כשהסתיימה העונה שעברה, קשה היה לראות כיצד רועי אלקוקין יקבל העונה דקות משמעותיות בהפועל תל אביב. מטרת האדומים הייתה לשמור על הסגל שהשיג כרטיס לאירופה ולצרף לפחות שני שחקנים לחלק הקדמי, על מנת לשפר את האיכות ולכוון למקומות 1-3.
אלקוקין רוצה לשחק. הוא מקצוען שעושה כל מה שנדרש ממנו באימונים ויותר, ואין עליו מילה רעה, אך היציבות היא מילת המפתח. בעונתו הראשונה בליגת העל הוא התחיל טוב, לאחר מכן התנדנד ובהמשך הלך לאיבוד, אך לאורך כל הדרך לא הפסיק לרגע לעבוד ולהילחם על מקומו.
הקיץ, בגיל 22, הוא הגיע במטרה לעשות קפיצת מדרגה, כשאחד מחבריו לקבוצה הסביר: "כשהולך אחד כמו לויזו ולא מגיע שחקן, זאת ההזדמנות שלך לתפוס מקום בהרכב. הוא ידע את זה. כל הזמן אומרים שהפועל צריכה 10, אבל אלקוקין 10 מצוין ויודע לעבוד גם בעוד תפקידים".
הרכש החדש שהגיע, דגלאס אווסו, הוא שחקן כנף ימין, ולאליניב ברדה ייקח זמן להתאים אותו למשחק לצד סתיו טוריאל. חלק מההחלטה לא להתעקש על 10 מובהק נבעה מההתפתחות של אלקוקין, שאם ימשיך בדרך שבה התחיל את הקיץ, צפוי לקבל הרבה יותר דקות העונה.
בכל קונסטלציה של הסגל, אלקוקין יצטרך להרוויח דקות על חשבון שחקן זר. במשחק הקודם מול קטוביץ' הוא דחק מההרכב את שאנדה סילבה, והוא גם ישמור על מקומו ב-11 הערב (19:00, ספורט4). הוא נמצא בתקופה טובה, אך אסור לו להוריד את הרמה. ברגע שלא יהיה בשיאו, יהיה שם זר יקר שתמיד קיימת נטייה לתת לו יותר בגלל המעמד, השכר והטייטל של רכש מוביל.
כמו שזה נראה עד עתה, אלקוקין בא העונה לקחת ולא ממתין שייתנו לו. מדובר באחד הקשרים המוכשרים ביותר בכדורגל הישראלי, והגיע הזמן לעונת "פריצה" רשמית, כזאת שתמצב אותו כשחקן מוביל בכדורגל הישראלי.