ביום רביעי כינס נשיא פיפ"א, ג'אני אינפנטינו, פגישה בסאלה, הסמוכה לבירת מרוקו, רבאט. בחדר נכחו מלבדו גם המזכיר הכללי מתיאס גרפסטרם וחברי הנהלת פיפ"א. לא היו נציגים מ"מועצת פיפ"א", הגוף המנהל הנבחר של הכדורגל, ולא היו נציגים של 211 ההתאחדויות החברות שבוחרות את הנשיא.
השיחות, לפי הדיווחים, נמשכו כשבע שעות. עיתונאים לא הורשו להיכנס, ומן הסתם גם לא ניתנה להם האפשרות להפנות שאלות לנשיא, שבוחר שלא לדבר עם התקשורת.
אחרי הפגישה פורסם מכתב שנועד ליידע את עולם הכדורגל כי המזכיר הכללי של פיפ"א והנהלת הארגון שמעו את אינפנטינו מתנצל וקיבלו את הטענה שיוזמת FIFA Forward Enterprise טופלה ב"צורה לא נכונה" (ולא שהייתה שגויה מיסודה). אינפנטינו קיבל את העובדה ש"נעשו טעויות בתהליך" וש"זה היה צריך להיות מטופל אחרת". לפיכך הגיעה ההנהלה למסקנה, ב"תמיכה מלאה", כי אינפנטינו יכול להישאר בתפקידו.
ומי חתם על מכתב התמיכה המלאה הזה באינפנטינו? אינפנטינו, כמובן. וגם המזכיר הכללי מתיאס גרפסטרם, שלפי המכתב נהנה בתמורה מתמיכתו המלאה של אינפנטינו.
התמיכה המרגשת שאינפנטינו העניק לאינפנטינו הגיעה אחרי השבוע הקשה ביותר שלו כנשיא פיפ"א.
אחרי נפילת היוזמה שלו, הגיעו דיווחים כי הציע למרוקו את גמר מונדיאל 2030 בתמורה לתמיכתה (דבר שהוכחש בתוקף); הנסיך עלי בן אל-חוסיין, סגן נשיא פיפ"א לשעבר, האשים את הארגון בסחיטה (טענה שהוכחשה בתוקף); ערים מארחות בארה"ב הודיעו שהן ממתינות לתשלומים מפיפ"א שלטענתן הובטחו להן; מועדונים באירופה דרשו כספים המגיעים להם מגביע העולם למועדונים; לואיס פיגו, אגדת כדורגל שמכיר את מזכ"ל אופ"א לשעבר מהגרלות, קרא להדחתו של אינפנטינו; וגם ראשי ממשלות ברחבי אירופה עשו זאת.
כמו כן, אינפנטינו החל לשלוח שחקני עבר, או "אגדות פיפ"א", לפגישות עם מוסדות פיננסיים - כפי שנכתב בדיווח ב"אתלטיק" - "בניסיון לסנוור בנקאים באמצעות סלבריטאים". ככל הנראה, זה היה אחד הדברים שגרמו לאחד השותפים המסחריים של פיפ"א לשקול לצאת בפומבי בביקורת נגד התוכנית, עד שזו בוטלה.
התוכנית של פיפ"א למכור נתח מהמונדיאל ומטורנירים אחרים למשקיעים פרטיים נפחה את נשמתה ביום שישי האחרון. בכל הסיקור של המחדל הזה מאז עולה הטענה כי קריסת הפרויקט הייתה תוצאה ישירה של חוסר הדיסקרטיות וההיבריס של ג'יאני אינפנטינו.
אינפנטינו היה אמור לחשוף את כוונותיו בערב גמר מונדיאל 2026, לפני קצת יותר משבועיים, אך דחה את ההודעה, כנראה בגלל דרישת המשקיעים שלו - המקורבים לנשיא דונלד טראמפ. אז מה עשה בינתיים? פלט מידע על כך למקורביו העשירים, שהוא כל כך אוהב לבלות איתם. חלק ממקורביו מאמינים שכך דלפו התוכניות שלו, שנעשו ללא מעורבות של... ובכן, הארגון שאמור לקבל את התוכניות הללו. הדבר הותיר את נשיא פיפ"א נאבק כדי לרכוש מחדש את אמונם של הגורמים השונים בתוך ארגון הכדורגל העולמי.
עוד השבוע למדנו כי אופ"א, התאחדות הכדורגל האירופית, מאיימת לנקוט צעדים משפטיים נגד פיפ"א. היא אף כתבה ישירות לג'ושוע קושנר, איש העסקים האמריקאי שעומד מאחורי קרן ההשקעות שלה תכנן אינפנטינו למכור את הזכויות המסחריות למונדיאל, והורתה לו שלא להשמיד מסמכים הקשורים לעסקה.
