גדי שטרן רשם ימים יפים במכבי חיפה בשנות השבעים, למרות שהחל את הקריירה בגיל מאוחר במיוחד, ואף נטש את הכדורגל לטובת שירות קרבי בצה"ל, חזר למדים הירוקים והספיק לצבור לא מעט זיכרונות לכל החיים, על המגרש ומחוצה לו.
השורשים שלך?
"אבא אריה עלה מטרנסילבניה, אמא מצ'כיה. אנחנו שני אחים, אחי הצעיר רון ואני שנולדתי בתאריך 01/12/1950. התגוררנו בעין הים תחילה ומשם עברנו לרחוב הגפן בחיפה. ביסודי למדתי בחי אביב, בהמשך בתיכון חוגים. עשיתי תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת חיפה, עמילות מכס כתואר".
תחילת הכדורגל?
"ליד הבית בשכונה היה מגרש כורכר עליו שיחקנו בכל זמן חופשי, בלטתי מאוד בעיקר בכידרור ובמהירות מול הנערים האחרים. חבר בשם אריה גפן הציע לי להגיע לנוער של מכבי חיפה, עשיתי זאת רק בגיל 17, עם המאמן המוכר מרדכי מרטין ולצדם של מוטי ברגר ויואב לוי. הייתה לנו קבוצה מעולה, עלינו להתאמן עם הבוגרים, מהלך מרגש שעד אז לא היה כלל בתוכניות שלי, כי עד אז לא הלכתי למשחקי כדורגל, לא הייתי פריק של כדורגל ולא הערצתי באמת שום שחקן כדורגל".
ואז מגיע גיל הגיוס לצה"ל?
"הייתי פטריוט, התנדבתי לשרת כלוחם קרבי בסיירת אגוז שהייתה אז בפעילויות מבצעיות בגיזרה הצפונית, המון מארבים ופשיטות לילה".
הכדורגל נעלם לחלוטין בסיירת?
"הזמינו אותי לאליפות צה"ל בנבחרת פיקוד הצפון, אבל המפקדים לא שחררו אותי, פשוט אין כדורגל פעיל, רק מעט משחקים של מכבי חיפה בחופשות המעטות".
המפקדים שלך היו קשוחים, לוחמים מפורסמים?
"מפקד הפלוגה היה יוסי דירהלי הנערץ שנפל חלל בהפגזה בקוניטרה. והיה גם מוקי בצר שהיה הסגן של יוני נתניהו במבצע אנטבה והקים את מגלן".
המארב ופליטת הכדור לרגל שלך?
"בשרשרת מארבים של הפלוגה, מארב 'דגן' חיסל 8 מחבלים שניסו לחדור לישראל. מפקד הפלוגה שהגיע למקום נתן כאות הוקרה רובה קלצ'ניקוב לאחד הלוחמים, טעון ולא נצור. כשחזרנו למקום היציאה, לא נשמרו הוראות הבטיחות, כדור נפלט ופגע לי ברגל. החלמתי במהירות, המחשבות על השחרור והחזרה לכדור האמיתי כבר סיחררו אותי".
אתה חוזר למכבי חיפה?
"וואו, איזה געגוע לכדור, לריצה ולדריבל השכונתי המלהיב. התאקלמתי במהירות, המאמן אברהם מנצ'ל נתן לי לפתוח במשחק הראשון שלי בקריית אליעזר נגד שמשון ת"א שהייתה אז קבוצה מעולה בצמרת הליגה. בהמשך אימנו אותי ג'וני הארדי ואורי וינברג".
האימונים בתקופתך לעומת הנעשה היום במכבי חיפה?
"הבדל של שמיים וארץ, היום יש מתקן אימונים מסודר שאין דומה לו, צוותי ניהול, אימון, רופאים וכל שנחוץ כמו במועדוני הצמרת באירופה. בתקופתי אם היה צפוי גשם עברנו להתאמן קט רגל במגרש הכדורסל של המועדון".
השכר ששולם לך?
"בהשוואה למה שמשולם היום, זה מדהים, קיבלתי גרושים להוצאות קטנות. אני יודע שגם הבכירים כמו ישעיהו שווגר, גרשגורן, יואב לוי ואחרים רדפו אחר הכסף, לא היה נעים".
ימי תהילה בכדורגל?
"כסף כאמור לא היה, אבל הייתה הערצה גדולה של האוהדים ברחוב ואחרי המשחקים. שיחקתי נגד שמות גדולים של כדורגלנים כמו שייע פיגנבויים, מיקו בלו, ירון עוז, דני נוימן והדרבים הגדולים נגד הפועל חיפה. כבשתי צמד שערים נאה בגביע המדינה נגד הפועל חולון".
המשחק בכפר בלום בתום מלחמת יום כיפור?
"שיחקנו במגרש של כפר בלום, נגד הפועל כפ"ס, מגרש מלא בחיילים שירדן מהרמה לצפות במשחק, בו הפסדנו 3:2. יש סיפור מוכר מהמגרש בכפר בלום, עליו שיחקה כפ"ס עם שייע גלזר האגדי, הכדור יצא הרחק לחוץ, גלזר הבהיר כי הוא לא מביא את הכדור מחשש שיעבור את הגבול".
האוהד הבלש פיש?
"אחד האוהדים המפורסמים שלנו תחת הניהול של יוצאי הונגריה, היה הבלש הכי מפורסם אז משה פיש אימת הפושעים של אז. פיש היה לבוש כמו מי שיצא משטר של מיליון דולר, ביציע בחיפה הוא עודד את הקבוצה בקריאות בלרינות, לחץ להביא תואר ולא רק כדורגל יפה".
מצב משפחתי?
"אני פרוד עם בן ובת וחמישה נכדים, גר בשדרות הנשיא בחיפה. הייתי 30 שנה מנהל שיווק של פוליאוריטן חומר גלם לישום בידוד בתעשייה, ועבדתי בדור כימיכלים של דנקנר".
הנכד שלך נפצע קשה בעזה?
"במסגרת הפטריוטיות, נכדי ארד שטרן שירת בסיירת גבעתי, בחודש מאי 2024 ארד נפצע ואיבד רגל בלחימה הקשה בעיר עזה".
אחרי מכבי חיפה?
"תחילה עברתי למכבי חדרה הנוסטלגית במגרש ההיסטורי שהיה על הכביש ליד התחנה המרכזית תחת המאמן חיים טל. בהמשך עברתי להפועל חדרה שם אימן אותי פסח טייטלמן , קבוצה מעולה עם החלוץ שמואליק יעקובובסקי הענק, האחיים אלחדד , יוסי סופר סלו ועוד. עוד עברתי להפועל נצרת עלית ההיסטורית ופרשתי בגיל 34 מהכדורגל שהולך איתי באהבה וזיכרונות עד היום".
אתה עדיין משחק קט רגל בכל שישי?
"נכון מאוד, במגרש המפורסם בגן דניאל. קט רגל עם בחורים צעירים ממני, ועם אגדת הדשא יוחנן וולך שחצה את גיל 80 ואינו מחמיץ עד היום שום משחק על המגרש".