אמנם מכבי תל אביב לא תמשיך במסגרת הליגה האירופית' אבל היא לפחות החזירה לעצמה את הכבוד שנרמס בשבוע שעבר בהפסדה 3:0 לצסק"א סופיה. דווקא במשחק הגומלין שהיה אמש (חמישי) בבולגריה, ניצחה מכבי 1:3, ולמען האמת אף הייתה ראויה ליותר.
מתחילת המשחק ועד הדקה ה-70 היא תקפה ללא הרף את מחצית המגרש הבולגרי. למעשה, מבחינה מקצועית העלימו הצהובים את צסק"א, שכנראה לא ציפתה למצוא מולה יריבה כה איכותית. כמעט כל שחקני מכבי שיתפו פעולה בלחץ על בעלת הבית. הבולטים בהם היו אסנטה, רביבו, שחר, פרץ, דוידה ו-וארלה. זו הייתה דומיננטיות שאי אפשר היה להתעלם ממנה.
מי שהאמין כי ניתן יהיה בגומלין לבצע מהפך היה מאמנה קני מילר, שדיבר על כך בימים האחרונים, וכנראה שיכנע את שחקניו שהם טובים בהרבה ממה שהראו בהפסד הכבד. שאפתנותם הניבה שער ראשון מרגליו של דור פרץ כבר בדקה ה-12. ממנו ועד לסיומה של המחצית המשיכו הצהובים להגיע למצבים, אך פעם אחר פעם איבדו את ההזדמנויות הטובות להגדיל את התוצאה.
גם בפתיחת המחצית השנייה תקפו הצהובים מבלי שתהיה לקבוצה הביתית תשובה לאותן התקפות. חלוץ הרכש אסטר סוקלר העלה בנגיחה ל-0:2, ועם השער הזה כבר ניתן היה לקוות שהכל אפשרי. סופיה, לעומת זאת, לא האמינה שזה קורה לה, במיוחד כאשר וארלה החל בכדרוריו המסחררים. שומריו האומללים רעדו והזיהו מפחד בכל פעם שהכדור נמסר לעברו. בכך נתן הליו שיעור מאלף על חשיבותו העצומה של הקיצוני במשחק הכדורגל.
מכבי המשיכה בניסיונותיה להגדיל את התוצאה, אולם רשלנות של רגע בהגנה עלתה לה בספיגת שער מצמק שהבקיע סנסי. התברר שהשער הזה הוציא במידת מה את הרוח ממפרשיה, וגם כשעלתה ליתרון 1:3, לא עמד לה כוחה להגדילו.
התוצאה הסופית הגבירה את תחושת הפספוס הגדול ממשחק שבו הוכיחו המכבים את הכישרון והעוצמה הטמונים בהם. זו הייתה בדיוק מכבי תל אביב המוכרת, להבדיל מהקבוצה שהפסידה בשבוע שעבר בתוצאה 3:0. נקווה שבסוף השבוע הבא, מול לוגאנו בפלייאוף הקונפרנס ליג, שוב נהנה ממנה.
