"אנחנו לא באמת במצב כזה קריטי"

הלוס אנג'לס לייקרס, אלופי שלוש השנים האחרונות, מגיעים הלילה למשחק השלישי בסדרת חצי גמר המערב מול סן אנטוניו (05:30, שידור ישיר בספורט 5+), כשהם עם הגב לקיר, מוקדם ודבוק יותר מאשר בשלושת מסעות הפלייאוף הקודמים שלהם (הספרס מובילים 0:2 בסדרה). הפסד שלהם הלילה והגמגום יהפוך לגסיסה.

בארה"ב כבר משווים את הלייקרס לפיסטונס של 91', שאחרי אליפויות רצופות (2), ובפלייאוף שהגיע אחרי מלחמה בעירק וכשבוש יושב בבית הלבן, קיבלה בראש. היריבה, כמו במקרה של דטרויט בזמנו - קבוצה (שיקגו) שחיפשה נקמה על הדחה בפלייאוף בשנים הקודמות ושבאותה עונה השיגה את המאזן הטוב בליגה. התוצאה בסדרה (גמר המזרח) - 0:4 לכוח החדש.

ההבדל הקטן - פיל ג'קסון, איש הזן והפאסון, שאימן אז את הטוענת לכתר, הוא האיש שמוביל הפעם את המלכה המכהנת. ולמרות שגם הלילה יצטרכו הלייקרס להסתדר בלי דווין ג'ורג' הפצוע (עשוי להיות כשיר ליום ראשון) ושבשני המשחקים בסן אנטוניו, במיוחד באחרון, השמיכה הקצרה שלהם נראתה מחוררת למדי, ג'קסון ממשיך ללכת על הקו ה'קולי' ובאימון אתמול אמר: "זה לא באמת כזה מצב קריטי".

השילוב של בראיין שואו בחמישייה לא הוכיח את עצמו במשחק הקודם וג'קסון גילה כי כנראה יעשה שינוי בחמישייה. האופציות שעומדות לפניו: הרוקי ג'אנרו פארגו כשוטינג גארד, קובי בסמול פורוורד והורי או מאדסן בפאואר, או לחילופין - קובי כשוטינג גארד, הורי כסמול פורוורד ומאדסן כפאואר.

ג'קסון, שהתלונן כי השמירה של בואן על בראיינט בשני המשחקים הראשונים היתה אגרסיבית מדי, סומך על החזרה ללוס אנג'לס: "אני צופה שבואן לא יצליח להתחמק עם האסטרטגיה ההגנית בה הוא השתמש על קובי. בתוכו, על הזרועות שלו, הדברים האלה, סביר להניח, לא יקרו במגרש הביתי שלנו". וג'קסון יודע על מה הוא מדבר. ב-18 המשחקים האחרונים של הלייקרס בסטייפלס סנטר, הם הפסידו רק פעם אחת, וגם בה (משחק 3 מול מינסוטה), השופטים עשו ככל שביכולתם למנוע זאת.

הלחץ ההגנתי של הספרס על קובי ושאק בשני המשחקים הראשונים, הוציא את הלייקרס מהשטף של התקפת המשולש וג'קסון, שתולה זאת במידה רבה בהליכה 'עם הראש בקיר' של שאק, הצהיר כי הסנטר שלו יצטרך לדעת לברוח קצת מהלחץ ההגנתי, אחרת "הם (הספרס) ישלחו אותו לספסל", כפי שקרה במשחק הראשון, בו יצא אוניל ב-6 עבירות כמעט 3 דקות לסיום. ג'קסון הסביר כי היה רוצה לראות את שאק מוותר קצת ומניע את הכדור יותר, אבל שאק, שכמנהגו מתעקש לא לדפוק חשבון לאף אחד, לפחות ציבורית, הצהיר אתמול: "אני לא הולך לשנות את המשחק שלי. לעולם, לעולם, לעולם, לעולם, לעולם, לעולם. לעולם!".

