מייסד אמזון ואחד מהאנשים העשירים בהיסטוריה, ג'ף בזוס, צפוי להפוך לאחד מבעלי ליברפול, לאחר שהגיע לסיכום על רכישת 30% מהמועדון דרך קונסורציום משקיעים. בראש הקבוצה עומד איש העסקים הבריטי-הודי אמית בהאטיה, חתנו של טייקון הפלדה לאקשמי מיטאל. בהאטיה הוא היחיד בחבורה בעל ניסיון בניהול קבוצת כדורגל (מתוקף היותו אחד מבעלי קווינס פארק ריינג'רס), והקונסורציום שלו כולל כאמור את בזוס ואת אדוארדו סברין, ממייסדי פייסבוק.
בחודש שעבר אישרה קבוצת FSG (Fenway Sports Group), בעלת השליטה בליברפול מאז 2010, כי הקונסורציום הביע עניין ברכישת מניות מיעוט אסטרטגית. שליטתה של החברה האמריקאית תישאר על כנה גם אם המשא ומתן יסתיים בהצלחה.
שווי השוק של המועדון בעסקה מוערך בכ-4.4 מיליארד ליש"ט (כ-6 מיליארד דולר), כלומר רכישה של 30 עד 33 אחוזים תעמוד על סביבות מיליארד דולר. מקורות מעריכים כי הודעה רשמית עשויה להתפרסם בקרוב. בגיל 62, המיליארדר מדורג כאדם הרביעי בעושרו בעולם, והונו מוערך על ידי המגזין "פורבס" ב-256 מיליארד דולר. מאז שפרש מתפקיד מנכ"ל ענקית הסחר ב-2021, הוא מתמקד במיזמים אחרים, ביניהם העיתון "וושינגטון פוסט" וחברת חקר החלל "בלו אוריג'ין".
במקביל, ארגון האוהדים "Spirit of Shankly" (SoS) פנה במכתב להנהלה בבקשה לקיים פגישה ולקבל פרטים נוספים על הממשל התאגידי, אפשרות לייצוג בדירקטוריון וההשפעה המבצעית של המשקיעים החדשים. "חזרנו והדגשנו כי בהתחשב באירועים שהובילו לרכישת המועדון על ידי הבעלים הנוכחיים, זהות הרוכשים ואופן הניהול - תוך העמדת האינטרסים של ליברפול ואוהדיה בראש סדר העדיפויות - הם עניין יסודי עבורנו", נכתב מטעם הארגון. "הדיווח על מכירת 30 האחוזים והקונסורציום החדש הוא משמעותי. הבעלות והשמירה על המועדון הן בעלות חשיבות עליונה. היינו עדים לעסקאות דומות בקבוצות אחרות, שהובילו לשינויים ניכרים בפעילות וגררו החלטות שרבים לא היו רוצים לראות באנפילד".
לאורך השנים, חברת האם האמריקאית נותרה פתוחה להשקעות חיצוניות, במיוחד לאחר שראתה את שווי נכסיה מזנק מ-300 מיליון ליש"ט ב-2010 לכ-4.5 מיליארד כיום. ב-2023, קרן ההשקעות Dynasty Equity כבר רכשה נתח של כ-3% תמורת כ-120 מיליון ליש"ט. בשיחה עם ה"אתלטיק" בחודש שעבר, אישר המנכ"ל, בילי הוגאן: "ג'ון הנרי (הבעלים העיקרי) היה גלוי מאוד לגבי העובדה שאם תיווצר הזדמנות שתסייע לקבוצה, נשקל אותה ברצינות".
כפי שצוין, בארגון האוהדים דורשים כעת שקיפות מלאה לגבי מידת ההשפעה של הנכנסים החדשים על הפעילות השוטפת, הן על כר הדשא והן מחוצה לו.
החשד (המוצדק לחלוטין) של SoS כלפי כניסת המיליארדרים מובן בהחלט. כשבוחנים מדוע איש עסקים כמו בזוס ישקיע בקבוצת פאר בפרמיירליג, מומחי מימון, מס ואנליסטים לא יצביעו על אהבתו למשחק. הוא מעולם לא דיבר על כדורגל (אף על פי שהוא נהנה כלכלית מתוכני הספורט באמזון פריים). הם ידברו על המניעים הכלכליים, האסטרטגיים והחשבונאיים שלו. ויש לא מעט כאלה. למעשה, המניעים הללו - ושל שכבת המיליארדרים שמעולם לא הייתה משפיעה יותר מכפי שהיא כיום - נוגדים לא פעם את האינטרסים של שאר האנושות.
