אפשר להגיד שהקדנציה הארוכה של דידייה דשאן כמאמן נבחרת צרפת הייתה אכזבה, אבל זו תהיה טעות. לצרפת יש את מאגר השחקנים המוכשר ביותר בכדורגל הנבחרות מאז 1998, ואולי אפילו קודם לכן. שיטת האקדמיות הצרפתית סיפקה לצרפתים אינספור כישרונות עילית לאורך שנות ה-2000 וגם בשנים שלאחר מכן. ועדיין, הנבחרת כשלה במונדיאל 2002, ולמרות ההעפלה לגמר ב-2006, נבחרת צרפת די חיפשה את עצמה, את הזהות שלה ואת הדרך שלה במשך שנים. רק תחת דידייה דשאן היא התגבשה והפכה לקבוצה של ספורטאי-על שעובדים זה עם זה בצורה סבירה פלוס.
מאז 2012 הצליח דשאן להפוך נבחרת שהתאפיינה בריבים ובמאבקי אגו לקבוצה של שחקנים מוכשרים, צעירים ואתלטיים, שחלקם אגומניאקים, אך מתפקדים היטב יחד תחת לחץ. מלבד 71% הצלחה ב-186 משחקים, דשאן גם רשם את ההישג האולטימטיבי כמאמן נבחרת - זכייה בגביע העולם, כשהוא מדיח בדרך את גדול השחקנים בכל הזמנים, ליאונל מסי.
תחת דשאן העפילה צרפת לגמר מונדיאל נוסף, שבו כמעט ניצחה, ואכן אכזבה בחצי הגמר נגד ספרד. האם מאמן אחר, מנהיג אחר, היה מצליח יותר? אולי.
אבל ז'אק סאנטיני, ריימון דומאנק ולורן בלאן לא הצליחו לפני דשאן. העובדות הן שדידייה דשאן הוא מאמן הנבחרת עם מספר הניצחונות הגבוה ביותר במונדיאל, וכן, הוא זכה בגביע העולם השני בתולדות צרפת. דשאן גם הגיע לגמר יורו 2016 והפסיד לפורטוגל של כריסטיאנו רונאלדו, זכה בליגת האומות ב-2021, הגיע לחצי גמר יורו 2024 וסיים במקום השלישי בליגת האומות ב-2025. ההתמודדות הייתה מול הנבחרות החזקות ביותר בעולם - ספרד, פורטוגל, אנגליה וגרמניה. התחרות קשה יותר מאי פעם.
העובדה שהיו לו השחקנים המוכשרים ביותר ושהוא לא הצליח לזכות איתם ביותר אינה עומדת לחובתו. העובדה שהוא הצליח להפוך את האינדיבידואלים המרהיבים האלה לקבוצה קוהרנטית והישגית, אף שכל אחד מהם הגיע לנבחרת עם אג'נדה משלו, היא ההישג הגדול שלו.
אז האם היה מאמן שיכול היה להוציא יותר מנבחרת צרפת בתקופה הזו - מ-2012 עד 2026? כנראה רק אחד. והוא, ככל הנראה, עומד להחליף את דשאן בתפקיד.
בתקשורת הספורט הצרפתית, המעבר מדידייה דשאן לזינדין זידאן נחשב באופן נרחב לאחד מחילופי התפקידים המצופים וההגיוניים ביותר בתולדות הכדורגל הצרפתי. לפי כמעט כל הכתבים והפרשנים בצרפת, זינדין זידאן יחליף את קפטן נבחרת 1998. הקונצנזוס בתקשורת הצרפתית הוא שדשאן ממילא היה מוכן לעזוב אחרי המונדיאל, כדי להשאיר את הדלת פתוחה ליורשו, זידאן.
זידאן דחה כמה משרות אימון מאז שעזב את ריאל מדריד ב-2021, ולפי כלי התקשורת בצרפת, ההפסקה הממושכת שלקח הייתה מכוונת לחלוטין. על פי הדיווחים, זידאן אמר "לא" לפריז סן ז'רמן, למנצ'סטר יונייטד וליובנטוס, במטרה מפורשת לשמור על לוח זמנים פנוי עבור משרת מאמן הנבחרת. כפי שצוין בדיונים ב-RMC Sport, זידאן תמיד טען שנבחרת צרפת נמצאת "מעל הכל" בקריירה שלו.
כלי תקשורת בצרפת, ובהם "לה פריזיאן", דיווחו כי כבר הושג הסכם בעל פה בין זידאן לבין התאחדות הכדורגל הצרפתית (FFF). במסגרת הבנות אלה, זידאן יקבל לידיו רשמית את המושכות ברגע שיושלם קמפיין מונדיאל 2026.
הדרגים הבכירים בכדורגל הצרפתי לא עשו כמעט דבר כדי להפריך את ההנחה הזו. פיליפ דיאלו, נשיא התאחדות הכדורגל הצרפתית, שיבח בגלוי את זידאן בעיתונות הצרפתית. בראיונות ל"ל'אקיפ" ול-RMC כינה דיאלו את זידאן "מונומנט של הכדורגל הצרפתי והעולמי", והדגיש את הצלחתו יוצאת הדופן בזכייה בשלושה תוארי ליגת האלופות ברציפות עם ריאל מדריד. בעוד שהנהגת ההתאחדות ניסתה לאורך השנים להימנע מהסחת דעתה של הנבחרת במהלך טורנירים פעילים, דיאלו פיזר שוב ושוב רמזים המצביעים על כך שתוכנית המעבר מוגדרת היטב.
בעיני האוהדים והתקשורת בצרפת, זידאן הוא הדמות היחידה בעלת המעמד המיתולוגי הנדרש כדי להיכנס לנעליו הגדולות של דשאן. כמי שחלק עם דשאן את המגרש במהלך הזכייה ההיסטורית של צרפת במונדיאל 1998, זידאן נהנה מהילה חסרת תקדים בתרבות הכדורגל הצרפתית.
פרשנים צרפתים מדגישים כי ניהול הסגל של נבחרת צרפת דורש מאמן שזוכה לכבוד מיידי ומוחלט - במיוחד אחרי דשאן. לכן זידאן הוא המחליף הטבעי שלו.
השאלה הגדולה היא כיצד הוא יצליח לשדרג בטבעיות קבוצה שנמצאת פחות או יותר בשיאה.