1. נהניתי מאוד מעונת הבכורה של הפועל תל אביב ביורוליג. וגם התרגשתי. היא כללה המוני רגעים שאנצור לעד. משחק הפתיחה נגד ברצלונה, הניצחון בפריס, הקאמבק המופלא מול פנתינאייקוס וכמובן הניצחון הקסום בדרבי שהבטיח פלייאוף.
רשימה חלקית. ועדיין לפני שאני נרדם בלילה, אני, כמו אלפי אוהדי הפועל, מפנטז, לפני הכל, על אליפות. חלום הילדות שלנו היה לראות את שמעון אמסלם מונף על הכתפיים, גוזר את רשתות הסלים אחרי ניצחון בגמר הפלייאוף (אגב, לאן נעלם המנהג הנהדר הזה?). מי שיכול להגדיל את הסיכויים להגשמת החלום הוא תמיר בלאט באדום.
2. אם זה היה נתון להחלטתי, הסגל של הפועל לכל משחק יורוליג בעונת המשחקים הקרובה היה מתחיל משני שחקנים: תומר גינת ותמיר בלאט. קל, כמובן, לגלוש לסוגיית הזהות. והיא אכן חשובה. לי, כאוהד הפועל, חשוב ששחקנים ישראלים ישחקו ביורוליג. ועדיין, בעיני להתעסק רק בזהות זה לעשות עוול לשניהם.
כי תומר גינת הוא כדורסלן נהדר ברמת יורוליג. אולי לא ל-30 דקות, אבל בהחלט ל-10-15. ההגדרה הכי מוצלחת עבורו היא "Gifted". הוא מביא למשחק אלמנטים ייחודים שלא ניתן ללמד אותם כמו תנועה חכמה וחוש נפלא למשחק. ויש להזכיר: את העונה שעברה הפועל פתחה במאזן 1:6. גינת קיבל במשחקים האלה כמעט 12 דקות בממוצע והיה טוב. הוא היה חלק חשוב בהצלחה.
בלאט משחק כבר חמש עונות ביורוליג. מפלרטט עם 40 אחוזי קליעה מהשלוש, מוסר קרוב לחמישה אסיסטים. וכן, גם הוא Gifted. אינטליגנציית המשחק שלו ויכולת המסירה הפנומנלית הם דברים שלא ניתן ללמד, והוא יכול להיות מתנה ענקית לגבוהים של הפועל, כמו שהיה עבור רומן סורקין.
כלומר, מדובר בשני שחקני יורוליג טובים. וכן, הם גם ישראלים. והם צריכים להיות בסגל של קבוצת היורוליג הישראלית הבכירה. גינת להערכתי יהיה. אבל איתו חייב להיות גם בלאט.
3. בואו נתבונן על סגל הזרים המסתמן של הפועל לקראת העונה הקרובה. שלושה רכזים זרים (מיציץ', סטורנסקי, ג'רמן), איתם בקו החוץ יהיו בראיינט, קופי ובלייקני. הפורוורדים יהיו ויינרייט ולידיי. והסנטרים אוטורו, אודיאסי ועוד זר שאמור להצטרף. 11 זרים. המשמעות היא ששחקנים כמו קרינגטון וטופין יתקשו לפלס את דרכם לסגל היורוליג וישחקו, לפחות בתחילה, בעיקר בליגה.
זה דבר שהיה בעייתי בעונה שעברה וכדאי לתקן בעונה הקרובה. נניח שהפועל הייתה מוותרת על איש ויינרייט (למרות התרומה ההגנתית שלו וחשיבותו לחדר ההלבשה) ועל אחד הרכזים הזרים (ג'רמן או סטורנסקי) ורושמת למשחקי היורוליג את גינת, בלאט ואת טופין או קרינגטון ותשעה זרים. כבר הרבה יותר טוב לשאיפות של המועדון בשני המפעלים.
4. בואו נסתכל רק על הליגה. הישראלים של הפועל הם: בר טימור, גיא פלטין, קאדין קרינגטון, תומר גינת, איתי שגב, עוז בלייזר וג'ייקוב טופין. ייתכן ואליהם יצטרף מקס היידגר, גארד נהדר שאני מאוד אוהב. אלא שהוא "מתאזרח חדש", בדיוק כמו טופין. כלומר, למשחקי ליגה הפועל תוכל לרשום רק אחד מהם.
העובדה הזו תגביל את הפועל ברישומי הזרים. בלאט בסגל ייתן להפועל ורסטיליות אדירה ברישום הזרים. איטודיס יוכל לרשום שני סנטרים זרים כשצריך, לוותר על רכז זר לעתים (כי יש לו את תמיר בלאט). פריבילגיה שאסור לוותר עליה.
5. כן, לבלאט יש חסרונות. הוא בעיה רצינית בהגנה, והציוות שלו לצד ואסה בעייתי מבחינה הגנתית. לא ניתן לשחק איתו את הגנת החילופים שאיטודיס מחבב. אחרי מיציץ' וסטורנסקי הפועל לא באמת צריכה עוד רכז מנהל משחק, אלא שחקן אחד על אחד וזה מה שאמור להביא ג'רמן.
כלומר: יש טיעונים מקצועיים רציניים מאוד לוויתור עליו ביורוליג. ועדיין, על שחקן כמו תמיר בלאט לא מוותרים. בטח לא כשהחלום הגדול של כולנו הוא אליפות. בטח לא כשלתמיר תהיה הזדמנות לעשות את זה מול הקבוצה שוויתרה עליו בקיץ הזה.
6. ויש לי גם פתרון לבעיה: תנו לו הזדמנות. הכניסו את בלאט לסגל הקבוצה. תנו לו דקות משמעותיות במשחקי ההכנה, אפשרו לו להירשם לליגה ותבחנו האם הוא מתאים לסגל או לא.
סגרנו?