מכבי תל אביב נזכרה לשחק כדורגל רק במחצית השנייה אמש (חמישי) מול צ.ס.ק.א סופיה. אבל הקבוצה הבולגרית הקדימה אותה והכריעה את גורלו של המיפגש עוד במחצית הראשונה. היא הבקיעה בה שני שערים, ומהפיגור הזה מכבי כבר לא הצליחה להיחלץ.
התוצאה הסופית, 0:3, תעמיד עתה את הצהובים בפני אתגר עצום, כאשר בשבוע הבא יגיעו לסופיה למשחק הגומלין במיסגרת מוקדמות הליגה האירופית בכדורגל. אמנם בספורט הכל אפשרי, אולם צ.ס.ק.א הוכיחה שהינה קבוצה טובה, מאומנת ובעלת הגנה איתנה ומאורגנת. עובדה היא שגם כאשר החלו המכבים לשלוט בהתמודדות, לא עלה ברגליהם להבקיע אפילו שער אחד לרפואה.
מנגד, כל שלושת שעריה של צ.ס.ק.א נכבשו במהלכים מתוכננים ובקלות יחסית. אותן התקפות חדרו ללא קושי את הגנתה של מכבי שנכנעה כמעט לכל רוח קלה, כולל בשער האחרון שהבקיעה סופיה, בדקה ה- 90. משמעותו גדולה מאד, שכן ההבדל שבין הפסד של 2:0 ל-3:0 הוא כמו בין יום ללילה.
המחצית השנייה עמדה כאמור ביתרון איכותי מוחלט של מחזיקת הגביע הישראלי. הקבוצה ניהלה את מרביתה עם הכדור במחצית המגרש הבולגרי, אלא שכדי לשנות את לוח התוצאות יש לבעוט לעבר השער. למעשה, שום בעיטה לא סיכנה סיכון ממשי את שער האורחים. הזדמנות מעולה אחת לעשות משהו, הייתה לאלעד מדמון, שנכנס כמחליף, וממרחק של כארבעה מטרים הטיס את הכדור גבוה מעל המשקוף.
במיוחד תמוהה בעיני החלטה אחת שקיבל המאמן קני מילר. דווקא במחצית זו, בה העביר את הליו ווארלה הפעלתן לאגף השמאלי, החליט מילר להחליפו. בכך הסתיימו לגמרי ניסיונות הקבוצה לתקוף משמאל ובכך להקשות על שחקני סופיה. עם זאת, נכון לומר שזו בוודאי אינה הסיבה להפסד הכבד. קודם כל זו הגנתה שלא תיפקדה באותן 45 הדקות הראשונות, שהתבררו כמחוללות הכישלון, בצוותא עם מרכז השדה, שאמור היה להיות המיכשול הראשון בניסיונותיה של סופיה לצאת להתקפות. אשר לחלוצים, גם הם לא סיפקו את המינימום המתבקש. בקיצור, שום דבר לא הלך.
ההפסד הגיע לאחר סידרה של משחקים מוצלחים מאד מאז תחילת העונה. המסקנה המתבקשת היא שאת הרגל אסור להוריד מהדוושה אפילו לדקה אחת. ובטח לא בזירת אירופה.