מנצ'סטר סיטי צפויה לעמוד בראש רשימת החלוקה במסגרת תוכנית התשלומים למועדונים (CBP) של פיפ"א. זהו המונדיאל השלישי ברציפות שבו היא תופסת את הפסגה, כך עולה מחישובים של "האתלטיק".
תוכנית הפיצויים קשורה באופן ישיר להכנסות שארגון הכדורגל העולמי מצליח לייצר מטורניר הגמר. סך התשלומים למועדונים גדל יותר מפי שמונה - מ-40 מיליון דולר ב-2010 ל-355 מיליון ב-2026. מדובר בעלייה של 70% לעומת 209 מיליון הדולרים ששולמו אחרי כל אחד משני הטורנירים האחרונים (ברוסיה 2018 ובקטאר 2022).
מתוך הסכום הנוכחי, 250 מיליון דולר יוקצו עבור שחקנים שהופיעו בטורניר המורחב של הקיץ, שכלל 48 נבחרות. שלא כמו בגרסאות קודמות, כעת פיפ"א מתגמלת גם קבוצות ששחררו שחקנים למשחקי המוקדמות, כשהקצתה לכך 100 מיליון דולר. חמשת המיליונים הנותרים, או מה שיישאר לאחר ניכוי העלויות המנהלתיות, יועברו "לטובת כדורגל המועדונים".
החישובים מתמקדים במנת התשלומים העיקרית (250 מיליון דולר) ומראים כי בדיוק כמו בטורנירים הקודמים, אלופת אנגליה נמצאת במקום הראשון. ההערכות הן שסיטי קיבלה 4.4 מיליון דולר. התשלום מתבצע על בסיס מספר הימים שבהם המשתתפים נמצאים בתחרות: כל מועדון זכאי לכ-5,000 דולר ליום עבור כל שחקן, החל מתאריך החובה לשחרור (25 במאי) ועד ליום המשחק האחרון של נבחרתו.
המועדונים העשירים ביותר בעולם כבר מעטרים את ראש הרשימה. ברצלונה, שהייתה שנייה לפני ארבע שנים, שומרת על מקומה גם הפעם עם הכנסה של כ-3.9 מיליון דולר. באיירן מינכן שלישית (3.4 מיליון), ארסנל רביעית (3.3 מיליון) ופריז סן ז'רמן סוגרת את החמישייה הראשונה (3.2 מיליון).
גם קבוצות ישראליות צפויות להכניס סכומים מסוימים (אם כי לא גדולים במיוחד) משליחת נציגים למונדיאל ולשלבי המוקדמות. בליגת העל היו שחקנים בנבחרות סנגל, פנמה, כף ורדה וקורסאו, ועל כל יום של שחקן כזה בתחרות זכאיות הקבוצות הישראליות לאותם 5,000 דולר. עבדולאי סק, למשל, שיחק במדי סנגל עד שלב הנוקאאוט האחרון והניב כ-187 אלף דולר למעסיקיו במכבי חיפה. סכום דומה צפויה לקבל מכבי תל אביב על השתתפותו של הליו וארלה במדי כף ורדה.
מעניין לציין כי כבר ב-2018 מצא ה"אקונומיסט" שהמועדונים הגדולים מקבלים תשלום בחסר משמעותי מה-CBP, ביחס לעלות ההעסקה האמיתית של השחקנים במהלך הזמן שבו נעדרו.