שוער בית"ר ירושלים, מיגל סילבה, היה אמש (חמישי) השחקן שנגע ישירות בגורלו של משחק הגומלין מול א.א.ק לרנקה. הוא ירצה לשכוח את שלושת השערים שספג ממנה ב-90 דקות, אבל יזכור להרבה זמן את ההצגה שנתן בעת בעיטות ההכרעה מ-11 מטרים. בסוף הוא שהבטיח לקבוצתו את העלייה לשלב הבא בקונפרנס ליג.
זה לא ייאמן כיצד קבוצה ירודה כא.א.ק הקפריסאית הצליחה להבקיע שלושה שערים לרשת הירושלמית. במחצית הראשונה היא אפילו התקשתה להשלים שתיים-שלוש מסירות רצופות, ועל המגרש מי שנתנה את הטון הייתה כמובן בית"ר.
אולם, כתמיד, כל עוד יתרון איכותי אינו ממומש לכיבוש שערים, תועלתו מועטה. ייתכן שהניצחון 0:1 שהשיגה בית"ר במשחק הראשון בשבוע שעבר נטע בה את הביטחון שדברים יסתדרו מאליהם. אלא שבהתקפת נגד בודדה עלו הקפריסאים ליתרון 0:1 בזכות בעיטת עונשין מדויקת. השער הגיע כתזכורת לכך שבכדורגל גם קבוצה חלשה מסוגלת לכבוש, ואפילו יותר משער אחד.
חולשת הגנת בית"ר אפשרה אתמול ללרנקה לסיים את 90 הדקות ביתרון 2:3, שכן בתוספת הזמן ספג מיגל סילבה את השלישי לאחר שהכדור חמק מידיו. על הכדור עט מקרוב ריאד באיץ', שהבקיע ושלח את שתי הקבוצות להארכה. גם בה הייתה בית"ר טובה יותר, אבל כשלה בביצוע הבעיטה המסיימת לעבר השער.
מי שראוי אישית למחמאות (ציון 8.5) הוא עומר אצילי, כובש הצמד. תחילה, על סף סיום המחצית, הוא איזן ל-1:1 מהנקודה הלבנה, ואחר כך, בפיגור של 2:1, השווה אצילי בבעיטה אופיינית ממרחק, שהטיסה את הכדור אל מתחת לחיבורי הקורות. שער שמתאים להכתירו כבלתי ניתן לעצירה. אצילי הוא מהישראלים הבודדים בליגה שלנו המודע לעובדה שהכדור במגרש כדי שיבעטו בו לעבר השער.
בסיום 120 הדקות נאלצו בית"ר ולרנקה להגיע לבעיטות הכרעה. לרנקה רצתה בכך יותר, מפני שבכל קנה מידה מקצועי היא נחותה מבית"ר. מצד שני, זו הייתה כאמור ההזדמנות של מיגל סילבה לשאת במו ידיו את חבריו לעבר השלב הבא. ואכן, בשני זינוקים מדהימים הדף שתיים מאותן בעיטות, ובהתלהבות רבה החל בריצת אושר מהירה שלא הייתה מביישת שום אצן.
בית"ר ירושלים נשמה לרווחה, אבן נגולה מליבו של סילבה, אבל טוב תעשה הקבוצה אם תסיק את המסקנות הנדרשות, כי לא תמיד היא תפגוש בקונפרנס ליג ביריבה כה נחותה.