כמו כן, חלק מהמפץ הגדול הזה הוא שנשיאותו של אינפנטינו עשויה לעמוד למבחן מול ויקטור מונטליאני, סגן נשיא פיפ"א ונשיא קונפדרציית קונקאק"ף. הקנדי שוקל להתמודד מולו כשאינפנטינו יעמוד לבחירה מחדש במרץ. אינפנטינו טען באינסטגרם כי יותר מ-200 מתוך 211 המדינות החברות בפיפ"א התחייבו לבחור בו מחדש, אך כלל לא בטוח שיצליח להשיג את מספר הקולות הנדרש.
ברור שהעניין כולו התפוצץ לאינפנטינו בפנים. מה שבטוח, עם זאת, הוא שהוא אינו מוכן להתפטר, או לפחות לא במצב הנוכחי. הוא ויתר על התוכנית שלו להפוך ל"קומישינר של המונדיאל", אך לא על הנשיאות, ונותר לראות עד כמה הסאגה הזו פגעה בו בעיני התאחדויות הכדורגל שמנהלות את פיפ"א.
העניין הוא שאפשר להבין למה אינפנטינו הלך על המהלך הזה ולמה הוא מתעקש שהוא לא היה טעות. המהלך הזה לא מייצג רק בעיה של פיפ"א. זו בעיה של המערכת כולה.
ההתנגדות של אופ"א, למשל, מעולם לא הייתה להון פרטי בכדורגל באופן כללי. היא מנהלת את UC3, מיזם משותף שהוציא את הזכויות המסחריות של ליגת האלופות למכרז. פריז סן ז'רמן נמצאת בבעלות קטאר - שקנתה את מקומה בפסגת הכדורגל האירופי וגם בארגונים השונים שמנהלים את הכדורגל; מנצ'סטר סיטי בבעלות אבו דאבי, ניוקאסל יונייטד בבעלות סעודית, וצ'לסי ומועדונים רבים נוספים באופ"א נמצאים בבעלות קרנות השקעה פרטיות אמריקאיות. מועדונים וליגות ברחבי אירופה לקחו בדיוק את אותה הלוואה שאינפנטינו רצה לקחת: כסף מזומן עכשיו בתמורה להכנסות עתידיות.
אופ"א, שצעקה הכי חזק נגד "מכירת הכדורגל", בילתה בשנים האחרונות במכירת הכדורגל לאותם טיפוסים בדיוק שאליהם אינפנטינו רצה לפנות. שוב, זו בעיה של מערכת שרוצה לצמוח בלי סוף - בלי קשר לבריאות הלא-פיננסית של כל החלקים בה.
פיפ"א אולי רוצה עוד ועוד משחקים ומשתמשת במשאב שלה - כדורגל שמשוחק על ידי שחקנים מקצוענים - עד הקצה, אבל באמת, היא אינה שונה מאופ"א או מכל חברה אחרת בעולם. הקפיטליזם מעודד כל ארגון למקסם את הרווחים מהמשאבים שלו, ובמונחים של פיפ"א מדובר בהרחבת הטורנירים, שחיקת הכדורגלנים עד עפר ואפילו ניסיון למכור את ההכנסות ארוכות הטווח של המונדיאל תמורת מזומן מיידי שילך ל"משפחת הכדורגל" - או שמא יש לקרוא לה "לה פמיליה" - העסקנים שמנהלים את המשחק ב-211 מדינות ברחבי העולם. חלקם חשודים בשחיתות, חלקם השתמשו בכספים של פיפ"א כדי לקחת לעצמם ולמאהבות שלהם חדרי מלון יוקרתיים, חלקם חשודים בהלבנת הון ושחיתות, וחלקם חשודים בפשעי מלחמה.
אבל ברצינות, אינפנטינו לא עשה שום דבר פסול בעולם העסקים של ימינו. הוא עשה את מה שכולם מנסים לעשות בזירה הזו: להרוויח כסף. זהו קפיטליזם. והקפיטליזם כל כך מוצלח, שהוא קיים רק שבריר זמן מקיומו של כדור הארץ, ובכל זאת, בזמן הזה הוא סייע להכניס אותנו לאירוע של הכחדה המונית. הקפיטליזם דחס את אותה קריסה ביולוגית לכמה מאות שנים - הוא קיים מאז המאה ה-16 - בגלל הרעיון הבסיסי שלו: צמיחה אינסופית. ניצול אקספוננציאלי של משאבים.
אז כן, אינפנטינו לא עשה שום דבר שאנשי העסקים המובילים בעולם לא עשו. הוא היה קפיטליסט טוב. הוא ניסה לנצל למקסימום את המשאב של הארגון שהוא מנהל: המונדיאל.
הטעות היחידה שלו היא שהוא עשה זאת בצורה מרושלת למדי, שחשפה את כולם למוטיבציה האפלה של אנשים כמוהו: רווח מעל לכל דבר אחר. אפילו מעל החיים על הפלנטה הזו.