער תחת המאמן רחביה רוזנבוים, שובצתי בחדר יחד עם רוני קלדרון מהפועל תל אביב. קלדרון היה בחור נהדר וחבר טוב, אבל היה נעלם מהחדר וחוזר כשהתחשק לו. בנבחרת ובהפועל תל אביב לא הייתה עליו שליטה בנושא. הכדור היה מדבר אליו. אני מקווה שיום אחד הוא יצוץ ונדע מה עלה בגורלו. הלוואי, אמן".
השירות הצבאי שלך?
"דאגו לי לשירות צבאי קל ביפו, היה לי חופש להגיע למשחקים ואימונים במכבי תל אביב.
איך הכרת את אשתך רונית?
"הייתי בן 24, שחקן כדורגל מוכר עם המון מעריצות. עמדתי ליד טלפון ציבורי של אסימונים כפי שהיה אז בכל המדינה. ראיתי מולי את רונית שהייתה בת 14 שנים, החץ נשלח במבט כמו בעיטת וולה לחיבורים של שנינו. בהמשך רונית הפכה לאשתי הנערצת והאהובה, אין שנייה לה. יש לנו שני בנים ושלושה נכדים אהובים. אבא של רונית עזר לנו ביד נדיבה כלכלית, בן אדם ענק ז"ל".
לאיזו מכבי תל אביב אתה מצטרף ממכבי אשדוד?
"קבוצת החלומות שלי והמועדון מספר 1 ההיסטורי. בקישור שיחקו אגדות דשא כמו ניסים בכר, קרקו, מאיר נימני, שפיגל, אורי קדמי. בהתקפה רעמו השמות של טלבי, בר נור, עסיס, סנדלר, שיקווה, עזרא עוזרי ורפי ברנס, אליהם הצטרפתי באהבה, התרגשות והמון ביטחון. גיורא שפיגל היה השחקן הגדול והמנהיג על המגרש ומחוצה לו. למדתי משפיגל איך להיות במועדון גדול ולהפוך לשחקן וספורטאי בין סופר כוכבי כדורגל. הנסיעות מאשדוד היו עדיין קשות לתל אביב, ואהבתי את ההתכנסויות בבית מלון בשישי-שבת לקראת משחקים בליגה".
זיכרונות מגלידת מונטנה?
"סמוך לחומת מגרש המכביה הייתה גלידת מונטנה המפורסמת. נהגנו להגיע לשם שיקווה, מאיר נימני ואני כדי ללגום מילקשייק מרענן או גלידה, ומשם באוטובוס התפזרנו הביתה".
מי היה המאמן הראשון שלך במכבי תל אביב?
"הגעתי תחת שחקן העבר ודמות מובילה במועדון, ישראל חלאולה חליבנר. אחד המשחקים הראשונים שלי היה דרבי נגד הפועל תל אביב בבלומפילד. איזו התרגשות להיות על הדשא בהיכל הכדורגל".
הישג השיא של מכבי תל אביב, אליפות אסיה לקבוצות?
"אכן הישג השיא שלנו. בינואר 1969 טסנו לבנגקוק, בירת תאילנד, לטורניר בו השתתפו 10 אלופות שחולקו לשני בתים. המאמן היה יוסלה מרימוביץ'. ניצחנו את יפן 2:3,עשינו תיקו קשה 0:0 עם אלופת איראן, תיקו 1:1 נגד מלזיה, ניצחון על הונג קונג 0:5 וניצחון על הודו 1:6. עלינו לגמר בחום כבד ולחות גבוהה באצטדיון מלא נגד אלופת דרום קוריאה יאנצ'י, שהייתה אז גם לדעתנו הקבוצה הטובה באסיה. המשחק נכנס להארכה, בדקה ה-112 מסר מאיר נמני בין הבלמים לבר נור שכבש בבעיטה חזקה את שער הניצחון 0:1. נשיא תאילנד הגנרל פארפט העניק את הגביע לראש הקבוצה גיורא שפיגל. למען ההיסטוריה, שמות השחקנים ששיחקו בטורניר: לוין, מיכאלי, זולוטולוב, בלו, מאיר נמני, רוזן, קרקו, טלבי, שפיגל, שיקווה, עסיס, בר נור, גרשוביץ', קדמי ואני, יוסי כהן".
לאחר מכן עזבת את מכבי תל אביב?
"בתחילת עונת 1970 אני עובר למכבי שעריים תחת המאמן יהודה חדד, חלוץ העבר של הקבוצה. מועדון שהיה לי כיף ואהבה להיות בו במשך ארבע שנים עם שמות גדולים כמו אריה מזרחי, חיימוביץ', עזרי לוי, פליישמן, ינון שעובי ועוד חבר'ה נהדרים".
דרבי העלייה בקריית אליעזר?
"וואו, 8,500 אוהדים הגיעו מרחובות לחיפה למשחק העלייה לליגה הראשונה בין מכבי שעריים להפועל מרמורק. כבשתי את השער הראשון עבור שעריים, אבל למרמורק היה כוכב ושחקן על, טוני שרעבי, שהיה יכול להגיע להפועל ומכבי תל אביב, אבל נשאר במרמורק. הוא כבש בהמשך שני שערים והעלה את מרמורק לליגה הראשונה".
בהמשך אתה עובר להפועל אשדוד?
"הפועל אשדוד בליגה הארצית תחת המאמן ג'קי דקל, מכוכבי העבר של הפועל באר שבע. המגרש היה תמיד מלא ושיחקו שם משה גלינה, דני פרץ, ז'ילבר אלקריף ועוד".
מתי פרשת?
"אחרי הפועל אשדוד פרשתי מכדורגל, בגיל 28. עבדתי בחברת החשמל, בנמל אשדוד והתגוררתי 30 שנים במושב גן הדרום. היום אני מתגורר בבית פרטי באשדוד ומסודר כלכלית".