לאורך טורניר מונדיאל 2026, 5-6 משחקני ההרכב של אנגליה הם בעלי שורשים אפריקאים או קריביים - מבוקאיו סאקה, בנם של שני מהגרים מניגריה, דרך ניקו אוריילי, בנו של אב ג'מייקני שלא גידל אותו, ועד ג'וד בלינגהאם, הכוכב הגדול שאביו הוא שוטר בריטי לבן שכונה "פלה של הנון-ליג" ואימו עובדת משאבי אנוש ממוצא קנייתי-ג'מייקני.בגדול, אף אחד לא מייחס לזה חשיבות בטורנירים גדולים - עד שנבחרת אנגליה מפסידה.
אז, הגזענים המקצועיים, שעושים את כספם משערוריות אונליין, ופוליטיקאים ממפלגות הימין הקיצוני - מדגישים את האפריקאיות ואת הצבע של השחקנים שאכזבו. ואולם, במונדיאל הזה במיוחד, משפיענים אנגלים, בעיקר שחורים, ממהרים לתקוף באגרסיביות גורמים ופוליטיקאים מהימין הקיצוני - דווקא אחרי הניצחונות של הנבחרת, שרבים מהם, כאמור, הושגו בזכות שעריהם והצטיינותם של השחקנים השחורים.באופן אקטיבי, הם מזכירים לגזענים שהם לא יכולים לחגוג שערים של שחקנים שחורים ואז להפיץ נגדם שנאה. הגדיל לעשות המשפיען פמי אולווולה (Femi_Sorry), שתקף ישירות את רופרט לואו, חבר פרלמנט מטעם מפלגת הימין הקיצוני "Restore Britain", שחגג ברשת X את שער הניצחון של בלינגהאם נגד נורבגיה.
היכנסו למשחק הניחושים, השתתפו בחידון ובכל שבוע תוכלו לזכות בפרסים שווים
"אוי, תסתום את הפה המזוין שלך, לואו, חתיכת חרא גזען שכמוך", התחיל אולווולה את הסרטון שלו בטיקטוק, כשהוא מתהלך עם חולצת נבחרת אנגליה. "אין לך שום זכות לחגוג את ההצלחה של אנגליה ולצעוק את השם של ג'וד. הנה מנהל הקמפיין שלך, צ'ארלי דאונס, משתף מי שטוען ש'רק בגלל שמישהו נולד בבריטניה, זה לא הופך אותו לבריטי'. ספציפית כחלק מאג'נדת ה'הגירה החוזרת' שלכם, שזה כל הרעיון של 'להחזיר את בריטניה לקדמותה' - להחזיר את המדינה לעבר הלבן שלה. לעזאזל, אפילו ממש לפני שצעקת את השם של בלינגהאם, אחרי שהוא הבקיע את שני השערים שהשאירו אותנו בגביע העולם, שיתפת רמזים סמויים על כך שנורבגיה היא 'מדינה ראויה' עם 'אנשים ראויים ותרבות ראויה' - אתה יודע, המקום שממנו מגיע הגזע הארי...".
המשפיען המשיך בראנט הוויראלי, לא ריחם על הימניים הקיצונים, ואף דרש מהם "להפסיק להיות נאצים": "אז אם אתה חושב שהשחקנים השחורים בנבחרת, שדרך אגב מהווים את רוב הסגל, הם לא באמת אנגלים, זה אומר שאתה מאמין שכל ניצחון של אנגליה בגביע העולם הוא רמאות, כי לשיטתך אנחנו משתמשים בשחקנים אפריקאים. אז מה מבין השניים, לואו? האם אנחנו מנצחים ברמאות? או שאנגלים שחורים הם אנגלים, מבחינת לאום, בדיוק כמו כל השאר?".הנקודה העיקרית היא שנראה שאחרי שנים רבות בהן פוליטיקאים מהימין הקיצוני השתמשו ב"משרוקית כלבים" כדי לצבור פופולריות ברשת בעזרת דעות גזעניות סביב כדורגל, כעת זה מתחיל לפגוע בהם חזרה. על פניו, ולפי הדיווחים בחדשות, המתחים הבין-גזעיים באנגליה בשיא כל הזמנים - וזה עוזר מאוד לימין הקיצוני לצבור פופולריות. עם זאת, המציאות כיום היא אחרת לחלוטין. בטח בהשוואה היסטורית.
בין שנות ה-50 לשנות ה-80 של המאה הקודמת, הממלכה חוותה סכסוכים גזעיים עמוקים ומבניים בקנה מידה נרחב. היו אירועים כמו מהומות נוטינג היל ב-1958 (תקיפת מהגרים שחורים על ידי פשיסטים לבנים) ומהומות עירוניות נרחבות של 1981 (בבריקסטון, טוקסטת' ובמקומות אחרים עם אוכלוסייה שחורה ברובה). אלו היו אירועים שהתרחשו בתקופה שבה הייתה אפליה גלויה בדיור, בתעסוקה ובשיטור, שאף הייתה מותרת על פי חוק.
כיום, כ-93% מהציבור הבריטי דוחים מפורשות את התפיסה לפיה "כדי להיות בריטי אמיתי עליך להיות לבן" - שינוי דרמטי לעומת עשורים קודמים. גם כמות הצעירים ממוצא מעורב עלתה ביותר מ-100% מאז שנת 2000, ורואים את זה גם בנבחרת הלאומית.מצד אחד, חיי היומיום באנגליה מגוונים יותר מבחינה אתנית, משולבים יותר ומאופיינים בסובלנות בין-אישית גבוהה יותר מאי פעם בהיסטוריה שלה. מצד שני, אי-השוויון הממסדי עדיין נותר בעינו, וקבוצות שוליים קולניות במיוחד (שמקבלות הרבה יותר מדי סיקור תקשורתי בגלל שהן "מעניינות") זוכות להד מוגבר ברשתות החברתיות, שמניעות חיכוך תרבותי עז סביב סוגיות של הגירה, מדיניות מקלט וזהות לאומית.ועל כל הדברים הללו מדברים, בסופו של דבר, בהקשר של הכדורגל והנבחרת האנגלית.