הכי רגיל שיש: כח העל הנסתר שמחזיק את מסי בפסגה

זה לא יפתיע אתכם, אבל מבין כל שחקני השדה במונדיאל (שאינם שוערים), השחקן שנע הכי פחות במגרש הוא ליאו מסי. בגיל 39, הוא מבין לחלוטין שהוא לא יוכל להתחרות פיזית עם "הסוסים הצעירים" שטופחו באקדמיות הכדורגל הבכירות בעולם. אבל הוא גם יודע שאין שחקן חכם ומנוסה ממנו. הסוד שלו נמצא בעיניים, לא ברגליים.

הוא כבר הוכיח שהשחקנים המהירים ביותר לא בהכרח מכריעים משחקים - בטח לא במונדיאל. מה שכן עושה את ההבדל, זו נוכחות של שחקן שרואה מה הולך לקרות במשחק שלוש שנים לפני כל השאר.

מדעני ספורט קוראים לזה "אינטליגנציה חזותית". זו היכולת לתפוס, לדמיין ולעבד מידע ויזואלי במרחב. היא כוללת זיכרון של צורות, התמצאות וכישרון לחשיבה ב"תמונות". דוגמאות למאפיינים הללו כוללות קריאת מפות, יכולת לבנות דגמים, פתרון פאזלים, כישורי ציור - וכמובן, קריאה ומציאת שטחים פנויים.

אז בזמן שאחרים עושים ספרינטים ונלחמים על כדורים שניים, הפרעוש מתהלך וסורק. "הוא כל הזמן מסתכל לצדדים. צפו בו בעשר הדקות הראשונות של משחק. כל משחק", סיפר בעבר פפ גווארדיולה. "הוא הולך. הוא מסתכל. הוא הולך שוב".

היכנסו למשחק הניחושים, השתתפו בחידון ובכל שבוע תוכלו לזכות בפרסים שווים

הוא אינו נח. למעשה, הוא משמר אנרגיה ובוחן את כל האלמנטים שמשפיעים על המשחק ועל השטחים שנוצרים: איזה מגן יוצא מוקדם מדי, עם אילו כדורים בלם מסוים מתקשה, לאן מגיע הקשר האחורי באגרסיביות רבה מדי, מי נכנס לפאניקה תחת לחץ, והכי חשוב: היכן נפתחים מרחבים בהם יוכל לפעול. בסיום הסריקות, יש לו מפה בראש שאין לאף שחקן אחר. זה נראה כאילו הוא משחק עם רדאר כמו במשחק הווידאו EAFC.

לפי מדעני ספורט, כ-80% מהמידע שהמוח משתמש בו בזמן פעילות ספורטיבית מגיע דרך העיניים. זיהוי מהיר מוביל להחלטות מהירות, ואלו מתורגמות לפעולות מהירות יותר. החלטות זריזות מעניקות לשחקנים הטובים ביותר שבריר שנייה נוסף עם הכדור כדי לייצר מהלך. הם מרוויחים את הזמן הזה דרך קריאת המרחב, והכוכב הארגנטינאי עושה זאת טוב מכולם.

אז בגיל 39, הוא אולי לא יכול לרוץ מהר יותר ממגן בן 22, אבל הוא פשוט לא חייב. יש לו יותר מ-20 שנות ניסיון של קריאת המשחק והיריבים. הוא יודע לאן להגיע עוד לפני שהכדור שם - יתרון שלבחור צעיר פשוט אין. הוא גם יכול למסור לשטח פנוי כי הוא מזהה מראש שחקן שיגיע אליו, להכניס הגנות לפאניקה עם תנועת אגן קטנה, ולפתע להפתיע עם יכולות טכניות בלתי צפויות (כמו הרמות מושלמות מצד ימין).