אז למה לו להיכנס כשותף באנפילד? ראשית, עניין הצמיחה בשווי הקבוצות הבכירות עשוי להיות קריטי - גם עבור מי שיש לו מספיק כסף כדי לרכוש את כל הליגה. בשני העשורים האחרונים, מועדוני העילית באירופה השיגו תשואות שעקפו את מדדי השוק המסורתיים. ליברפול היא דוגמה קלאסית לכך. זה קורה הרבה בזכות אחד מבסיסי האוהדים הגדולים בעולם, המייצר אפיקי הכנסה מגוונים דרך חסויות גלובליות, קמעונאות, מדיה דיגיטלית ומסעות משחקים בקדם העונה. אלה מספקים תשואה עקבית וחשיפה בינלאומית הולכת וגוברת.
מעבר לכך, ההשקעה הזו עשויה - איך נאמר - לשפר את ה"התייעלות" של המיליארדר בהתחמקות מתשלום מס. ומדובר באדם יעיל במיוחד בתחום: בעשור האחרון היו לו כמה שנים שבהן לא שילם אפילו דולר אחד למס ההכנסה האמריקאי, ואף קיבל החזר של 4,000 דולר על הוצאות ילדים (נתון שנחשף בתחקיר של ProPublica).
על פי קוד המס האמריקאי, אנשים במעמדו מקבלים החזרים עצומים על רכישת קבוצות ספורט. בנוסף, משקיעים עשירים נוהגים להשתמש בנכסים בעלי ערך רב כבטוחה לקווי אשראי בריבית נמוכה. על ידי לקיחת הלוואה כנגד הון עצמי במקום "הנזלת" מניות, הם משיגים נזילות מבלי לייצר אירועי מס רווח הון מיידיים (לצערו, הוא נאלץ לאחרונה לשלם מס של 3.8% על מכירת מניות אמזון שביצע).
צריך לומר גם: קבוצות כדורגל באירופה פועלות תחת מסגרות חשבונאיות ספציפיות (IFRS וה-GAAP הבריטי). דמי רישום של שחקנים, למשל, מטופלים כנכסים בלתי מוחשיים ומופחתים באופן שווה לאורך תקופת החוזה. בשילוב עם פחת על תשתיות האצטדיון (כמו עבודות ההרחבה באנפילד), מועדונים יכולים לייצר "הפסדים חשבונאיים" כדי לקזז תשלומי מס - בעוד שווי הבסיס שלהם ממשיך לגדול. יתרה מכך, הון שנצבר דרך צמיחת השווי ממוסה כרווח הון רק בעת המכירה, מה שנושא ברוב מדינות המערב שיעורי מס נמוכים משמעותית ממס הכנסה או מס חברות.
השורה התחתונה היא שרכישת המייטי רדס מספקת למשקיע עוד נכס יוקרתי שאפשר לעשות איתו "שטיקים" פיננסיים, כדי להימנע מתשלום מס כמו אדם עובד רגיל. הדבר הזה שווה המון כסף, וזה עוד לפני שמדברים על הטבות המס האדירות שמעניק החוק האמריקאי לבעלים.
מעבר לכך, חשוב לזכור שיש כיום מעט מאוד "סופר-קלאבס" בעולם. מדובר במועדונים המהווים נכס נדיר ולעיתים רחוקות מוצעים למכירה. רכישת אחוזים ניכרים מקבוצה בסדר גודל כזה מעניקה גישה לרשתות של קשרים אישיים ופוליטיים שאין גם לבעלי תאגידים שמגלגלים פי עשרה יותר מהקבוצה.
לבסוף, צריך לקחת בחשבון שתוכן ספורט בשידור חי הוא אחד התחומים הבודדים שנותרו חסינים מנטישת הטלוויזיה המסורתית. לאמזון פריים כבר יש זכויות שידור למשחקי הפרמיירליג וליגת האלופות בשווקים נבחרים. אף על פי שאחזקת מיעוט אישית אינה ממזגת באופן ישיר בין שתי ישויות הענק הללו, מעורבות בהון של ענף הספורט הפופולרי באירופה מספקת תובנות אסטרטגיות יקרות ערך לגבי זכויות שידור, מונטיזציה עולמית ומגמות סטרימינג.
הרכישה הזו יכולה לשדרג את העסקים של בזוס אפילו יותר. השאלה היחידה שנותרה פתוחה היא איך הוא מתכנן לשדרג את ליברפול, ולזה עדיין אין תשובה. לכן, לגמרי אפשר להבין את הדאגה של האוהדים, שרואים כיצד הקבוצה האהובה שלהם עלולה להיות מנוצלת על ידי האליטה הכלכלית.