וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המדע מאחורי הנקודה הלבנה: כך מנצחים דו קרב פנדלים

11.7.2026 / 12:40

חוקר כדורגל שניתח אלפי בעיטות חושף: מדוע אנגליה נכשלת באופן מסורתי, איך שפת גוף משנה הכל, ומה הסוד להבקעה? מסתבר שהכל מתחיל בראש

תקציר: צרפת - פרגוואי 0:1/כאן11

אחרי דו-קרב הפנדלים בין שווייץ לקולומביה בשמינית גמר מונדיאל 2026, הנתונים מראים כי ב-13 מתוך 15 המפגשים האחרונים שהוכרעו מהנקודה הלבנה בגביעי העולם, הנבחרת שבעטה שנייה היא זו שניצחה. כלומר, יותר מ-86% מהקבוצות שלא ניגשו ראשונות לבעוט, יצאו כשידן על העליונה. בטורניר הנוכחי, כל ארבעת דו-קרבות הפנדלים הסתיימו בניצחון של הנבחרת שבעטה שנייה (100%). אז האם מדובר ביתרון אמיתי, או שמא במדגם קטן מדי?

פרופ' גאיר יורדט, אולי החוקר היסודי ביותר של התחום, הסביר זאת לפני מספר שבועות: "המחקר בנושא הזה מרתק. לפני כעשור התפרסמו מחקרים שהצביעו בצורה ברורה על כך שלנבחרת שבועטת ראשונה יש סיכוי של 60% לנצח. הנתון הזה צוטט רבות, ואני עדיין שומע שדרי טלוויזיה מזכירים אותו בכל פעם שיש פנדלים. אבל מאז יצאו מחקרים עם מדגמים גדולים ורחבים יותר, שהראו שההבדל הוא למעשה 50.5% לעומת 49.5% - כלומר, אין באמת שום הבדל. הנתונים מצביעים על כך שזה פשוט לא משנה. עם זאת, בגלל האמונה הרווחת, כולם עדיין בוחרים לבעוט ראשונים כשיש להם הזדמנות".

בשורה התחתונה, ולמרות הנתון החריג של 86% הצלחה במונדיאלים לבועטות השניות, הסטטיסטיקה מוכיחה שאין באמת יתרון בזהות הבועטת הראשונה. החוקר הנורבגי הפך לחלוטין את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על ביצועים תחת לחץ. במחקריו, בספריו ובראיונות שהוא מעניק, הוא מגלה שדו-קרב פנדלים מוכרע עוד הרבה לפני שהרגל בכלל פוגשת את הכדור.

בפרק של הפודקאסט High Performance, פסיכולוג הכדורגל המוביל בעולם פירק לגורמים את המעמד המלחיץ ביותר במשחק. אחד הדברים שהבליט בראיון הוא קיומן של שתי טכניקות מובילות לביצוע המשימה. הראשונה תלויה בשוער - השחקן מחכה שהשוער יעשה את הצעד הראשון, ואז בועט לכיוון השני. השנייה אינה תלויה בשוער - השחקן בוחר צד מראש ובועט אליו הכי חזק שאפשר, בתקווה שהשוער לא יגיע לכדור.

היכנסו למשחק הניחושים, השתתפו בחידון ובכל שבוע תוכלו לזכות בפרסים שווים

תלויים בזינוק או בועטים בעוצמה?/רויטרס

לפי יורדט, טכניקה אחת עדיפה בהרבה: "במשך זמן רב, חוקרים קבעו שבעיטות שאינן תלויות בשוער היו מעט טובות יותר. התשובה שלי מבוססת על מחקר שעשיתי על חמש השנים האחרונות בפרמיירליג, הבוחן בעיטות עונשין של בועטים מומחים במהלך משחק. הממצאים מראים כי בועטים שתלויים בשוער מבקיעים כ-78% יותר מאלו שלא. התשובה הקצרה היא שהמתנה לתגובת השוער יעילה יותר, בהנחה שאתה שחקן מיומן שיודע את העבודה. כמובן שהאידיאל הוא להחזיק את שתי האפשרויות בארסנל שלך".

עד כאן הבעיטה עצמה, אך ההכרעה האמיתית, מתברר, קשורה לגורמים שונים לחלוטין - כמו שפת הגוף. "בתחילת הדרך פרסמתי מאמר מחקר תחת הכותרת: 'מדוע אנגליה נכשלת בדו-קרב פנדלים?'", שחזר הפרופסור.