ניסיון לא דועך; הוא נצבר ומתעצם. עם זאת, אנחנו יודעים שראייה ואינטליגנציית משחק הם אלמנטים שניתן לאמן - לא בחדר הכושר ולא באמצעות ספרינטים, אלא דרך תרגילי סריקה לפני קבלת כדור, אימוני ראייה פריפריאלית, קבלת החלטות תחת לחץ זמן, משחק בשטחים קטנים שמאלצים את השחקן להרים את הראש, וניתוח וידאו קפדני.

אלו דברים שלוקחים זמן ודורשים אימון, אך גם מצריכים מוח שמסוגל לעבד כמות עצומה של אינפורמציה. מסי לא הפך לשחקן הגדול מכולם בזכות עבודה פיזית קשה יותר משל השאר. הוא נשאר בטופ כי השכיל להסיר כל דבר ששוחק לאט לאט ספורטאי עלית.

ההרגלים היומיומיים שלו השאירו אותו שם, במיוחד אחרי חציית גיל 30 - השלב שבו רוב הכדורגלנים חווים דעיכה. נקודת המפנה הגיעה בעקבות פציעות חוזרות ונשנות מוקדם יותר בקריירה. בעבר הוא הודה בראיונות שנהג לאכול יותר מדי פיצה, בשר אדום, לשתות משקאות קלים ולצרוך מזון מעובד. מאז הוא עבד עם מספר תזונאים שפישטו עבורו את התפריט: כיום הוא שותה אך ורק מים, אוכל הרבה ירקות, פירות, בשר רזה עם שמן זית, דגנים מלאים ואגוזים. מאכלים פשוטים ועקביים.

הוא לא בנה גוף של אל יווני, אלא גוף של כדורגלן שצריך להיות קל על הרגליים, בעיקר בדקות ההכרעה של משחקים. האימונים שלו מתמקדים בשיווי משקל, זריזות, גמישות, האצה מתפרצת ומעט כוח פיזי טהור. הוא עובד רבות על שרירי הליבה, כשהמטרה המרכזית היא תנועתיות מיטבית.

את רוב הפעולות האינטנסיביות, הקפטן רושם לקראת שריקת הסיום. במקום לבזבז אנרגיה, הוא אוגר אותה. יעילות אנרגטית היא הכוח שלו על כר הדשא, בעוד שעקביות בתזונה, בשינה ובהתאוששות היא כוח העל שלו בחוץ.

בשגרה, הוא מקפיד על מתיחות ומנסה להגביר את הגמישות בימים שלפני התמודדויות. הוא שותה המון מים, ישן היטב, ואת הזמן הפנוי מקדיש למשפחה בבית. מדעני ספורט מרבים לדבר על עייפות קבלת החלטות ("Decision fatigue"). המוח של הספורטאי נתון בעומס כה כבד, שלעיתים הוא מתקשה לקבל החלטות נכונות מחוץ למסגרת המקצועית (לא חסרות דוגמאות לספורטאי עלית שהסתבכו בגלל החלטות רעות).

לכן, הוא יצר לעצמו סגנון חיים פשוט להפליא, שבו מינימום החלטות נדרשות ממנו. אימון, התאוששות, משפחה, שינה. אימון, התאוששות, משפחה, שינה. משחק. התאוששות, משפחה, שינה, אימון וכו'.

מסי אינו "ביו-האקר" כמו ארלינג הולאנד, לא משמש כאינפלואנסר של תוספי תזונה או מכוני כושר, ואינו מתחזק שגרת יום קיצונית. דווקא מה שהסיר מחייו הוא שאפשר לו להישאר בפסגה לאורך זמן רב כל כך: פחות סוכר, פחות מזון מעובד, פחות שומן, פחות לחץ מיותר ופחות התאוששות לקויה. חיים רגילים לחלוטין והתנהגויות שקל להתמיד בהן למעלה מעשור. אלו הרגלים בסיסיים שהפכו אותו לכדורגלן הכי לא רגיל בכל הזמנים.