אמש (חמישי), בהמתנה לגמר המונדיאל שייערך ביום ראשון הקרוב, ניתן היה, ללא לחץ, להתפנות למשחק אלוף האלופים של ישראל, שבו אירחה האלופה, הפועל באר שבע, את מחזיקת הגביע, מכבי תל אביב. באופן מפתיע למדי, חובה להדגיש: ראינו ונהנינו.
כבר מפתיחת המשחק ניכר היה ששתי הקבוצות עבדו הקיץ על הכושר הגופני, שבלט במיוחד במחצית הראשונה. לכן המשחק התנהל במעברים מהירים מאוד מרחבה לרחבה, והשחקנים חיפשו פעם אחר פעם את התנועה קדימה. לא עוד אותן מסירות חוזרות ונשנות לרוחב ולאחור, אלא ניסיונות לייצר עמדות בעיטה לעבר השער.
האורחת מתל אביב פתחה בתנופה והקשתה מאוד על ההגנה הביתית. הקפטן דור פרץ היה הרוח החיה בשורותיה, והוא שב והוכיח עד כמה מכבי זקוקה לו. היכולת שלו להגיע מהקו האחורי לקדמי היא עבורה יתרון רב-משמעות.
באר שבע, מצדה, הגיבה בנחישות דומה, ופעמים אחדות העמידה את קו העורף התל אביבי בסכנת ספיגה. היה זה קינגס קאנגווה המבריק, שבעקבו הבקיע את השער היחיד לזכותה בדקה ה-15.
מי שבישל לחבריו במכבי את כל השערים בניצחון המשכנע 1:3 על באר שבע ובזכייה בתואר הראשון של העונה, היה שגיב יחזקאל: שניים מהם הבקיע סייד אבו פרחי, ואחד דור פרץ.
מהירותו של יחזקאל העמידה שוב ושוב את הפועל במצוקה. בשער השלישי, שאליו יצאה מכבי במתפרצת, כשלה באר שבע כישלון חרוץ. זו הייתה התקפה של שני חלוצים מול שלושה שחקני הגנה. כששגיב הגביר מהירות באגף הימני, נראו שחקני הפועל כמי שרצים במקום. הם נכנעו לדהירה שלו ולהצטרפותו של אבו פרחי, שסיים את המסירה שקיבל עם הכדור ברשת.
העובדה שמכבי נותרה בדקה ה-66 בעשרה שחקנים, לאחר הרחקתו של רוי רביבו, לא השפיעה עליה לרעה. נראה היה שהקבוצה הביתית יצאה במחצית הזאת מאיזון והפכה תלויה במה שיצליח לעשות כוכבה, קאנגווה. כמה ממהלכיו אכן הזכירו מה טמון ברגליו.
שחקן הרכש ניב יהושע הפתיע לטובה, אף שנכנס רק בדקה ה-73. בסך הכול, הפועל באר שבע חייבת לקבל הרבה יותר מההרכב שאמור להתייצב כבר ביום שלישי למשחק מוקדמות ליגת האלופות מול ויקינגור האיסלנדית. ההגנה חייבת להשתפר בדחיפות, ועל כך יש לומר: הזמן קצר מאוד והמלאכה מרובה מאוד.
כולי תקווה שהמשחק אמש יסמן לכל קבוצות הליגה את הצורך להגיע מהר ככל האפשר לעמדות בעיטה, תוך ויתור על התקדמות איטית ומסורבלת מההגנה לקישור. או אז תהיה עונת ליגת העל שלנו טובה בהרבה משהייתה בעונה החולפת.