בואו נהיה כנים עם עצמנו לרגע. השערורייה האחרונה של ג'אני אינפנטינו - ביטול הכרטיס האדום של פולארין באלוגון לבקשתו של דונלד טראמפ - היא באמת לא סיפור כזה גדול עבור נשיא ארגון שנתן לקטאר לארח את המונדיאל, אחרי שבהכנות לטורניר נהרגו יותר מ-6,000 פועלים (וכמובן שהמדינה שיחדה את כל הוועד המנהל כדי לזכות באירוח).
דחיית השעיה (אפילו לא ביטול מוחלט) בגלל התערבות נשיא ארצות הברית היא כמעט נון-סטורי, במיוחד אחרי שרוסיה אירחה את גביע העולם למרות שתקפה את גיאורגיה, כבשה חלקים מאוקראינה וסיממה את הספורטאים שלה.
אבל דווקא ההתערבות של טראמפ, ששינתה באופן מעשי החלטה שהתקבלה על הדשא, היא זו שגורמת לאנשים רבים לצאת כעת נגד פיפ"א ואינפנטינו. מי שמוביל את הקריאות הללו הוא אחד המאמנים הגדולים של העידן הנוכחי, יורגן קלופ. המנג'ר הגרמני עומד בחזית הדורשת את התפטרותו של הנשיא. "זה הספורט שלנו, לא שלהם", טען קלופ בזעם. "אם טראמפ ואינפנטינו באמת סגרו את זה ביניהם, זה טירוף; זה מעמיד את הכל בסימן שאלה".
היכנסו למשחק הניחושים, השתתפו בחידון ובכל שבוע תוכלו לזכות בפרסים שווים
האמת היא שכל האירוע לא אמור להפתיע את אוהדי הכדורגל. זה אותו אינפנטינו שהחליט להעביר את מגוריו ליד אחוזת מאר-א-לאגו ואת משרדי פיפ"א למנהטן, היישר לבניין בבעלות משפחת טראמפ (מה שאומר שהארגון משלם ישירות לנשיא האמריקאי, בדיוק כפי שהוא אוהב). אנחנו מדברים על אדם שהמציא "פרס שלום" מיוחד לטראמפ, רק כדי לנחם אותו על כך שלא זכה בפרס נובל. ומי קבע בוועדה המיוחדת שמגיע לו לקבל את התואר? עסקן החשוד בפשעים נגד האנושות במיאנמר (טיפוס מפוקפק בשם זאו זאו).
זה גם האיש שבחר באופן מודע להקשות על האוהדים ולהפוך את המונדיאל לבלתי נגיש מרוב שהוא יקר. בין אם זה למכור כרטיסים רשמיים דרך אתרי מכירה חוזרת כדי לרפד את כיסיו, להרוס את שצף המשחק עם הפסקות שתייה מסחריות, או להיענות לכל גחמה רודנית של הנשיא ולהצדיק אותה (למשל, מניעת כניסת שופט סומלי לארה"ב, הרחקת אוהדים ממדינות אפריקאיות, פגיעה ספורטיבית בנבחרת איראן ועוד).
הבוס הכל יכול הוא חרפה לכדורגל, וכולם מבינים את זה. אבל מה בכלל אפשר לעשות נגדו? מסתבר שכמעט כלום. בשבוע שעבר חתמו 72 חברי הפרלמנט האירופי על מכתב הדורש לחקור את אינפנטינו. התלונה הרשמית הייתה שהוא נענה לדרישה לבטל את האדום של באלוגון. הם דרשו שוועדת האתיקה של פיפ"א תפתח בהליכים נגדו בגין הפרת הניטרליות הפוליטית שמתחייבת מתפקידו. "לאור ההחלטה להשעות את העונש האוטומטי, אנו חשים שהגיע הזמן שהתאחדויות הכדורגל האירופיות יתערבו וידרשו חקירה של תהליכי קבלת ההחלטות", נכתב בפנייה.
זהו אחד הצעדים המרוכזים ביותר שמוסד אירופי כלשהו נקט אי פעם נגד נשיא פיפ"א מכהן. עם זאת, לא מדובר בתחילתו של תהליך רשמי שאמור להדיר שינה מעיניו. אין חקירה של האיחוד, אין החלטת פרלמנט, אין ועדת חקירה או תובע. למעשה, המכתב אפילו לא מוען לפיפ"א. המסמך נשלח ל-27 התאחדויות הכדורגל הלאומיות של המדינות החברות באיחוד האירופי, בבקשה שיעשו משהו שחברי הפרלמנט אינם יכולים לעשות בעצמם: להפעיל לחץ על ועדת האתיקה של ארגון הכדורגל לחקור את הנשיא שמממן אותה.
לפרלמנט האירופי פשוט אין סמכות שיפוט על התאגדות פרטית הרשומה בציריך. מה שנעשה נגד אינפנטינו הוא סמלי בלבד: קבוצה חוצת מפלגות הפיצה מכתב ואספה חתימות. לא התקיימה הצבעה במליאה, לא הוגשה שאילתה רשמית לנציבות, ולמשרד התובע הציבורי או למשרד האירופי למלחמה בהונאה (OLAF) אין שום תפקיד בעניין.
החתומים מנסים לבנות שרשרת אחריות: פוליטיקאים לוחצים על ההתאחדויות, ואלו אמורות ללחוץ על פיפ"א, עד שוועדת האתיקה תחליט לחקור את הנשיא שלה. אבל אין כאן מנגנון עם סמכות לזמן עדים, להטיל סנקציות או לתת תוקף משפטי מחייב. חוקי האיחוד יכולים לגעת בספורט דרך כללי תחרות ותעסוקה, אך לבריסל אין סמכות כללית להסדיר ממשל פנימי של פדרציה שווייצרית פרטית. בקיצור, אי אפשר באמת לגעת באינפנטינו.
זה שפיפ"א היא גוף הנגוע בשחיתות כולם כבר יודעים, זה מונח על השולחן. אבל לארגון הזה יש את הנכס הטוב בעולם: כדורגל. כל עוד מיליארדי בני אדם מכורים למוצר הזה, השחיתות תימשך. אולי כשיתחלף השלטון בארצות הברית הדמוקרטים ירצו לפעול בנושא ויפעילו את הכלים המשפטיים החזקים שעומדים לרשותם - מה שכבר קרה בעבר והוביל בסופו של דבר להתפטרותו של הנשיא הקודם, ספ בלאטר. זו בהחלט יכולה להיות סגירת מעגל נחמדה.