על פי ספרו של כריס הרינג, "דם בגארדן: ההיסטוריה הבוטה של הניו יורק ניקס בשנות ה-90", ליגת ה-NBA התאימה חוקים כדי לרסן את סגנון המשחק הפיזי של הקבוצה כבר בתוך שנתיים מהגעתו של המאמן פט ריילי. בעונת 1993/94 הפסידו הניקס 4:3 בסדרת הגמר נגד יוסטון, אבל העונה שלהם הייתה מוצלחת במיוחד, בעיקר בזכות סגנון הכדורסל האלים שהנחיל ריילי. השחקנים משכו, שרטו, נלחמו, ופשוט אי אפשר היה לשרוק על כל עבירה שהם ביצעו.
בקיץ 1994, כבר ביום הראשון של מחנה האימונים בצ'רלסטון, הגיע ראש מערך התפעול של הליגה, רוד ת'ורן, כדי לדבר עם השחקנים. "במקרה או שלא, הם היו התחנה הראשונה שלו בסיור בכל הליגה, שנועד להציג מספר שינויי חוקה שייכנסו לתוקף באותה שנה ויפחיתו את הפיזיות לטובת הגדלת כמות הנקודות", כתב הרינג. גם האחראי על השופטים, דארל גארטסון, הגיע למחנה כדי להרצות על השינויים.
בפני השחקנים הוצגו חוקים חדשים רבים - כולל קירוב קו השלוש ודגשים שנועדו למנוע משחקני הגנה לשים ידיים על שחקני ההתקפה במטרה לעכב את חדירתם לסל. שני הבכירים הציגו דוגמאות למהלכים שעברו בשלום בעונה החולפת, אך לא יעברו בזו שתבוא אחריה. בכמעט כל קטעי הווידאו שהוקרנו כיכבו שחקנים מניו יורק.
"אלה היו חוקים אנטי-ניקס, אני אפילו לא חושב שהיה ספק כלשהו לגבי זה", אמר הגארד דאז, דוק ריברס, להרינג. "לזכותה של הליגה ייאמר שהמשחק הרבה יותר יפה עכשיו בגלל החוקים האלה שפתחו את העניינים. אבל זה היה מכוון בבירור אלינו, כי עשינו את הדברים האלה הרבה יותר חזק וטוב מכולם".
הקבוצה מהתפוח הגדול אכן לא הצליחה לשחזר את ההצלחה מהעונה הקודמת. השינויים בחוקה היו דרמטיים, והשחקנים פשוט לא יכלו לשחק באותו סגנון שעבורו נבנה הסגל. מאז, אגב, ה-NBA נשארת עם האצבע על הדופק ובוחנת מדי שנה אילו חוקים צריך לשנות כדי לשפר את המוצר על הפרקט - גם אם זה נעשה על חשבון הקבוצות המצליחות ביותר.
ועכשיו נעבור לספורט אחר: הקיץ, הפרמיירליג אימצה כמה שינויי חוקים מהמונדיאל במטרה להתמודד עם תופעות שהפכו את סגנון המשחק בליגה העשירה בעולם לפחות נעים לעין - בייחוד, נאמר זאת כך, אצל קבוצות כמו ארסנל.
אלו החוקים החדשים של הפרמיירליג:
- טיפול בפצועים: שחקנים פצועים חייבים להישאר מחוץ למגרש למשך 60 שניות לפני חזרתם. אם שוער עוצר את המשחק לצורך טיפול, שחקן שדה מאותה קבוצה מחויב גם הוא לעזוב את הדשא באופן זמני לדקה לפחות. זהו חוק שנועד לבטל את "פסקי הזמן" שמאמנים לוקחים בחסות "פציעת" השוער.
- זירוז המשחק: לזריקות חוץ ובעיטות שוער יש כעת ספירה לאחור של חמש שניות, ובזבוז זמן יעניק את החזקה לקבוצה היריבה. שחקן המוחלף ויוצא מהמגרש חייב לעשות זאת תוך 10 שניות. בנוסף, מערכת ה-VAR תוכל להתערב כדי לעצור שליפת כרטיס צהוב שני שגוי.
- מאבק במצבים הנייחים: השופטים קיבלו הנחיה מחמירה (שאינה מוגדרת כשינוי חוקה רשמי) לשרוק לעבירות בגין תפיסות וחסימות ללא כדור של שחקני התקפה בזמן קרנות ומצבים נייחים.
הדגש האחרון נועד למנוע מקבוצות להשתמש בטקטיקות המגיעות מעולמות הרוגבי (והכדורסל) - העמסת הרחבה בשחקנים גדולים וחזקים כדי להבקיע ממצבים נייחים.
אילו קבוצות יסבלו מכך במיוחד? בעיקר אלו שניצלו את הפרצות הקודמות לטובתן - בראשן ארסנל ואסטון וילה. האם החוקים החדשים ישפיעו על סגנון המשחק באנגליה באותה עוצמה שבה ה-NBA הושפעה בשנות ה-90? התשובה לכך תתברר לאורך העונה הבאה.