מה אנגליה צריכה כדי לעבור את נורבגיה?
קודם כול, היא צריכה את ג'וד בלינגהאם, ששיחק באצטדיון האצטקה כמו דייגו מראדונה.
כמו מראדונה, באמת?
אז כן, בהחלט כמו מראדונה.
בלינגהאם, שכבש צמד נגד מקסיקו, בעט שלוש פעמים למסגרת, השלים שמונה דריבלים וניצח ב-10 מאבקים על הכדור. השחקן האחרון שהציג את כל הנתונים האלה במשחק נוקאאוט במונדיאל היה לא אחר מאשר דייגו מראדונה, בחצי גמר 1986 מול בלגיה - גם כן באצטקה.
בלינגהאם היה באמת בלתי ניתן לעצירה. עד כמה בלתי ניתן לעצירה? מקסיקו ניסתה לבצע עליו 16 תיקולים והצליחה רק באחד. 15 התיקולים שבלינגהאם חמק מהם בהצלחה הם המספר הגבוה ביותר שנרשם לשחקן במשחק במונדיאל 2026 עד כה.
ההתעלות של בלינגהאם נגד מקסיקו היא, נכון לעכשיו, השיא במונדיאל הנהדר שלו כאחד משני השחקנים החשובים ביותר בנבחרת שלושת האריות. בלינגהאם הוא השחקן שקיבל הכי הרבה מסירות בטורניר (347), אחד הספרינטרים המצטיינים בו (269), ואחד מ-20 השחקנים שצברו הכי הרבה xG בטורניר - נתון שמלמד היטב על הפעלתנות שלו.
מבין כל שחקני הנבחרת, בלינגהאם מדורג שני בבעיטות לשער, שני בבעיטות למסגרת, שלישי ביצירת מצבי הבקעה, רביעי בנגיעות בכדור, שני בנגיעות בכדור ברחבה, שני בתאקלים, שני בחטיפות ושני בהשגת כדורים שניים. הוא בהחלט הדינמו של הקישור, ועושה עבודה משמעותית מאוד גם הגנתית וגם התקפית.
זה קורה לצד דקלן רייס ואליוט אנדרסון, מה שהופך את הקישור של נבחרת אנגליה ליתרון הגדול שלה כמעט בכל משחק ששיחקה ותשחק במונדיאל הזה - גם נגד נורבגיה, ואולי אפילו נגד ארגנטינה, צרפת או ספרד. אנדרסון, למשל, ניצח ב-43 מאבקים על הכדור במונדיאל הזה - מקום שני מבין כל שחקני הטורניר.
כמובן שכדי לעבור את המבחן הנורבגי, אנגליה צריכה גם את הארי קיין, את האיום התמידי שלו על השער - מקום חמישי בטורניר - וכמובן את המעורבות שלו בשערים.
קיין, אגב, מעורב העונה - עבור הנבחרת ובאיירן מינכן - ב-81 שערים ב-63 משחקים: 73 שערים ו-8 בישולים. אלו מספרים "מסיים" במלוא מובן המילה, ואין ספק שכדי לזכות בטורניר, אנגליה תצטרך את קיין ואת בלינגהאם בשיאם.
יש גם מספרים נוספים שאנגליה תהיה חייבת לשחזר נגד נורבגיה מהמשחק מול מקסיקו. ג'ורדן פיקפורד הצטיין בשער, לא רק בעצירת כדורים אלא בעיקר בהגעה לכדורי גובה לפני שחקני ההתקפה. הוא רשם חמש הדיפות של כדורים מהרמות - הכי הרבה לשוער במשחק במונדיאל 2026 עד כה.
בנוסף, דן ברן, ששיחק רק 28 דקות, הצליח להרחיק את הכדור מתוך הרחבה שש פעמים - שיא הרחקות במשחק במונדיאל 2026. באיזשהו שלב ברבע הגמר, סביר להניח שאנגליה תצטרך את המאסה של ברן (2.01 מטרים) כדי להתמודד עם ארלינג הולאנד ועם משחק הגובה הנורבגי.
אבל עוד לפני שאנגליה תגיע למצב שבו הנורבגים מפציצים את הרחבה בהרמות, היא תצטרך למנוע מהולאנד לקבל את הכדור - בוודאי בתוך הרחבה.
הולאנד כובש במונדיאל הזה כל 21.2 נגיעות בכדור, הנתון הנמוך ביותר בטורניר מבחינת נגיעות לשער. כפי שניתן היה לראות בסרטונים הרבים מהניצחון הנורבגי על ברזיל, הוא יכול להתהלך לאיטו במשך התקפה שלמה, ואז לפעול בכוח מתפרץ בלתי נתפס למשך שנייה או שתיים ולכבוש מעל אחד הבלמים הטובים בעולם.
אז מה הנתונים מראים שאנגליה צריכה כדי לנצח את נורבגיה? לנצח בקרבות במרכז המגרש מול הקשרים הנורבגים, להצליח להעביר את הכדור לג'וד בלינגהאם ולהארי קיין סמוך לשער הנורבגי, להגיע ראשונה לכל כדורי הגובה בתוך הרחבה, ובסופו של דבר להראות שעם כל הכבוד לנורבגיה - לנבחרת אנגליה יש סגל איכותי יותר, עמוק יותר ומנוסה יותר.