ג'ייקוב וייטהד מ"האתלטיק" פרסם בשבוע שעבר מאמר מצוין על אי-סדרים בהימורים במונדיאל. לדבריו, "קבוצת קופנהגן" - הפועלת במסגרת אמנת מקולין של מועצת אירופה (אמנה רב-צדדית השואפת להיאבק בהטיית משחקים באמצעות שינוי המשפט הבינלאומי) - מסרה כי שלחה בקשה רשמית לפיפ"א לקבלת הסבר בכתב. הקבוצה דרשה הבהרות על אירועים חריגים שהשתקפו בדפוסי הימורים חשודים ובשווקי תחזיות כמו Polymarket.
במקביל, צוותים עצמאיים נוספים - כמו חוקרים מאוניברסיטת ניו-הייבן ומומחים מחברת Jixy - ניטרו את הטורניר בחיפוש אחר דפוסים דומים. בתגובה לממצאים, כוח המשימה ליושרה של פיפ"א מסר כי הוא "גאה להודיע שלא זוהתה שום פעילות הימורים חשודה במהלך מונדיאל 2026".
עם זאת, מומחה ההימורים הבלתי חוקיים, דקלן היל, לצד החברות והארגונים העצמאיים, הציגו בין שלוש לשבע התרעות על פעילות לא סדירה, וכן 12 חשדות לשחיתות בעקבות אותן תנודות. הניתוח של היל היה הדוק יותר: "הגענו לשלושה משחקים שחשבנו שצריך לחקור בגלל דפוסים לא סדירים", הסביר. "זה לא אומר בהכרח שהייתה בהם שחיתות רק בגלל שהשוק זז בצורה דרמטית. עם זאת, מישהו, אי שם, עשה המון כסף במהלך המונדיאל עם הימורים שהזיזו את השוק בצורה מסיבית - סכומים שנמדדים במיליונים, אם לא בעשרות מיליוני דולרים".
לאחר התקרית מרסקת האמינות בין אינפנטינו לבין נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ברור שהארגון לא באמת שומר על טוהר הטורניר. אומנם ישנן חברות יושרה שמקבלות תשלום מפיפ"א כדי לעשות את העבודה הזו, וישנה מחלקה ב-FBI שאמורה להגן על הספורט (ואפילו מחלקה פנימית בארגון המופקדת על כך), אבל אף אחד מהמוסדות הללו לא יגיד בפומבי משהו שיערער על 15 מיליארד הדולרים שהמונדיאל הכניס.
"זהו ניגוד עניינים שזועק לשמיים", טען היל. "יש סיבה לכך שמפקחי בשר מקבלים שכר מהממשלה ולא מחברות המזון. איזה אדם נורמלי יכריז בפומבי על בעיות פוטנציאליות כשהוא מקבל שכר מפיפ"א, שמנהלת את הטורניר? כנ"ל לגבי ה-FBI - איזה חוקר שפוי בארגון כה מוטה פוליטית יחקור הטיית משחקים בטורניר שחייב לעבור בשלום עבור הנשיא מסיבות בחירות? ו'לעבור בשלום' פירושו בלי שערוריות שחיתות".
כאמור, תנודות מוזרות ביחסי ההימורים אינן מעידות בהכרח על משחק מכור. יש לכך המון סיבות לגיטימיות, כמו פציעות של שחקני מפתח או תנאי מזג אוויר, וכמובן שישנם המון שחקנים ושופטים ישרים שלעולם לא ימכרו משחק, בטח לא במונדיאל.
עם זאת, הן ראויות לציון משום שנפח הכסף המושקע בכל התמודדות הוא עצום. בפורמט הקודם (32 קבוצות), גלגל כל משחק כמיליארד דולר, ובשלבים המכריעים הסכום הוכפל פי כמה. לדברי היל, "בטורניר הנוכחי בצפון אמריקה, השוק החוקי שבר את כל השיאים - וזה רק מה שאנחנו רואים. עדיין יש סכומי עתק שמוזרמים לסוכנים לא חוקיים ולא מופיעים בהערכות".
לפי הניתוחים, כל המשחקים שסבלו מדפוסים משונים נערכו בשלב הבתים. אלו היו ניצחונות חד-צדדיים שבהם הפייבוריטית אכן ניצחה, אך בפער גדול בהרבה מזה שחזה השוק. המשמעות היא שהניצחונות הללו נחשבו למעשה להפסד עבור סוכני ההימורים. כך בדיוק פועלת הטיית משחקים: משחדים את הקבוצה החלשה יותר כדי להבטיח את הניפוח.
מומחה ההימורים הדגיש כי כמעט בכל המשחקים המכורים בסגנון הזה נכבשים שערים ברבע השעה הראשונה ("תרגיל מועדף על שחקנים מושחתים"), ונשלפים כרטיסים אדומים או נכבשים שערים עצמיים. שלושת המשחקים שענו על הקריטריונים היו סנגל נגד עיראק, פורטוגל מול אוזבקיסטן וקטאר נגד קנדה.
"אני מדגיש בצורה הברורה ביותר - יש המון אנשים ישרים והגונים שאינם מושחתים", סיכם היל. "התנודות ביחסים עשויות להיות תמימות לחלוטין, אבל את המשחקים האלה חובה לחקור, רק ליתר ביטחון, למקרה שהיה משהו לא תקין. למרבה הצער, נראה שאין אף גורם בתוך פיפ"א שיבצע חקירה ראויה".