זה נכון לכל יונק- בטח בעידן של קיצים עם טמפרטורות מפרקות חלבונים - וזה נכון גם לכדורגלנים שמתאמנים כיום כהכנה לעונה. אולי הדבר החשוב ביותר עבור ספורטאי כיום הוא לשתות מים בצורה נכונה. שתייה נכונה נחשבת ליסוד קריטי לביצועים, להתאוששות ולשיא היכולת הגופנית. כמה מהכדורגלנים המובילים בעולם אף הדגישו בפומבי את ההקפדה שלהם על צריכת נוזלים אופטימלית.
כריסטיאנו רונאלדו, למשל, ידוע בהקפדה הקיצונית שלו על תחזוקת הגוף ועל שתייה נכונה כנדבך מרכזי באריכות ימי הקריירה שלו. במסיבת עיתונאים בבודפשט במהלך יורו 2021, רונאלדו אף עלה לכותרות כשהזיז מחוץ לפריים שני בקבוקים של נותנת החסות הרשמית, קוקה-קולה, הרים בקבוק מים ואמר באופן ישיר: "Água!" ("שתו מים!").
גם ארלינג הולאנד, חלוץ מנצ'סטר סיטי, טען שהוא שותה בעיקר מים מסוננים ומקפיד לא להכניס לגופו נוזלים אחרים. "הדבר הראשון שאני עושה בבוקר הוא להכניס אור שמש לעיניים, זה טוב למקצב הצירקדי", הסביר בסרט התיעודי עליו, "Haaland: The Big Decision". "לאחר מכן, אני שותה מים מסוננים. זה פשוט עושה טוב לגוף שלי".
שניים מהטניסאים הבכירים בעולם החליטו לבסס את אסטרטגיית המשחקים והאימונים שלהם סביב "הפסקות שתייה", בעקבות מחקרים שהראו כי שתייה נכונה מסייעת בוויסות טמפרטורת הגוף ומונעת התכווצויות. הנתונים מראים שהתייבשות פוגעת ביכולת הקוגניטיבית, במהירות התגובה ובקבלת ההחלטות בשלבים המאוחרים של משחקים.
נובאק ג'וקוביץ', שידוע כמקפיד על כל חומר שנכנס לגופו, נמנע לחלוטין משתיית מים קרים מדי, מתוך אמונה שנוזלים קרים מאטים את העיכול ומסיטים אנרגיה מהגוף על חשבון ההתאוששות. הצוות שלו מכין עבורו תמיסות אלקטרוליטים ופחמימות המקודדות לפי צבעים, ומתואמות במדויק לטמפרטורה ולאחוזי הלחות שבהם יתקיים המשחק.
כך מתנהל גם קרלוס אלקרס. לאחר שסבל מהתכווצויות שרירים קשות בכל חלקי גופו במהלך מפגשים מכריעים בטורנירי גראנד סלאם, אלקרס וצוות מדעי הספורט שלו שדרגו מחדש את אסטרטגיית השתייה שלו על המגרש. כיום הוא מסתמך על תזמון קפדני של תערובות ממוקדות של נתרן ואשלגן, ומשתמש בלגימות אלקטרוליטים ייעודיות (כולל מי מיץ חמוצים ותמיסות היפרטוניות) במהלך משחקים צמודים של חמישה סטים בתנאי חום קיצוניים.
הנושא הזה חם במיוחד בעולמות הפיטנס והספורט המקצועני. מוחמד סלאח, ליאו מסי, אליוד קיפצ'וגה, טום בריידי ולברון ג'יימס דיברו גם הם לאחרונה על שגרת צריכת המים שלהם. בכדורגל אסטרטגיית השתייה קריטית במיוחד, כי בניגוד לטורנירים גדולים או ענפים כמו טניס וכדורסל, אין הפסקות שתייה מובנות בשגרה במהלך המשחקים. משום כך, מועדונים רבים עורכים בדיקות רבות כדי לברר עד כמה השחקנים שותים ומאבדים נוזלים.
בין השאר נערכות בדיקות זיעה והתאמה אישית של משקאות אלקטרוליטים על בסיס ריכוזי הנתרן האישיים בזיעה. בחלק מהמועדונים מורכבת טמפרטורת הנוזל לקצב העיכול ולקירור טמפרטורת הליבה של כל ספורטאי בנפרד, ולפני משחקים - במיוחד בקיץ - מבצעים "הידרציה מוקדמת": התמקדות משמעותית בצריכת נוזלים ומלח לפני תחילת התחרות, במקום לנסות "להשלים פערים" תוך כדי המשחק. ויש מספר מועדונים קטן במיוחד שהכניס משתנות חכמות למתחמי האימונים, במטרה לנטר את רמת ההידרציה (רוויית הנוזלים) של השחקנים.
השחקנים בוחרים את הפרופיל האישי שלהם במסך מגע הממוקם מעל המשתנה לפני שהם מספקים "דגימה". לאחר מכן, המשתנה החכמה מודדת באופן אוטומטי את הסמנים הביולוגיים בשתן כדי לספק מדד הידרציה פשוט. הספורטאים יכולים להסתמך על מדד זה כדי לדעת כמה נוזלים עליהם לשתות, במקום לסמוך על התחושה האישית בלבד.
הטכנולוגיה יכולה לספק לרופאי הקבוצה מדדים כמו צבע השתן, ריכוז האלקטרוליטים המשוער, נפח השתן, תדירות המתן ומשקל סגולי - מדד המעריך את מאזן הנוזלים בגוף. המשתנות מיוצרות על ידי חברה בשם Kamleon, והן כבר נמצאות בשימוש אצל קבוצות כמו ארסנל, מנצ'סטר יונייטד, ברצלונה ומנצ'סטר סיטי.
בדיקת השתן היומית, שנחשבת לחודרנית פחות מבדיקות דם יומיות או שבועיות (שיש מועדונים שעדיין מבצעים), תהפוך בקרוב לבקרה קבועה בקרב המועדונים המקצועיים ביותר. ככה זה כשיותר מתמיד, שתייה נכונה היא יסוד קריטי לביצועים הספורטיביים.