"המסקנה שלי הייתה שחוויית הלחץ עבור שחקנים אנגלים, כנראה מסיבות היסטוריות, תקשורתיות, והעניין העמוק שיש לאוהדים במדינה, הייתה גבוהה משמעותית מאשר אצל אחרים. הנתונים התבססו על שפת גוף, בדגש על שני דברים: הראשון, המידה שבה אנגלים הסיטו את המבט מהשוער ומהשער בשניות שלפני הבעיטה. בעבר - כי היום כבר לא עושים את זה - שחקן היה מניח את הכדור והולך לאחור. אפשר היה ללכת לאחור עם הפנים לשוער, או להפנות לו גב. כ-60% מהאנגלים הפנו גב לשוער, בעוד שהנבחרת הבאה אחריהם בדירוג עמדה על סביבות ה-30%. הדבר השני: הם מיהרו להגיב לשריקת השופט הרבה יותר מהר מכל שחקן אחר".

לדבריו, שתי ההתנהגויות הללו יחד הובילו אותו למסקנה שהשחקנים הגיבו ללחץ בניסיון לברוח ממנו, בניסיון "לגמור עם זה כמה שיותר מהר". כאשר בדק את המתאם בין ההתנהגויות האלו לביצועים בפועל, התגלה נתון מעניין: "לא ראינו השפעה כלשהי להסטת המבט, אבל מצאנו השפעה מובהקת לתגובה המהירה. הבועטים המהירים ביותר החמיצו משמעותית יותר מאשר שחקנים שהיו קצת יותר רגועים ולקחו שנייה או שתיים לפני שניגשו לכדור".

הפסיכולוג טוען כי המפתח הוא למצוא את האיזון הנכון. "אם אתה עומד זמן רב מדי, אתה מאפשר למחשבות לחלחל. הדוגמה הטובה ביותר היא כנראה מרקוס רשפורד בגמר יורו 2021. הנתונים שלי מראים שהוא עמד במשך 12 שניות אחרי שריקת השופט - הזמן הארוך ביותר בסיטואציה כזו. הוא בעצמו אמר לאחר מכן שבפרק הזמן הזה הוא כנראה חשב יותר מדי וניסה למצוא את הדרך המושלמת לבעוט. הוא לקח לעצמו משמעותית יותר זמן ממה שהוא לוקח בדרך כלל, וזה פגע בו".

sheen-shitof

עוד בוואלה

הצטרפו לוואלה פייבר ותהנו מאינטרנט וטלוויזיה במחיר שלא הכרתם

בשיתוף וואלה פייבר

שילם את מחיר ההמתנה. רשפורד אחרי ההחמצה בגמר היורו/רויטרס

אגב, לפי מחקר קודם שערך יורדט, לשפת הגוף יש השפעה קריטית על הבועטים הבאים בתור. "בדקנו מה קורה אחרי שבעיטה נכנסת, והשחקן חוגג בצורה פראית וגרנדיוזית, לעומת מצב שבו לא חוגגים בכלל. זיהינו השפעות ישירות: חגיגה גדולה מגדילה את הסיכוי שהבועט הבא של היריבה יחמיץ, ומקפיצה משמעותית את סיכויי ההבקעה של חברך לנבחרת. זהו אפקט של דומיננטיות לעומת כניעה, ודו-קרב פנדלים מספק מעבדה יוצאת דופן לבחינת התופעה".

ומה באשר לשוערים? מחקרים מראים ששוער אקטיבי, כזה שמנסה להיכנס לראש של הבועטים ולהוציא אותם מריכוז, מוריד את אחוזי ההצלחה שלהם ב-10%.

ולבסוף, אחרי 20 שנות מחקר, מתברר שלפחות בכל הקשור לבעיטות המכריעות - למסגור הפסיכולוגי יש חשיבות עליונה. "בעיטה במסגור חיובי אומרת: 'אם אני מבקיע, אנחנו מנצחים עכשיו'. בעיטה במסגור שלילי אומרת: 'אם אני מבקיע אנחנו נשארים בחיים, אבל אם אני מחמיץ אנחנו עפים'", הוא מפרט. "ההבדל בתוצאה בין שני המצבים הללו הוא כמעט 30% לטובת הגישה החיובית. הכל קשור לאותו הלך רוח".

כלומר, הסוד הכי גדול בדו-קרב פנדלים - גם לפי המדע - הוא פשוט לחשוב חיובי.

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully