אם יש מסקנה אחת מהמונדיאל שקהילת המאמנים בישראל צריכים לקחת, היא שטכניקה בכדורגל אינה כדרורים ותעלולים, אלא ביצוע החלטות עם הרגליים במהירות. ספרד לא ניצחה בזכות "כישרון" בלבד - לא בזכות כדרורים מלהיבים, תרגילים מרגשים או בעיטות מרחוק - אלא בזכות הביצוע הטוב ביותר של החלטות על המגרש.
יוהן קרויף, האיש החשוב ביותר לפיתוח הכדורגל המודרני, טען פעם: "טכניקה היא לא היכולת להקפיץ כדור 1,000 פעמים. כל אחד יכול לעשות את זה עם מספיק אימון, ואז ללכת לעבוד בקרקס. טכניקה היא למסור את הכדור בנגיעה אחת, בעוצמה הנכונה, בתזמון הנכון, לרגל הנכונה של החבר שלך לקבוצה".
למעשה, הכדורגל אינו מתגמל את השחקן שמחזיק בכדור הכי הרבה זמן, אלא את השחקן שמקבל את ההחלטה הטובה ביותר כשהכדור ברגליו. נגיעה ראשונה חכמה ומהירה יוצרת זמן - זמן סריקה, זמן לחשיבה, זמן ליצור שטח לקבוצה. כל נגיעה היא הכנה לפעולה השנייה: מסירה, ריצה או פתיחת שטח.
שחקנים מובילים בעולם לא עושים את המשחק להיראות קל בזכות "רגלי קסם", אלא בזכות יכולת לראות את הפתרון עוד לפני שהכדור מגיע אליהם. זיכרון שריר שנבנה שעות על שעות של אימונים משחקוני כדורגל מאפשר להם לבצע מסירות והחלטות כמעט באופן אינטואיטיבי. כפי שזינאדין זידאן הסביר אחרי יורו 2000: "לפעמים אני פשוט מרגיש שעברתי למקום אחר ואני יכול למסור את המסירה, להבקיע את השער או לעבור את השחקן שמולי כרצוני".
השחקנים הספרדים במונדיאל 2026 הם הדוגמה החיה לכך: טכניקה אמיתית, מחוברת לאינטליגנציה משחקית, היא שהובילה אותם לזכייה. לא כישרון טהור, אלא יכולת החלטה מהירה ומדויקת עם הרגליים בכל רגע במשחק.