מדי פעם פיל מנסה להפוך אותי ללוק לונגלי (הסנטר האפור של הבולס ברצף האליפויות השני של שנות ה-90')", אמר שאק, "אבל זה לא המשחק שלי".

קובי, שבשני המשחקים הראשונים, בהם סבל מצבת הדוקה של בואן (ולעתים גם ג'ינובילי וג'קסון), לקח 62 זריקות, דווקא דיבר על שינוי גישה ושיתוף רב יותר של חבריו לקבוצה. מבואן, למי שהיה ספק, הוא לא דואג.

"אתה פשוט צריך להתמודד עם זה. אתה יודע שבואן הולך לתפוס אותך ולהרביץ לך. אני לא הולך להיתפס לעניין של קובי נגד ברוס, הוא לא יכול לשמור עלי. הוא מקשה עלי לזרוק ולקלוע, הוא גורם לי לעבוד, אבל אינדיבידואלית, הוא לא יכול לשמור עלי. זה לא מדאיג אותי. מה שמדאיג אותי זה להכניס שחקנים אחרים לקצב משחק, אז אני אכנס למצב התקפי, כי אז החיפוי ההגנתי שלו יתקשה לבוא לעזור".

הקבוצה האחרונה שחזרה מפיגור 2:0 בסדרה של 7 משחקים ולקחה אליפות היתה יוסטון ב-1995, כשאחד השחקנים המרכזיים בה היה רוברט הורי. בשלוש השנים האחרונות, היה הורי המושיע של הלייקרס ברגעים הכי קשים, אבל אחרי עונה בינונית, בסדרה הזאת הוא נראה כמו מי שנגמר לו הסוס. בשמונה משחקים בפלייאוף, קלע הורי 5.8 נק' ב-33% מהשדה ורק 2 מ-23 לשלוש. וזה עוד טוב לעומת שני המשחקים הראשונים בסדרה הנוכחית: 5 נק' בסה"כ, ב-2 מ-11 מהשדה ו-0 מ-5 לשלוש. בלייקרס דיברו הרבה ביומיים האחרונים על כך שהם עדיין סומכים על הורי, אבל זה לא שבאמת יש להם אופציה אלטרנטיבית.

אכזבה נוספת בינתיים בסדרה הוא דרק פישר. פישר, שמול מינסוטה קלע 15.5 נק' למשחק ובעיקר - 21 שלשות (שיא פלייאוף לסדרה של 6 משחקים) ב-61.8%, קלע 15 נק' בסיכום שני המשחקים הראשונים מול הספרס, כשהוא עדיין קולע באחוז מצויין (75%) מעבר לקשת, אבל זורק רק 4 פעמים ב-73 דק' משחק. על ההגנה שלו לא כדאי להרחיב.

הלייקרס יצטרכו כמובן הרבה יותר מהורי ופישר, אבל כבר הערב צפוי ג'קסון, שידוע כמי שלא סומך על רוקיז', לתת הזדמנות רצינית יותר לפארגו וקרים ראש, אולי הם יביאו את מה שהכי חסר לאלופה בשני המשחקים הקודמים - אנרגיה.

מהצד השני, בסן אנטוניו, למרות היכולת המצויינת עד עכשיו והמאזן העונתי של 0:6 על הלייקרס, לא ממהרים לצאת בהצהרות. נסיון העבר לימד את כולם, שכלב ישן לא כדאי להעיר.

"הם אלופי העולם. אני לא חושב שהם מכבדים אותנו", הסביר טוני פרקר. "אני חשוב שעבורם זה כלום. לא ניצחנו אותם. להוביל 0:2 זה שום דבר".

הרוקי הארגנטיני מאנו ג'ינובילי, אולי ההפתעה של הסדרה, שמר על אותו קו: "אני יודע מי הם. ראיתי אותם בסיטואציות קשות מאוד והם תמיד חזרו...אנחנו צריכים להיות צנועים, להיות רעבים. יש להם שלוש טבעות ברציפות. שום דבר לא הולך להיות קל".